עריכת הדף "
מנחת חינוך/תרו
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ד == '''והאנדרוגינוס ''' ג"כ ספק ולא נטל נחלה איתמעט מאיש כמו טומטום והר"מ לשיטתו אזיל דפוסק בכ"מ דאנדרוגינוס הוא ספק אבל להפוסקים כמ"ד דהוא זכר ודאי או לדעת הראב"ד בה' שופר דהוא חצי זכר על כל פנים כיון שיש בו צד זכרות ודאי נטל חלק בארץ וקורא כזכר ודאי וז"פ. אפוטרופוס ועבד שמביא משל אדון ושליח פטורים מקריאה דא"י לומר אשר נתת לי וכו' דאינו שלהם ובס"ד יבואר מתי יכול לשלוח ע"י עבד ושליח. גם במשנה מבואר דגר אינו קורא דא"י לומר אשר נשבע ד' לאבותינו לתת לנו והיינו דאבות אברהם יצחק ויעקב לא היו אבותיו אך הר"מ דוחה משנה זו מהלכה עפ"י הירושלמי ופוסק דקורא דאברהם הוא אב המון גוים והוא אב לכל הגרים ומסיים ולאברהם היתה השבועה תחלה שירשו בניו את הארץ. והנה הסיום הזה מה שסיים ולאברהם וכו' אינו מובן ועיין בכסף משנה שכתב ולאברהם וכו' היינו קודם שנקרא אברהם היתה השבועה ולא זכו בה אלא זרעו ולא הגרים וכו' הם דברים תמוהים דנותן הר"מ טעם לסתור דעי"ז שלא נטלו הגרים חלק לא יקרא דא"י לומר מן האדמה אשר נתת לי כמו אשה ועיין בשו"ת ש"א סי' מ"ט שדחה ג"כ דברי הכסף משנה וע' מה שפי' דהכוונה אף דאמר לאבותינו היינו רבים ויצחק ויעקב נמי בכלל זה והם לא נקראו אב המון גוים מכל מקום כיון דעיקר השבועה היה לו יכול לומר לאבותינו ע"ש ומביא שם דברי הרמב"ן בב"ב דכל הג' אבות נקראו אב המון וכו' ויכול הגר לומר לאבותינו ועיין בתוס' בב"ב דף פ"א ד"ה למעוטי שמפלפלים באריכות אך קשה הא א"י לומר אשר נתת לי כמו אשה לפי שלא נטלו גרים חלק בארץ ועיין במגיה שמתרץ דכאן אומר אשר נשבעת וכו' לתת לנו וזה יתקיים כי לע"ל יטלו הגרים בארץ חלק אבל גבי וידוי מעשר אומר אשר נתת לי וכו' בלשון עבר ועדיין לא נטלו ע"כ אינו מתודה במעשר ע"ש בשם ס' כפות תמרים ולכאורה גם כאן אומר אשר נתת לי וכו' בלשון עבר וראיתי בס' כפ"ת שכ' דשם כ' השבועה אצל לשון עבר אשר נתת כאשר נשבעת וכאן לא כתיב אצל השבועה ודבריו דחוקים והמשנה דאמרה דאשה אינה קורא ואינה מביא מלתת לנו רק אשר נתת וכו' אף על פי דאינו כתיב אצל שבועה ועיין בתוס' שמביאים דרק בני קני חייבים בקריאה דנטלו חלק בארץ ואין להאריך במה שהאריכו הראשונים ע' בדבריהם. והא דאשה אינה קורא היינו אם היא מביאה פירות ביכורים מקרקע שלה אבל אם יש לה בעל והבעל מביא מנכסיה דהפירות שלו אף דאין הקרקע שלו וקי"ל דק"פ לאו כקנין הגוף כמבואר לקמן בס"ד מכל מקום מביא וקורא ויכול לומר מן האדמה אשר נתת לי ד' וכו' אף דאין הקרקע שלו דגזה"כ דכתיב ולביתך מלמד שבעל מביא ביכורי אשתו וקורא כן מבואר בש"ס דגיטין ובר"מ כאן ועיין בתוס' שם אף על פי דפירות האשה לבעל רק מדרבנן אך דדרך הוא שנותנת הפירות לבעל וע"ז כתבה התורה דמביא וקורא ואפילו אם הפריש ביכורים והלך למקדש ושמע בדרך שמתה אשתו מביא וקורא והרבותא הוא דסד"א דבעינן לקיחה והבאה באחד וכאן דקודם לא קנה הקרקע ועתה קנה הקרקע ג"כ לא הוי לקיחה והבאה באחד קמ"ל דקורא. ועיין בספ"י דמפלפל בקושית ספר בה"ז על הר"מ וכ' דהר"מ קאי לשיטתו דירושת הבעל דרבנן ע"ש ומכל מקום אני לך. והנה אם ירש מאשתו קרקע אם מביא ביכורים אחר מיתת אשתו דע"ז לא קאי ולביתך אם ירושת הבעל מן התורה בודאי הוי שלו כמו בן היורש דמביא וקורא אך אם ירושת הבעל דרבנן אם כן מן התורה אינו שלו כלל אפשר דאינו מביא ג"כ מן התורה רק מדרבנן ונ"מ דצריך להקדישו וגם חייב בתו"מ ע' לעיל במצות ביכורים ואפשר דאינו קורא ג"כ אשר נתת לי וכו' כיון דמה"ת אינו שלו ובענין זה הדברים עתיקים אם ע"י קנין דרבנן נעשית שלו מן התורה גבי מעמ"ש בקידושין ובהרבה מקומות בש"ס נודע לכל תלמיד ותלוי בשיטות אלו ואפשר מחמת קנין דרבנן הוי יאוש וגם נשתקע שם הבעלים ע' בסוכה בתוס' בסוגיא דאוונכרי והדברים עתיקים אין כאן מקומו להאריך בדבר שהאריכו הראשונים והאחרונים בכ"מ. ופשוט דבאשתו ארוסה שזכתה לו פירות בנכסיה אינו קורא דק"פ לאו כקה"ג והלימוד ולביתך אינו גבי ארוסה דלא מיקרי ביתו כמבואר ביומא וכן ש"י רק אשתו נשואה וז"פ. והנה הא דשליח מביא ואינו קורא והביכורים קדשו ככל ביכורים הר"מ סתם דבכ"ע הדין כך וכ"כ לקמן איזה דינים דמבואר בדבריו דבכ"ע הוי ביכורים רק אינו קורא אבל התוס' בב"ב ובגיטין סוברים מהירושלמי כל ביכורים שהיו ראוים לקריאה ונדחו ירקבו וכאן מיירי שבצרן מתחלה לשלחן ע"י שליח דלא נראו לקריאה מעולם אבל אם בצרן להביאן בעצמו דנראו לקריאה ואח"כ שלחן נדחו וירקבו ע"ש באריכות והר"מ לא חילק ולא ס"ל כהירושלמי בד"ז עיין בכסף משנה אף דהר"מ כ' לפני זה דאם אין ראוים לקריאה מספק הקריאה מעכבת היינו דוקא מפני הספק מעכב ע' בכ"מ. והנה השליח המביא בודאי אינו קורא וזה מבואר במשנה ומבואר בר"מ כאן הפריש ביכורים ושלחן ע"י שליח ומת השליח בדרך אף על פי שחזר הוא והביאן אינו קורא דכתיב ולקחת ובאת עד שתהא לקיחה והבאה כאחת עכ"ל וזה מימרא דריב"ח בב"ב דף פ"א ע"ב ובגיטין דף מ"ז ואין חולק ולשון ריב"ח בצרן ושלחן ע"י שליח ושיטת הרשב"ם כ"ה בפירושו דולקחת דדרשינן לקיחה והבאה וכו' לקיחה היינו בצירה וצריכה הבצירה והבאה לעזרה באחד ואז קורין ואם הי' בשנים אין קורין והיינו אם בצרן בעה"ב בעצמו ושלחן ע"י שליח והשליח הביאן לעזרה לא אמרינן שיבא בעה"ב ויקרא אלא אין קורין כלל דגזה"כ כיון שהי' בשנים דהיינו הבצירה באחד בבעה"ב והבאה ע"י שליח נפטרו מקריאה דכתיב ולקחת וכו' דגזה"כ כ"ה. וכן אם בצרן השליח ומת אפילו באמצע הדרך והבעה"ב הביאן לעזרה אינו קורא דהוי לקיחה והבאה בשנים אבל אם בצרן השליח והביאם ג"כ דהו"ל לקיחה והבאה באחד בא בעה"ב וקורא דשלוחו של אדם כמותו דעיקר הקפידא דהבצירה והבאה לא יהיה ע"י שנים רק באחד אבל השליח אינו קורא בשום אופן דא"י לומר וכו' רק הבעה"ב קורא. וכ"נ אף דמוזכר ברשב"ם דהבאה לירושלים ל"ד דעיקר הבאה אל העזרה. וגם פשוט אם בצר והביא לעזרה אף שבדרך נתן לשליח ל"ל בה דעיקר הוא הבצירה והבאה לעזרה זה צריך שיהי' באחד וז"פ. והתוספות חולקים על הרשב"ם דבבצירה אינו תלוי כלל ולקיחה היינו מתוך הבית זה צריך לקיחה והבאה שיהי' בא' וגם מ"ש הרשב"ם דאם הי' הכל ע"י שליח בעה"ב קורא חולקים דבירושלמי מבואר דאין קורין. הכלל דאם הי' הכל ע"י שליח או הבאה ע"י שליח בודאי אין קורין רק ריב"ח אתי להשמיענו דאף דהבאה היתה ע"י עצמו מכל מקום כיון דהלקיחה הי' ע"י שליח אין קורין דלא הי' הלקיחה והבאה כאחת. והנה גם לדברי התוס' אם לקחן הוא מהבית ושלחן ע"י שליח ואח"כ הביאן בעצמו קורין כיון דהי' הלקיחה והבאה בעצמו אף שבאמצע הי' ע"י שליח כנ"פ. ונראה לי מלשון הגמ' הא דשגרן ע"י שליח אינו קורא לכל מר כדאית ליה דוקא דהשליחות הי' שהשליח יביאן לעזרה אבל אם בשעת עשיית השליח לא עשה שליח [להביאם] לעזרה רק עד העזרה לא איכפת לן כלל בשליחות אף שהשליח לקח מן הבית ואח"כ הביא הבע"ה בעצמו ש"ד כיון דלא עשה שליח להביאם לעזרה כ"נ אך לא הבאתיו בכור הבחינה וצ"ע. גם נ"ל מצד הסברא דוקא אם עשאו שליח על הלקיחה אבל אם בלא דעתו הוציאם אחד מביתו והבעה"ב רדף אחריו ולקחן והביאן דלא יקרא כיון שהיתה בשנים זה אין סברא אך באמת זה גזה"כ דאדרבה כיון ששליח ש"א כמותו מסתבר דלא הוי בשנים כיון דהשליח הוא ג"כ כמותו עיין בח"מ סי' ק"כ לענין כתיבה בשנים והאחרונים דחו דבריו כיון דהוי שליח דידיה הו"ל כחד ומכל מקום הו"ל קבלה בידם דהו"ל לקיחה והבאה בשנים מכש"כ בכה"ג דלא הי' בתורת שליחות ולא הו"ל כמותו בודאי הו"ל בשנים ואינו קורא ומכש"כ אם לקח מביתו אותו שאין בר שליחות כלל כגון עכו"ם או קטן הו"ל ודאי בשנים כ"נ. ואפשר כיון דהתורה הקפידה שהלקיחה מתוך הבית יהי' ע"י בעה"ב לשיטת התוס' אם עשה שליח ומת השליח בדרך וחזר ולקחן לתוך ביתו יכול ליקח עתה הפירות ולהוליכן דהלקיחה הראשונה בטלה והוי עתה לקיחה והבאה באחד או אפשר דעל הלקיחה הראשונה הקפידה התורה ול"מ תקנה להחזירן לביתו וכן נראה. אך בזה אפשר לחלק אם עשה שליח על הלקיחה ראשונה ולאחר שנעשה שליחותו לא יבטל השליחות כידוע אם כן כיון שהיתה כבר לקיחה ל"מ לקיחה שניה אבל אם נטל אחד שלא מדעתו או דאינו בר שליחות דלא חשיבה לקיחה יכול להחזירן לביתו ולחזור וליקחן בעצמו מתוך הבית ולהביאן ובכ"ז צ"ע ולא האירו עינינו בדינים אלו הראשונים ובאתי רק לעורר. והר"מ סתם וכתב הפריש ביכורים ושלחם ע"י שליח וכו' ולא כתב לשון בצרם וגם אינו מפורש הדינים נראה שדעתו כדעת התוס' עיין בדבריו. והנה במימרא דריב"ח נקט שלחן ע"י שליח אפשר דעבד כיון דידו כיד רבו עדיף והוא באחד אך כ"פ מצינו דעבד דינו כדין השליח נראה גם כאן דשוים וצריך לעיין בזה:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף