עריכת הדף "
מנחת חינוך/שכה
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יא == '''ונוהגת כו'.''' וטומטום ואנדרוגינוס חייבים מספק. וח"ע וחב"ח חייב כמבואר בר"מ. וע"ש ג"כ לענין ברכה. ולילה הראשונה חייב כ"א מן התורה לאכול כזית פת בסוכה כו' כ"ה ג"כ דעת הר"מ והטור דבכזית לבד יצא ויש שיטות דצריך יותר כביצה שיהיה חיוב סוכה. וגם לענין ירדו גשמים יש שיטות אם בלילה הראשונה חייב אפילו בירדו גשמים ומצטער עיין כ"ז בר"מ ומכל מקום ובר"נ ותוספות ברכות ובטוש"ע. וראיתי בספר א' מובא בשם מח"ב להגאון אזולאי דאף להשיטות דמצטער וירדו גשמים חייב בלילה הראשונה מכל מקום בחולה שאין בו סכנה פטור ע"ש ואם נאמר דלגמרי ילפינן מחג המצות אם כן נראה דהפת שאוכל בלילה הראשונה מחויב להיות משלו וגזולה פסולה כמו מצה ואפשר גם משום מה"ב וגם של מע"ש הכל כמו מצה הדברים ארוכים וכמדומה שהאריכו האחרונים. וגם עיין בטור כתב דבלילה הראשונה אף כזית אסור לאכול חוץ לסוכה הלכך יוצא בכזית ידי מצות סוכה יע"ש ומכל מקום נראה קודם שאכל הכזית בסוכה אסור לאכול הכזית חוץ לסוכה אבל לאחר שאכל הכזית בסוכה אין סברא דלילה הראשונה יהי' חמור משאר י"ט לענין כזית ונראה דדינו כי"ט דוקא אכילת קבע כנלע"ד ואין כאן מקומו להאריך. ועצל"ח לברכות ובשער המלך מביאים דעת קצת ראשוני' דלאו דוקא בלילה ראשונה אסור לאכול כזית רק אפילו ביום או בשבת דסעודת שבת קובעת כמו למעש"ר ע"ש ואין דרכי להאריך במה שהאריכו האחרונים. ולענין סוכה שעשה הסכך מאה"נ או הדפנות לענין מצות לאו להנות ניתנו ע' בארוכה בשער המלך ה' לולב. ואם סככו או שעשו דופן באשירה דמשה בודאי פסולה מטעם כתותי מכתת שיעורי' ומכל מקום נ"ל אף בסכך של אשירה דלשרפה קאי מכל מקום אינו כדין אויר דיפסול בג' טפחים רק כדין סכך פסול דפוסל בד' כי חזינן דאף סכך פסול אף דיצא מתורת לבוד מכל מקום אינו פוסל פחות מד' דצ"ל מקום חשוב כמ"ש לעיל אם כן כאן נמי אף דהוי כאילו נשרף מכל מקום לא אויר הוא ומכל מקום צ"ע דאפשר דדינו כאויר דפוסל בג' וגם אם יש מן הצד סכך אפ"ל דמ"מ לא נחשב לאויר שלא לומר דופן עקומה כיון דמ"מ הוא מסוכך ואפשר דלכל הדברים דינו כאויר וא"א בסכך כזה דופן עקומה וצ"ע. ואפילו אי נימא דאמרינן אף בסכך כזה ד"ע ז"א אלא להסוברים דהדופן נעקם מתורת הסכך אם כן כאן נמי אבל לרש"י ודעימי' הסוברים דהסכך עצמו נעשה דופן וכאן פסול דופן ג"כ מעצי אשירה מחמת טעם הנ"ל וא"כ ל"ש ד"ע עס"י שס"ג גבי לחי ואין כאן מקומו להאריך. עוד נלפע"ד בא"א ליישב ק' התוס' סוכה ל"ל לך למעוטי גזול בסוכה תפ"ל דהוי מהב"ע. דהנה התוס' כתבו פ' לולב הגזול דל"ש מה"ב אלא אם ע"י העבירה נעשית המצוה דהיינו דהעבירה מסייע להמצוה אבל באשירה ועה"נ אטו מחמת העבירה יוצאים בה ע"ש. '''והנה ''' בכ"מ דאמרינן פחות מג' כלבוד דמי היינו דוקא אם יש אויר מפסיק אמרינן דאויר הוי כסתום אבל אם יש דבר ממשי מפסיק ל"א כלבוד עשו"ת ח"צ סי' נ"ט ד"ה אלא ובפרי מגדים או"ח סי' שס"ג במשבצות ע"ש מה שפלפל בזה וזה ימים כבירים הבאתי ראיה לזה ממס' עירובין אך כעת אינו עולה על זכרוני וא"כ דרך משל אם גזל פחות מג' טפחים והעמידו סמוך לדופן בסוכה העשויה כמין גאם וטפח הרביעי עשה משלו וגם עוד להלן צה"פ או דופן שלמה למטה מאותו טפח אם כן אם התורה לא היה פסלה גזול הי' הסוכה כשרה ולא הוי מה"ב דהג' טפחים הראשונים פחות משהו הוא גזול דבאמת אין העבירה מסייע כלל דדל מהכא הג' טפחים פחות משהו מה שגזל מכל מקום הסוכה כשרה דמחמת טפח הרביעי אמרינן לבוד והוי ד' טפחים כדין כל טפח דמעמידו פחות מג' אם כן אין העבירה מסייע להמצוה כלל דבלא העבירה הי' ג"כ המצוה אם כן היה הסוכה כשרה. אבל עתה מחמת לכם אם כן הג"ט הגזולים אינו דופן כלל ופסול ולא מתכשר ע"י טפח שוחק הרביעי כיון דיש דבר המפסיק אף שהוא פסול מכל מקום בדבר הממשי ל"ש לבוד אם כן הסוכה פסולה וכן אם עשה ד' דפנות בקנה פחות משלשה שלו ובין הקנים עשה דפנות מגזול אם כן בלא העבירה הי' ג"כ מתכשר הסוכה מחמת לבוד עמג"א סי' תר"ל אבל עתה ל"ש לבוד כיון דהדופן הגזול מפסיק אם כן הסוכה פסולה אבל בלא קרא הי' הסוכה כשרה כי הגזילה אינה מעלה ומוריד בסוכה כי בלא הגזול הי' הסוכה כשרה מטעם לבוד ע"כ הצריכה התורה לכתוב לכם להוציא את הגזול וק"ל. ואם עשה הג' טפחים מעצי אשרה דמשה והעמיד טפח שוחק אפשר לספק כיון דהוי דבר ממשי ל"ש לבוד או אפשר כיון דכתותי מ"ש הוי כאויר ואמרינן לבוד כמש"ל ומצאתי בפרי מגדים שם בשס"ג כתב לענין שבת אף דכתותי מ"ש מכל מקום הוי דבר ממשי ול"א לבוד וא"כ ה"נ ולעיל לענין סכך פסול ולענין ד"ע נראה ג"כ ואינו פוסל כאויר ומכל מקום צ"ע. וע"ש בס' תוס' שבת. והנה בה"ש של שמיני עצרת חייב ג"כ כמבואר בש"ס אילו אתרמי לי' סעודתא בה"ש כו' דה"ל ספיקא דאוריי' וע' מ"ש לעיל דתוס' ל"ש כ"א במצות עינוי יה"כ או במצות שביתה אבל לא לענין סוכה ע"ש ובט"ז סי' תרס"ט. וגם בההיא דאשירה יש לחקור אם סיכך מלמעלה אי דינו כדין אילן או אפשר מחמת דהוי כאויר אינו מזיק. או לענין סוכה שתחת סוכה אם הסכך עליון הוא מעצי אשירה אם נאמר דגם בסכך פסול שייך סוכה שתחת סוכה עט"ז סתרכ"ו ותרכ"ז. גם נ"פ אם היה הסוכה גבוה למעלה מכ' אמות דמבואר בש"ס וש"ע סתרל"ג אם מיעטו למטה בכרים וכסתות לא הוי מיעוט אפילו בטלו דבטלה דעתו אך בתבן ובטלו או עפר ובטלו הוי מיעוט אבל אם מיעטו בתבן או בעפר דע"ז אפילו בלא טעם דכתותי כו' מכל מקום אינו ממעט בסוכה כיון דמצוה עליו לפנותו אף דבטלו בפה ל"מ כיון דמצוה עליו בכל רגע לבערו מן העולם ואפשר דבדבר דמהני ביטול הוי מיעוט כי א"צ לפנותו ומכל מקום מצד הסברא נראה כ"ז דלא ביטל העכו"מ ומצוה עליו לבערו מן העולם אם כן לא הוי ביטול אפילו למ"ד דביטול לימי החג די מכל מקום בכל רגע מצוה רמיא עליו לבערו ע"ש בראשונים ונראה דלא מהני וגם בגבוה עשרה ותלה נוי סוכה של ע"ז ויורדים לתוך יו"ד דמבואר שם דנוי סוכה אין ממעטין דבטלים לגבי הסכך אפ"ל בכה"ג לא בטלה כי מצוה להוריד משם ולא בטיל ומן הצד ממעטים בודאי דאפילו נימא דבטיל לגבי הדפנות ממעטין כמבואר שם. ועיין בש"ע מבואר הרבה דינים בסכך מה שפסול מן התורה ומה שאינו פסול רק מדרבנן ואם אין לו סוכה אחרת בודאי מחויב לישב בסוכה זו שהיא פסולה רק מדרבנן כמבואר בש"ס גבי נסרים אין שעת הדחק ראי' אבל אם יש לו סוכה כשרה ויושב בסוכה כזו אף החיוב דאוריי' אפשר דלא יצא כמבואר שם דאמרו לו לא קיימת מצות סוכה עפמ"ג בפתיחה ובפנים מ"ש בשם הרשב"א ודהתו"ס ברכות. עי"ל קושית התוס' סוכה הנ"ל למה לי לך למעוטי גזולה תפ"ל משום מהב"ע לשיטת קצת הראשונים דסוברים דבסכך פסול ל"ש פסול דשני סככים כיון דלאו סכך הוא אם כן כיון דהתורה פסלה גזול ה"ל סכך פסול ומותר לישב תחת סכך כשר אף דסכך זה למעלה לא הוי שני סככים. אבל בשביל מהב"ע כיון דבלא העבירה יש לו סכך כשר ול"ה מהב"ע כס' התוס' אם כן ה"ל סכך כשר אם כן א"י ביושב למטה תחת סכך אחר כיון דהוי שני סככים וק"ל. שלי"ת נשלמה פרשת אמור אל הכהנים: {{שולי הגליון}} {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}} [[קטגוריה:מנחת חינוך]]
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף