עריכת הדף "
מעשה רקח/מגילה/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== א == '''והכל חייבים בקריאתה וכו'.''' פ"ק דערכין דף ב' מייתי כל היכא דתני הכל ופריך אכולהו לאתויי מאי וכו' וגבי מגילה תנן הכל חייבים במקרא מגילה הכל כשרים לקרות את המגילה לאתויי מאי לאתויי נשים וכדרבי יהושע בן לוי דאמר ריב"ל נשים חייבות במקרא מגילה שאף הם היו באותו הנס ע"כ. ופי' רש"י לאתויי נשים שחייבות במקרא מגילה וכשירות לקרותה ולהוציא זכרים ידי חובתם ע"כ. והתוספות ז"ל כתבו דבהלכות גדולות לא פסק הכי מכח התוספתא דקתני להדיא נשים ועבדים וקטנים פטורים ממקרא מגילה ושבעל ה"ג הוסיפו ז"ל דחייבים בשמיעה לפי שהכל היו בספק להשמיד להרוג ולאבד וכן בירושלמי רבי יהושע הוה מכנש כל אנשי ביתו וקורא לפניהם ר' יונה אבוה דרבי מנחם היה מתכוין לקרותה לפני נשים שבביתו לפי שהכל היו בספק והכל חייבים במשמע וכו' ע"כ. ורבינו נראה דפסק כרש"י ז"ל שהרי לקמן הלכה ב' כתב לפיכך אם היה הקורא קטן או שוטה השומע ממנו לא יצא ע"כ. משמע דכל השאר השומע מהם יצא אם כן על כרחך נשים מוציאות את האנשים וקשה דאמאי לא פסק כהתוספתא וכמשמעות הירושלמי שהביאו התוספות וגם לא פליגי אגמרא דידן דאפשר דחייבות במקרא מגילה דקאמר ריב"ל רוצה לומר לענין להוציא נשים כמותם דוקא וכדמשמע מדברי התוס' שם והרב ב"ח סי' תרפ"ט הליץ בעד רש"י ז"ל דסיפא דתוספתא משבשתא היא ע"כ. ותמיהא לי מלתא דנראה דכוונתו דסיפא דברייתא דקתני נשים פטורות הוא שיבוש ואי אפשר דמרישא נמי שמעינן דנשים פטורות דקתני התם טומטום ואנדרוגינוס חייבים ואין מוציאין הרבים ידי חובתן אנדרוגינוס מוציא מינו ואין מוציא שאינו מינו טומטום אינו מוציא לא את מינו ולא את שאינו מינו ועל כרחך דטעמא דטומטום שאינו מוציא אפילו מינו היינו משום דאפשר שיקרע וימצא נקבה והאחר זכר ואשה אינה מוציאה את האיש דכל שאינו מחוייב בדבר אינו מוציא את הרבים ידי חובתן. '''לכך ''' נראה דרבינו קשיתיה דקתני מתניתין דמגילה הכל כשרים לקרות את המגילה דאם הוא לענין החיוב לבד הו"ל למתני הכל חייבים ותו דכיון דתני הכל ומייתינן מינה אשה דין הוא לומר דדומיא דכל השאר השנויים באותה משנה הוא דכולם דין אחד שוה להם כי היכי דאמרינן בהנך דמייתי התם דהוי כולהו בחד דרגא. וכיון דקתני הכל כשרים לאשמועינן דמוציאים את הרבים ידי חובתן ה"ה והוא הטעם במאי דמרבינן מינה ותו דרבי יהושע בן לוי קאמר נשים חייבות במקרא מגילה ואם איתא הו"ל לומר חייבות במשמע מגילה דהוה שמעינן תרתי בין דשומעים מן האנשים בין דמוציאות הנשים וזה דבר מבואר ג"כ ממאי דמייתי התם תרתי הכל חד לחיובא וחד לכשרים וכו' ודייקי דברי רש"י התם שפירש חייבות וכשרות להוציא אחרים ידי חובתם לרמוז דמהכל כשרים ילפינן להוציא אחרים אלא ודאי ש"ס דילן פליגא אתוספתא מדלא חש לה וההיא דהירושלמי איכא לפרושא שהיה עושה כן כדי לפרסם הנס ויש במשמע לשון הירושלמי דאף זכרים גדולים הוו התם וכולהו נפקי בהכי ומה גם דאין דרך הנשים שיקראו הם המגילה אלא סומכים על האנשים ופוק חזי מאי עמא דבר וכן פסק הרב ב"י שם. '''וכן מבטלים תלמוד תורה וכו'.''' מדלא חילק בין ת"ת דיחיד לת"ת דרבים משמע דכולם נדחים מפני מקרא מגילה וקשה דבגמרא תירצו הא דיחיד הא דרבים כלומר דת"ת דיחיד קיל מעבודה אבל ת"ת דרבים חמיר מעבודה וכיון דמאי דדחינן (עבודה) [ת"ת] מפני מקרא מגילה היינו מק"ו דעבודה מקרא דמשפחה ומשפחה ת"ת דרבים דליכא ק"ו מעבודה דאדרבא חמיר מהיכא ילפינן דלידחי מפני מקרא מגילה ותו דמדכתב וכן מבטלין ת"ת לשמוע מקרא מגילה ולא כתב ק"ו מעבודה כמ"ש בשאר מצות לגבי ת"ת מוכח להדיא דאף בת"ת דרבים איירי דלא אשכחן ק"ו מעבודה והרב לח"מ כתב דממאי דאיבעיא ליה לרבא מת מצוה ומקרא מגילה הי מנייהו עדיף ואנן קי"ל דמת מצוה דוחה אפילו ת"ת דרבים ואי ת"ת דרבים דוחה מקרא מגילה מאי קמבעיא ליה השתא ת"ת דרבים דדוחה מקרא מגילה מת מצוה דוחה אותה כ"ש מקרא מגילה שנדחית מפני מת מצוה אלא ודאי דאפילו ת"ת דרבים נדחה מפני מקרא מגילה ולהכי קמבעיא ליה ע"כ. וכ"כ הרב שיירי כנסת הגדולה ז"ל וצ"ל דאף דסתם תלמודא לא פשיטא ליה כיון דרבא שהוא בתרא פשיטא ליה ולא אשכחן להדיא מאן דפליג עליה כוותיה נקטינן והר"ח אבואלעפיא נר"ו הקשה דהבעיא הוי על מת מצוה דלא קרי ותני כמ"ש התוס' על עבודה דלהכי אתא קרא דולאחותו אבל בדקרי ותני אה"נ דפשיטא ליה דמת מצוה עדיף דדחי ת"ת דרבים ומגילה לא דחיא ועדיין הספק במקומו מונח עכ"ד ושפיר הקשה דאף דאינהו ס"ל דבקרי ותני דוקא בעי רבא דאל"כ לא הוה מוכח דמקרא מגילה דוחה אפי' ת"ת דרבים וכמ"ש התוס' מכל מקום קשה דמי מכריחנו לפרש דברי רבא לצדדים דלעיל בעי במת מצוה דלא קרי ותני וכאן בעי בקרי ותני ותו דנראה היפך דברי התוס' ועיין להרא"ם ז"ל. '''ולמה ''' שהקשה לדברי רש"י ובמ"ש כאן על מה שאמרו דגדול כבוד הבריות שדוחה לא תעשה שבתורה דהיינו קרא דוהתעלמת ממ"ש בברכות דף י"ט דלא אמרו זה אלא במילי דרבנן דאסמכינהו אלאו דלא תסור הרח"א נר"ו תירץ דרש"י ס"ל דבתירוץ שב ואל תעשה יתורץ קושיית והתעלמת דהויא נמי שב ואל תעשה אי נמי אי הוה אמר לאו דלא תסור הוה אמינא שאני מגילה דאיכא פרסומי ניסא ודחי לעבודה ות"ת דהוו דאורייתא והוא הדין למת מצוה ידחה משום הכי הביא לא תוכל להתעלם דיש עשה ול"ת וכ"ש למגילה דרבנן דכבוד הבריות דוחה אותה ע"כ. ונראה דיש להוכיח כן מלשון רש"י שם שכתב אבל השבת אבידה ופסח לכל ישראל נאמר ואצל כבוד הבריות נתנו לדחות על כרחך דדחייתן אינה בידים אלא בישיבתו תדחה המצוה אבל כלאים דבמעשה ידיו ידחה הזהיר באזהרתו הרי דפי' טעם היתר השבת אבידה משום דהוי נמי שב ואל תעשה. '''חוץ ממת מצוה.''' בשתי נוסחאות אחרות כת"י אין שם תיבת מצוה. '''ואח"כ קורא.''' מדכתב ואח"כ קורא משמע דדוקא בדאיכא שהות לקרות המגילה אחר זה הא לאו הכי מקרא מגילה עדיף וקשה טובא דכיון דבגמ' תירצו לזה מקרא דוהתעלמת משמע דאף אם תתבטל המצוה לגמרי כמו השבת אבידה שהרי נדחית מהזקן לגמרי אפ"ה כבוד הבריות עדיף וא"כ מנא לן דדוקא בדאיכא שהות ועיין להרא"ם ז"ל והנראה לענ"ד בזה דפשיטא דמשמעות דברי רבינו מוכיחים כן ואפשר דנפקא ליה ממאי דבעי רבא בסתם משמע דהוי דומיא דכל הנך שהזכירו לעיל דווקא בדאיכא שהות איירי וכמ"ש התוס' ד"ה מבטלים דקרי ליה ביטול משום דמשהאיר היום הוי זמן עבודה וכו' וע"פ זה נמשכים כל החלוקות וא"כ על כרחך רבא בדאיכא שהות איירי ומדבעי בדאיכא שהות משמע דבדליכא שהות פשיטא ליה לרבא דמקרא מגילה עדיף משום פרסומי ניסא [ע"פ מ"ש הרב ב"י סי' תרפ"ז דמקרא מגילה עדיף מקריאת שמע משום פרסומי ניסא] ותלמודא מתרץ בסתם מההיא דוהתעלמת ואף דמהתם יש לדחות דאף דליכא שהות מכל מקום כיון דרבא הוא בתרא כוותיה קי"ל ואף דבשאר מילי כבוד הבריות עדיף במקרא מגילה דאיכא פרסומי ניסא שאני ולפי זה המת מצוה אית ביה קולא וחומרא קולא משאר מצות בדליכא שהות וחומרא משאר מצות של תורה בדאיכא שהות זה נראה לענ"ד בכוונת רבינו והרב מגן דוד [ט"ז] סי' תרפ"ט הקשה על הרא"ם ז"ל שהבין כן בדעת רבינו מהך סוגיא וכתב דאין זו כוונת רבינו דאח"כ קורא שכתב היינו כלפי דברי התוס' שם שהקשו וא"ת ויעשו עבודתם מיד ואח"כ יקראו המגילה לבדם וי"ל שטוב לקרות עם הצבור משום דהוי פרסומי ניסא טפי עכ"ל ולכוונה זו כתב רבינו כן אבל בדליכא שהות בזה לא מיירי רבינו ופשיטא דמבטלים המגילה לגמרי וכו' ותדע לך דאטו המוצא מת מצוה בשדה ואין מגילה עמו וכי ישלך את המת וילך לעיר לקרות המגילה ואפשר דתוך כך יאכלוהו הכלבים וכו' ע"כ. ונראה שאין זה הכרח כל כך דעכ"פ הוא צריך לבקש כלים לקברו והגע עצמך שאינו מוצא כלים כי אם בעיר על כרחו צריך להביאם אלא מאי אית למימר או שיוליך המת עמו לעיר או שיניחהו בשדה זה לפי שעה ולא חיישינן לשיאכלוהו הכלבים ה"נ לא שנא מהטעם האמור. '''אמנם ''' מאי דאיכא למידק אכתי בדברי רבינו אמאי לא הזכיר כבוד תלמיד חכם דדחי קריאת המגילה כדמשמע מהש"ס דאמרינן אין מועד בפני ת"ח כל שכן חנוכה ופורים ופריך למאי דקאמר דת"ת דיחיד קיל דמדאמרינן אין מועד בפני ת"ח כ"ש חנוכה ופורים דר"ל שמתבטל מקרא מגילה לגמרי מפני כבודו של ת"ח אלמא ת"ת חמור ממקרא מגילה וכמ"ש רש"י והתוס' והוא מוכרח בסוגיא דמוכח מהך ברייתא דמבטלינן מקרא מגילה לגמרי מפני כבוד ת"ח דהא דומיא דמועד הוא דאין מועד בפניו כלל ומכ"ש חנוכה ופורים ומעתה קשה דכיון דבגמרא לא נדחה זה הק"ו כלל ותירצו דשאני כבוד [תורה] מת"ת מינה קאי דכבוד דיחיד עדיף טפי דנדחה לגמרי ומאי דתירצו בגמרא ת"ת דיחיד קיל היינו כלפי מה שהקשו מת"ת דיחיד אבל אין הכי נמי דעדיף לגמרי אף מת"ת דרבים ואפשר דרבינו סמיך אמ"ש פ"ו מהלכות שביתת יו"ט שכתב להדיא דבמועד מספידים לת"ח בפניו ומכ"ש חנוכה ופורים ע"כ. הרי דפסק כהך דרבא בר הונא וכיון דעל כרחך לפרש דהיינו לגבי מקרא מגילה כדמוכח משמעתין דאל"כ מאי פריך לימא דהתם לענין איסור הספד קאי דשרי בחנוכה ופורים אלא ודאי דאף מקרא מגילה מתבטל לגמרי לגבי ת"ח בפניו וכיון דהכא קאי רבינו בדאיכא שהות ופסק דמת מצוה עדיף משאר מצות מכ"ש כבוד ת"ח דאף בדליכא שהות נדחה מקרא מגילה מפניו לגמרי ומפני זה לא הוצרך לבארו ומה שחילק ז"ל היינו באותם החלוקות דשאני לן בין איכא שהות ללא כמ"ש דבשאר מצות של תורה אי ליכא שהות אין נדחין מפני מקרא מגילה. שוב ראיתי להרח"א נר"ו שהקשה כן בשם הרב ראש יוסף ז"ל ותירץ דכיון דרבא לא הביא הך בפשטיות שלו לא קי"ל הכי ולהכי לא הביאה רבינו עיי"ש ולפי מ"ש אין נראה מההיא דפ"ו דשביתת יו"ט לפי קושית הש"ס וק"ל.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף