עריכת הדף "
מנחת חינוך/תקפט
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== א == '''שנמנענו מלקבל עדות הקרובים וכו'.''' מבואר בר"מ פי"ג מהלכו' עדות ובטשו"ע חוה"מ סי' ל"ג ובדבר זה אריכות גדול ואין דרכי לכתוב מה שמבואר באריכות בראשונים ובש"ע מכל מקום אכתוב קצת. גזרה התורה שלא יקבלו עדות הקרובים זע"ז ומבואר בר"מ כאן ובש"ע דגזירת מלך הוא ולא משום דחיישי' דמשקר דאפילו משה ואהרן פסולי' זה לזה והוא מהש"ס דב"ב וגם פסולים אפילו לחובה ומ"ש הרב המחבר בשרשי המצוה טעם לזה צ"ע הא חוקה היא אך כ"פ כת' קצת טעם אפילו בחוקים. וצל"ע לדבריהם דגזה"כ הוא בלא טעם הא מבואר בסנהדרין דף כ"ח ע"ב אמר רבה בר בר חנה מעיד אדם לאשתו ארוס' א"ר לא אמרן אלא לאפוקי וכו' היינו דקרוב לא הוי רק לעיולי הו"ל נוגע ודחה הש"ס דברי רבב"ח דאף לאפוקי נאמן דמאי דעתך וכו' אשתו ארוסה לא מטמא וכו' התם בשארו תלי רחמנא אכתי לאו שארו היא הכא משום אקרובי דעתא הוא והא איקרבא דעתא וכו' ואיני מבין דאדרבא גזה"כ ואין הטעם משום אקרובי כמ"ש אם כן ארוסה כיון דלא הוי קרוב למה לא יעיד דאי הטעם משום אקרובי דעתיה היו משה ואהרן כשרים לקרובים וכן פסקינן דארוסה אינו מעיד לה וצריך עיון גדול כיון דאינו קרוב למה יפסל ולומר משום אקרובי דעתי' הוי קרוב הרי גזה"כ היא כמ"ש וצריך עיון גדול לענ"ד. וכ' הר"מ דאין פסול קורבה מד"ת רק קרובים ממשפחת האב והם האב עם הבן וכו' אבל שאר הקרובים מן האם או מדרך אישות כולם פסולים מדבריהם וזו הסברא ראשונה שהביא הרב המחבר והטעם דאינו מפורש בתורה רק לא יומתו אבות על בנים כו' ולשיטה זו מותר הבן להעיד אף על אמו מן התורה רק מדרבנן פסול בד"מ אבל לענין קדושין חיישינן לחומרא וגם להצלה בד"נ נאמנים כמ"ש בח"ז דפסולים מדרבנן נאמנין להצלה בד"נ ואפשר לומר אף לדעת הר"מ דמדרך אישות כשר מן התורה מכל מקום לאשתו פסול מן התורה ל"מ לשיטת הראב"ד והרא"ש במכות דאשתו כגופו דמיא ואינו בגדר עדות כלל בודאי הוא כעצמה ול"ש עדות כלל אלא אפילו אם נאמר דהוי קרוב מכל מקום כיון דילפי' בגמ' דבעל כאשה ואשה וכו' הו"ל פסול מן התורה ודברים אלו עתיקי' ע' בסי' ל"ג ול"ד כו' ועיין בר"מ פי"ב כאן. והנה בסנהדרין דף כ"ז ע"ב מבואר במשנה ואלו הם הקרובים אחיו וכו' ואחי אחיו וכו' אר"י זו משנת ר"ע אבל משנה ראשונה דודו ובן דודו וכל הראוי ליורשו ופרש"י דמשנת ר"ע סובר דאפילו קרובי האם פסולים ור"י למשנה ראשונה סובר דוקא קרובי האב דראוי' ליורשו וקרובי האם כגון אחי אמו כשר לו והוא פסול לאחי אמו שהרי ראוי ליורשו כדרבנן בב"ב אחי האם מנחילין ולא נוחלין ע"ש. והנה למ"ד בראוי ליורשו פסול רק מדרבנן דרק קרובי האב כתובים בתורה ובזה פליגי דמשנת ר"ע פוסלת כל קרובי האם מד"ס אף באינו ראוי ליורשו ומשנה ראשונה מכשרת אף מד"ס קרובי האם רק בראוי ליורשו פסול מד"ס רק קרובי האב פסולים מן התורה לד"ה והלכה כר"ע אם כן כולם פסולים אך חילוק יש בין קרובי האב דפסולים מד"ת ופסול לקדושין ולהצלה בד"נ ג"כ ושאר קרובי האם או מדרך אישות פסולים מדברי סופרים וצריכה גט בקדושין וכשרים להצלת נפשות ולשון הרהמ"ח דמביא סברת הר"מ וכו' וזאת הסברא הוא במשנה ראשונה השנוי' בפ' ז"ב שכולה הלכ' מקויימת לדעת קצת מפרשים אבל מהם יש גדולים שפסקו אף בכל קרובי אם פסולים מן התורה וכו' ולשונו איני מבין מ"ש לסברא ראשונה וזאת הסברא למשנה אחרונה וכו' לקצת מפרשים ובאמת כולם סוברים כמ"ר אך לדעת הר"מ מד"ס ולשאר פוסקים הוי ד"ת כמו שפרש"י ע' ותבין. והנה הרמ"א בחו"מ סי' ל"ג מביא דעת הר"מ דקרובי האם רק מד"ס ונ"מ לקידושין וקרובי אישות אינו מביא ועיין באו"ת דכ' דכש"כ הוא מקרובי האם ועיין בש"ך שהאריך דגם דעת הר"מ דפסולים מן התורה אך אין נמנה במנין תרי"ג והולך לשיטתו בעיקר השני בסמ"ק שלו. ועיין בתומים שיישב דאפשר דדעת הר"מ דאינו אלא מדרבנן וראוי להחמיר לענין קדושין ע"ש ועיין באה"ע סי' מ"ב בח"מ ובב"ש שם. ומ"ש לעיל דעל אשתו מודה הר"מ דפסול מן התורה נראה נכון בס"ד ועיין בהה"מ ובלחם משנה פ"ד מה' אישות נראה ג"כ דאשתו ארוסה דפסולו הוי ג"כ מן התורה אף לדעת הר"מ דהו"ל כאשתו לענין עדות ועיין בנו"ב מהד"ת בחלק אהע"ז סי' ע"ו שהשיג על הש"ך וכ' דדעת הר"מ והראב"ד דקרובי האם או מדרך אישות הוא רק מדרבנן והוי קידושין דלא כש"ך. וראיתי שכתב שם דאפשר דלימוד זה דבעל כאשה ואשה כבעלה הוי רק אסמכתא מדרבנן אם כן אפשר לדעת הר"מ איש לאשתו רק מדרבנן פסול אבל לדעת הראב"ד דאשתו כגופו ואינו בגדר עדות כלל נרא' דפסול מן התורה ובאתי רק לעורר. ומכל מקום נ"ל דאף דילפי' דאשה כבעלה ובעל כאשתו והוא אסמכתא לדעת בעל נו"ב מכל מקום איש לאשתו א"צ לימוד דאשתו כגופו ופסול מן התורה אף לדעת הר"מ כנ"ל. והדינים שכ' הרהמ"ח מבואר בר"מ ובטור ובש"ע באריכות ואין להאריך במה שהאריכו הם והאחרונים ג"כ ע' בדבריהם ועיין בר"מ ובש"ע דגרים שנתגיירו אפילו תאומים כשרים להעיד זע"ז דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי ועיין בכסף משנה ובב"י שנסתפק אם היה הורתן שלא בקדוש' ולידתן בקדושה שנתגיירה אמם בעודה מעוברת אם הם פסולים בתורת קרובי האם וע' ש"ך שכ' דודאי פסולים כיון דחייבים משום אשת אח זל"ז ועיין בתומים שכתב דלשיטת הר"מ דקרובי אם אינו רק מדרבנן אפשר דחז"ל לא גזרו בהם לפסול ע"ש. וכ' הרהמ"ח דנוהג בכ"מ ובכ"ז בד"מ בזכרים וכו' כבר כת' כ"פ דגם בנשים אם קיבלו עליהם הבע"ד לדון להם ד"ת עוברים בלאו הזה וז"פ. וכבר כתבתי בח"ז כ"פ אם ח"ע וחב"ח בא על ישראלית והוליד בן דהולד ישראל גמור אך אם מתייחס אחר אביו הוא ספק ע' בהשולח ובאהע"ז סי' מ"ד אם כן פסול מספק להעיד על אביו ועל קרוביו מאביו והוי ספק קידושין אם קדשו בפניו וגם להצלה בד"נ אין הורגין כי אפשר אינם קרובים וכשרים ואין הורגין מספק וכן אין מלקין מספק בין העידו לזכות או לחוב ואם ישראל בא על ח"ש וחב"ח והוליד בן דהולד חצי ישראל ומתייחס אחר אביו וחצי עבד ונשתחרר וכשר לעדות פסול לאביו ולקרוביו מן התורה דהחצי הוא בנו והוי קרוב וגם אל האם פסול מצד קרובי האם דמצד החצי הוא בנה ג"כ וה"ה לקרוביו מצד האם וז"פ. וממזר הוי כבנו לכל דבר הן לאב והן לאם כמבואר בפ' כיצד וכ"פ. ובן מן השפחה והנכרית אינו כבנו לשום דבר כידוע וא"צ להאריך בזה ושתוקי כשר לכ"ע חוץ מקרובי האם דאזלינן ב"ר ואסופי דא"י מי אמו ג"כ כשר לכל העולם אך בשתוקי דאמו אמרה מפלוני הוא דאינה נאמנת אך מבואר באה"ע סי' ד' דחיישי' לדבריה ואסורה בקרובי אותו פלו' אם כן אפשר לעדות ג"כ פסול לקרוביו של פלוני אך אם האב הי' מכחיש אותה לד"מ בודאי הבן כשר לו דהודאת בע"ד וכו' ואף לזכותו מכל מקום אם הי' קודם העדות והוחזק כך הו"ל כהאי דאמרי' דאיסור עצמו בע"א מוחזק והדברים עתיקים. אך האב לבנו אפשר דאינו מעיד כיון דלענין קורבה נאסר ע"פ האם אם כן הו"ל קרוב לבן לעדות ג"כ והבן. וצריך אריכות לברר דינים אלו ובאתי רק לעורר. וכן אב שאמר על בנו שאינו ממנו או במקום בכור או אפילו שלא במקום בכור כפי שיטות הראשונים ע' באה"ע והדברים ארוכים אם כן אפשר ג"כ לעדות כשרים זל"ז כיון דהתורה האמינתו וצריך לעיין ובאתי רק לעורר: {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}} {{שולי הגליון}} [[קטגוריה:מנחת חינוך]]
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף