עריכת הדף "
מנחת חינוך/נב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ב == '''ובא"י דוקא כו'. ''' הנה א"י לאו דוקא דב"ד של סמוכים נוהג בח"ל ג"כ אם יש סמוכים דנין אף ד"נ בח"ל עיין ר"מ פי"ד מה' סנהדרין דבזמן שדנין ד"נ בא"י דנין אף בח"ל אם יש סמוכים רק דכוונתו כאן היינו דצריך סמוכין ובא"י הי' סמוכין ועמש"ל דנראה דאף בא"י לא היו דנין דין שוה"נ רק בזמן המקדש והסנהדרין היו במקומם ע' לעיל ובמ"ש שם במצוה זו דאף האידנ' נוהג לאו זה כגון בנחש או לדעת הב"ח כמש"ל: '''והנה ''' מבואר דשוה"נ שהוזמו עדיו כל המחזיק זכה משמע דאף לאחר שהוזמו ונעשה היתר מכל מקום זכה בו המחזיק קודם כמו בכל הפקר והבעלים ה"ל כנכרי דצריך לחזור ולזכות אף דביאוש אין הדין כן רק אם לא בא ליד זוכה וכלה היאוש הרי הוא לבעלים וא"צ הבעלים לזכות בו וכאן הוי יאוש כיון דלא מדעתי' אפקרי' מכל מקום שוה"נ דאבוד ממנו ומכל אדם ה"ל כהפקר מדעת וצריכים הבעלים לזכות בו ואם קדם אחר וזכה זכה כ"ה בס' נה"מ סי' רס"ב ע"ש. ונסתפקתי במציאה והפקר דצריך כוונה לקנות ועודר בנכסי הגר ונתכוין שהוא שלו לא קנה רק בדעת אחרת מקנה אין צריך כוונה והפקר מדעת המ"ל בה' מכירה מסופק אם ה"ל ד"א מקנה אבל כאן דהוי שלא מדעת בודאי צריך כוונה לקנות ואם זכה אחר קודם שהוזמו עדים וכיון לקנות מכל מקום כיון דבשעת זכיה לא זכה דאה"נ הוא אף דבע"ז מצינו דאגבהה קניה אף דאה"נ הוא כבר כתב הר"ן בע"ז דדוקא בדבר שיש לו היתר כמו בע"ז ע"י ביטול מהני זכיה באה"נ אבל בשאר אה"נ ל"מ זכיה (והדברים מלאים בראשונים ואחרונים ע"כ אני כותב רק למזכרת וברמז) אם כן אפשר דאז לא הי' מהני כוונתו אם בשעת הזמה לא היה השור ברשות הזוכה רק אמרינן דזכה אז נהי דאגלאי מלמ"פ מכל מקום אפשר הכוונה אינו מועיל כיון דבשעת זכי' לא הי' הכוונה כלום ע' בב"י ה' שופר ואגמ"ל בכוונה תלי בברירה. ולאו זה דאכילת והנאת שוה"נ נוהג בכל האנשים ובכ"מ. ולענין תשובה ככל לאו שבמ"א. ולענין לבזבז כל ממונו הכלל הוא ככל לאוין אחרים. שו"ר בס' משובב נתיבות סי' ל"ח מתרץ דברי הר"מ פ"ב במ"ש דאם העידו על שורו שהמית והוזמו לוקין ואין משלמין את הכופר עכ"ל. והקשה נהי דאין משלמין כופר דהוא מפי קבלה הא צריכין לשלם דמי שור לבעליו כמבואר בסנהדרין והבאתי לעיל. ותי' דהר"מ מיירי באופן שלא העידו שנגח בפניו אם כן כיון דאין הבעלים יודעין בשקרם אפקורי מפקיר לשור כמש"ל אם כן ה"ל כאשר עשה ואפילו לדברי הריב"א דבממון אמרי' כאשר עשה דאית' בחזרה מכל מקום כאן ליתא בחזרה דאף דהוזמו העדים הוי הפקר והבעלים בעצמם צריכים לזכות כאחר ע"כ אין משלמין ובש"ס מיירי היכי דלא אפקרי' כגון דידע בשקרם ע"ש. והנה בגוף הדבר דה"ל כאשר עשה מחמת הפקר אינו נ"ל כיון דהפקירו מלתא אחריתא הוא ואי"ה אדבר מזה במקומו. אך אפילו לסברתו א"י איך מיישב ד' הר"מ דהר"מ פ"ז סובר דאף למלקות אמרינן כאשר עשה אף דליתא בחזרה ודין זה דכאשר עשה הוא רק בד"נ עבכ"מ אם כן למה אין משלמין דמי השור אף דליתא בחזרה מכל מקום ל"א כאשר עשה רק בד"נ ודבריו צ"ע. ואני מסופק אם נסקל השור ואח"כ נמצא טרפה שידוע ודאי שהי' קודם הגמ"ד כגון שנסקל תיכף לגמ"ד ונמצא הוגלד פי המכה שהוא קודם ג"י והי' קודם שנגמ"ד אם השור מותר עתה בהנאה אי אמרינן אגלאי מלמ"פ דהוי הגמ"ד שלא כדין כי על הטרפה אין גומרין הדין כמש"ל כמו אדם. א"ד כיון דבשעת גמ"ד היינו סומכין על הרוב ועשינו כדין אם כן גמ"ד שלו היה כדין ונאסר. וצד זה נראה דגם באדם כה"ג נגמר דינו כהוגן דכל הטעם דאדם טרפה מחמת עדות שאאי"ל וכאן באדם כה"ג הי' יכול להזימם כי היו העדות נהרגין דהיו סומכים על הרוב. אך אפילו בל"ז כגון שנמצאו הבעלים טרפה או ד"א מכל מקום כיון דבשעת גמ"ד הי' עפ"י ד"ת נאסר ואינו חוזר להיתירו כנ"ל פשוט. ומכל מקום צ"ע כמו דאם הוזמו העדי' אף שהגמ"ד היה כדין כיון דאגמ"ל דהי' שלא כדין חוזר להיתירו אם כן כאן נמי בנמצאו הבעלים טרפה שהיו טרפה בגמ"ד אפשר דמותר השור אך בנמצא השור טרפה דהטעם דאינו נהרג דהבעלים לא היו נהרגין מחמת עדות שאאי"ל וכאן הי' י"ל באדם כי היו העדים נהרגין כי היינו סומכין על הרוב אם כן בשור כה"ג נשאר באיסורו כנ"ל ולעורר באתי. '''ולענין ''' עוף אם המית לענין הביצים ע"פ שור שנגח לענין היזק החילוק בין הוולד שהיא כאמה ובין הביצה דהוא כפירש' בעלמ' ע"ש בדמ"ז ובתוס' ור"מ פ"ט מה' נ"מ (אסור כמו כל יוצא מטמא וכן הביצים ממון) ה"נ כאן. והחלב [והביצי'] של שוה"נ ודאי אסורי' אף אם נתעברה וילדה אח"כ דהוולד מותר מטעם זוז"ג מכל מקום הביצה אסור כדין ביצת טרפה עפא"ט ובש"ע ועיין טו"ז יו"ד סי' כ"ד ס"ק י' ולר"ת דאינו נאסר מחיים ודאי החלב והביצים מותרים ול"א כיון דל"ל תקנתא בשחיטה ז"א דלענין אמ"ה יש לו תקנה ככל הבהמות רק מטעם שוה"נ דהוי כטרפה ולהר"ת מחיים אינה טרפה כלל אם כן מותר ועיין בפ' בהמה המקשה סוגיא דאיסור יוצא ואין כאן מקומו. ושוה"נ הוא מן הנקברים ע' תמורה ל"ד ור"מ פח"י מה' פסהמ"ק. וגם נ"ל פשוט דדין חלב וביצים של הנסקלין אין לוקין כמ"ש בר"מ פ"ג מהמ"א לענין כל האיסורים ואין חילוק בין אה"נ דאין לוקין על הנאה ועפי"ג מה' שגגות ה"ה בד' המגיה של המ"ל בפיסקא המתחלת אך ראה כו' ואין כאן מקומו. '''עוד ''' אני מסופק לר"ת דמחיים אינו נאסר רק לאח"מ אם כ"ז שהיא מפרכסת אם חל איסור שוה"נ הן בטהורה הן בטמאה אם יש לדמות למ"ש פ' העור והרוטב דקכ"א ע"ב ור"מ פ"ג מה' ט"א לענין מפרכסת אימתי מקבל ט"א ע"ש ה"נ. או אפשר דבכ"ע אין חל איסור זה או אפשר דחל בכ"ע וצ"ע ובאתי רק לעורר. ובההוא ענינא תמוה לי טובא דאמרי' בב"ק מ"א ממשמע שנאמר סקל יסקל השור א"י שהוא נבילה ונבילה אסורה באכילה ולא יאכל את בשרו למה לי. וק"ל הא אמרינן ביומא דף ס"ד מחוסר זמן בשעיר המשתלח היכי משכחת לה אמר רבא כגון שהיה לו חולה בתוך ביתו ביוה"כ ושחט את אמו ומקשי הש"ס כה"ג מי אסור לא תשחטו אמר רחמנא, אמרי במערבא דחייתו לצוק זהו שחיטתו עכ"ל הש"ס שם. והכוונה לע"ד כיון דמצותו בדחיה הוא במקום שחיטה כמאמר חכמינו זכרונם לברכה באגדה ומי איכפת לי' להקב"ה בין שוחט מהצואר לשוחט מהעורף לא ניתנו המצות רק לצרף בהם הבריות וה"נ מצוותו בכך וזהו שחיטתו ועיין בתוס' חולין פ"ב למדו מזה לענין עגלה ערופה דיש בו משום או"ב דעריפתו זהו שחיטתו (וע' מנחות ק"א ברש"י ובתוס' שם לענין טומאה ואין כאן מקומו). וא"כ קשה גם בשוה"נ כיון דמצותו בסקילה ראוי לומר סקילתו זהו שחיטתו ומאי פריך הש"ס בפשיטות שהוא נבילה ועיין בפ' חלק לענין עיר הנדחת כה"ג וקשה למה ומ"ש משעיר המשתלח. הן אמת דגם בשעיר המשתלח משמע דאסור באכילה האברים שלו דלא פליגי רב ושמואל ביומא ס"ד רק לענין הנאה אך כ"ז צ"ע ועוד יבואר אי"ה לענין או"ב בשוה"נ ועגלה וצ"ע רחב: {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}} {{שולי הגליון}} [[קטגוריה:מנחת חינוך]]
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף