עריכת הדף "
מעשה רקח/נדרים/ז
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ד == '''היו שניהם שותפין בחצר וכו'.''' שם וכר' אליעזר בן יעקב וידוע דהרמב"ן ז"ל תמה על רבינו היכי מזכי שטרא לבי תרי דכאן פסק כראב"י וברחבה ומרחץ וביהכ"נ וכו' פסק דלא כוותיה והביאו הר"ן ז"ל שם ולא תירץ כלום אך בהורמנותייהו זלה"ה תורה היא דנראה דרבינו ס"ל דבהך מתני' גם ראב"י מודה בה ולכך מתניא סתמא ותדע עוד דבמתני' דראב"י גופה איכא למידק הכי דקתני סתמא ושניהם אסורים להעמיד שם רחיים ותנור ולגדל תרנגולים ואי ראב"י פליג אף עלה לימא הכי להדיא א"נ ליערבינהו לכולהו וליתני דראב"י פליג אכולהו ומכח זה ס"ל לרבינו דבהנהו כ"ע מודו בהו ולא דמי לדריסת הרגל דחצר דהתם כיון שהוא של שניהם ביחוד הוברר הדבר שחלק של כל אחד ניכר ועומד משא"כ בדבר שהוא בשותפות של כל בני העיר שא"א לברר חלק כל אחד ואחד והא דהקשו בגמ' דף מ"ו הרי ביהכ"נ דכמי שאין בו דין חלוקא דמי ותנן וכו' י"ל דהכוונה כלפי מ"ש דבאין בו דין חלוקא דברי הכל מותר דהרי לדעת רבנן מיהא אין חילוק בדבר והיכי קאמר ד"ה וכו' וזעירי ג"כ לפי שיטתו השיבו אך לפי האמת יש לחלק לדעת ראב"י וכל זה מכח סתמות המשנה וטעם הרחים והתנור וכו' הוא ענין אחר כמבואר והתוס' יו"ט ז"ל חלק ע"פ דברי הרא"ש ז"ל דכיון דאפשר בחלוקא לא סמכינן אברירה וה"נ דכוותה כיון דאפשר לכתוב חלקו לנשיא לא סמכינן אברירה וכו' ע"כ. והוא מגומגם קצת שהרי הך אוקמתא לא קיימא בגמ' והמסקנא היא דבחצר שאין בה דין חלוקא הוא דאפליגו עיי"ש אלא שי"ל דגם לפי המסקנא יתישב חילוק זה שהרי אף ביש בה כדי חלוקא טעם האסור משום דאפשר בענין אחר כמבואר והרב ב"ח ז"ל כתב קרוב למ"ש אלא שהאריך עיין עליו אלא דקצת קשה על מרן ז"ל שדרכו להביא דברי הר"ן ז"ל למה לא הביא תמיהא זו כמו שהביאה בב"י. '''ובס' ''' כת"י קדמון מצאתי כתוב וז"ל רבינו פסק כר"א ופסק נמי למתניתין דביהכנ"ס ונראה כמזכי שטרא לבי תרי ולפי דעתי הדין עמו כי ודאי לא היו פוסקים האמוראים כר"א אם ההיא דביהכנ"ס אתיא אליבא דרבנן לבד ודלא כר"א כי הו"ל מחלוקת ואח"כ סתם דהלכה כסתם ואע"ג דכל הכללים האמורים בתלמוד לא נאמרו אלא היכא שנשאר הדבר בסתם אבל כשגילו דעתם האמוראים ופסקו הפך הכלל המסור אלינו אין לחוש על הכלל מ"מ אין סברא לומר שיפסקו נגד שני כללים המסורים לנו חדא דיחיד ורבים הלכה כרבים ועוד מחלוקת ואח"כ סתם ועוד כי בגמ' לא אשכחן דקאמר שיהיה דומה ממש למחלוקת ר"א ורבנן אלא הקשינו לזעירי על מאי דקאמר באם אין בה דין חלוקא ד"ה מותר דהא ביהכנ"ס כמי שיש בה דין חלוקא דמי ואסרי רבנן ואם אוסרין בההיא אמאי לא אסרי ה"נ אבל לפי האמת אין דינן שוה ונראה שלדעת הרב שאני ביהכנ"ס דליכא למימר בה יש ברירה שהרי לא יסלק אדם עצמו לעולם מביהכנ"ס משא"כ בחצר שסופו להיות לאחד מהם כיון שאין בה דין חלוקא הרב ר' מאיר המעילי בשיטתו לנדרים ומשיטה משם בעל ההשלמה לנדרים עכ"ל:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף