עריכת הדף "
מנחת חינוך/רס
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יא == '''עדים והתראה כו'.''' עכ"מ דהרבותא אף שהוא בבית כו' ול"נ דרבותא דהתראה אף שהוא דיבור ובמגדף דעת הר"מ דאין צריך התראה וגם בעדים זוממין בה"ע פי"ח כתב שא"צ התראה לפי שאב"מ ע"כ כ' כאן דצריך התראה וע' כ"מ ולחם משנה במקומות הנ"ל. ודין זה דמבואר אם אינו עושה מעשה עמך פטור בקללה ואפילו אב ואם לא נתברר לי אי דוקא שהוא רשע על כל פנים מפסולי עדות דנקרא רשע הוא דא"ח אבל אם אינו פסול לעדות כגון דעבר על לאו שאין בו מלקות דלאו רשע הוא אפשר דחייב ואפשר כיון דמבואר בלשון עושה מעש' עמך כל שעבר איזה עבירה ואפשר אף עבירה דרבנן הוא בכלל אין עושה מעשה עמך עד שיעשה תשובה ועוד חזון למועד אי"ה. ואם א' נגמר דינו להריגה ובא בנו וקללו בלא עשה תשובה או אחר אף בעשה תשובה ואח"ז באו עדים והוזמו הראשונים אם כן אגלאי מלתא למפרע דלא הי' עומד למיתה וגם חף הוא מפשע ולא היה צריך תשובה אם לוקין האחר או סוקלין הבן נראה דזה תלוי בשיטת הראשונים אי לא הוי התראת ס' דאגלאי מלתא למפרע עיין יבמות גבי האוכל חלב כו' דנעשה סריס למפרע ודעתם דאמרינן אגלאי מלמ"פ ודעתם בנדה סוגיא דמופלא דל"א אגלאי מלמ"פ ובמ"ל עמד בזה הבאתי לעיל וכאן נמי תלוי בשיטות אלו. והנה במ"ש לעיל דאם קלל כמה ב"א ואמר לפלוני ולפלוני כו' דלדעת קצת הסוברים דהוי כלל לענין שבועה וא"ח אלא א' ה"נ אפ"ל דתלוי בשני הטעמים שכתב הרהמ"ח לעיל גבי מקלל חבירו דלטעם הר"מ שהביא דאין הקללה פועל בהמקולל רק דהתורה אסרה מחמת המקלל אם כן הוי כמו שבועה דהתורה אסרה לישבע בשקר ומכל מקום א"ח אלא א' אם כללם ועבר פ"א אבל לדעת הרהמ"ח דהקללה פועל בהמקולל ע"כ אסרה התורה אם כן אפשר אפילו כללם בכלל גמור שקילל לרבים בדיבור א' מכל מקום הוי כמו גופים מחולקים ומחייב עכאו"א אך באמת טעמי התורה נסתרו מעינינו ואלקים הבין דרכה עכנ"ל דדינו כמו שבועה כנלע"ד. '''ומ"ש ''' לעיל דבעי התראה נ"ל דאי אמרינן לא בעי התראה לא היה משכחת לה דנהרג דיכולין לומר להלקותו באנו אם לא כדעת תוס' שהבאתי לעיל בסנהדרין דף ט'. וגם מגדף לדעת הר"מ דלא בעי התראה אם לא נאמר כדעת התוס' לא משכחת דנהרג בלא התראה דודאי גבי מגדף דעל שם המיוחד בסקילה ועל הכנויים באזהרה והם מלאו א' אלקים לא תקלל ולא הוי לאו שניתן לאמב"ד לדעת הר"מ במחמר אם כן לוקין נמי אם נימא דבעי התראה ולא התרו בו למיתה רק למלקות כי שם המיוחד לא גרע מכינוי לענין זה רק הוא חמור דחייב אפילו סקילה אבל אם התרו בו רק למלקות בודאי חייב מלקות ועתה לפי פסק הר"מ בלא התראה יכולים לומר להלקותו באנו אם לא נאמר כדעת התוס' לעיל. ואפשר דמשכחת לה שגידף בפני ב"ד כמו טרפה שרבע או הרג בפני ב"ד דלא בעינן אצל ב"ד דין הזמה כמבואר בסנהדרין ובר"מ. אך לכאורה בסנהדרין דף מ"א גבי א"ח לריבר"י דלא משכחת לה רק שזינתה מקרוביה הא משכחת לה דזינתה בפני ב"ד אך באמת עוד תי' היה יכול הגמרא לתרץ עי' תוס' סנהדרין דף ט' ובתוס' שם דף פ"ו ד"ה עבדי מכרת. ומ"ש לעיל דמגדף כנויין הוא במלקות טעות הוא דהוי לאו שאין בו מעשה כי הוא דיבור רק מקלל חבירו גילתה התורה כמבואר בתמורה בר מנשבע ומימר ומקלל את חבירו וללמוד זה לא מצינו בגמ' ובסנהדרין לא מנה מגדף בכנויין בכלל הלוקין ופשוט. ונלע"ד לפי מה דקיימא לן המקלל חבירו לאחר שנגמר דינו פטור דדרשינן בעמך במקוים שבעמך ע' רש"י סנהדרין דף פ"ה שפי' הראוי להתקיים ולא זה שסופו למות נלע"ד ה"ה המקלל טרפה נמי פטור דלא קרינן במקוים שבעמך כיון שהוא טרפה וטרפה אינו חי ואפשר דאפילו למ"ד טרפה חי או אדם טרפה מכל מקום כמו שההורג טרפה אפילו למ"ד טרפה חי פטור עי' תוס' שם דף ע"ה דסופו למות מחבלה זו אם כן לפ"ד לא קרינן בי' במקוים שבעמך ובפרט למאי דקיימא לן טרפה אינו חי. ולכאורה ק"ל למה ליה להגמרא לרבות מקלל לאחר מיתה או"א מאביו ואמו קלל או מפסוק ומקלל כו' ע"ש דף פ"ה הא על אב בלא ריבוי ידעינן דחייב לאח"מ דאי אמרינן דא"ח לאח"מ דגבי אב צריך ג"כ במקוים שבעמך אם כן גם המקלל אביו טרפה פטור לפמ"ש אם כן היאך כתבה התורה דמקלל אביו חייב סקילה יתעורר קושית הש"ס חולין דלמא לאו אביו הוא ואי דאזלינן בתר רובא הא מבואר בחולין גבי אין לוקחין ביצים מן העכו"ם בלא סימנים דהקשו הראשונים הא מבואר שם דגלוי וידוע לפני מ"ש והי' העולם דעופות טהורין מרובין מן הטמאים ע"כ חשבה התורה לטמאים אם כן ל"ל סימנים ניזל בתר רובא ותי' הר"ן דל"א בתר רובא היכא דאיכא ב' מיעוטי' מיעוט טמאים ומיעוט טרפות ועיין כו"פ גבי עגלים הנקחים מן העכו"ם דאין סומכין עליהם שהם בני ח' ימים כ' ג"כ לתרץ למה ל"א ב"ר דלאו נפלים נינהו ומתרץ עפ"י דברי הר"ן דהוי שני מיעוטים מיעוט נפלים ומיעוט טרפות אם כן היאך חייב במקלל אביו הא הוי שני מיעוטים דלמא לאו אביו הוא ודלמא טרפה אע"כ דחייב אף על אביו טרפה ולא דרשינן במקוים בעמך אם כן ל"ל קרא לרבות לאח"מ. אבל באמת ל"ק ע' בסנהדרין שם דמטעם אחר היינו אומרים דמקלל לאח"מ פטור. ועוד דאין ענין לד' הר"ן דשם גבי עופות למשל יש אלף עופות בעולם ומהם רוב טהורים ת"ר עופות אבל באמת מהטהורים ההם אפשר יש שני מאות טרפות אם כן הטרפות והטמאים אפשר הויין רוב נגד הטהורים ועל כל פנים מחצה ע"מ אבל כאן ל"ש זה ועל כל מיעוט איכא רוב שלו שדוחה המיעוט וכבר הרגישו בזה האחרונים והשיגו על הכו"פ שדימה עגלים לנידון דהר"ן עיין עליהם וכתבתיו דרך פלפול מכל מקום ד"ז נ"ל ברור דהמקלל חבירו טרפה פטור דלא קרינן ביה מקוים בעמך כנ"ל ברור בעזהש"י: {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}} {{שולי הגליון}} [[קטגוריה:מנחת חינוך]]
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף