מנחת ברוך/לג: הבדלים בין גרסאות בדף
(תחילת הסימן) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{חלקי}} | {{חלקי}} | ||
{{מרכז|{{גופן|5| | {{מרכז|{{גופן|5||'''סימן לג'''}}}} | ||
{{מרכז|{{גופן|4| | {{מרכז|{{גופן|4||'''שאלה''' אי גבי דבר שיש לו מתירין זה וזה גורם אסור או לא:}}}} | ||
{{גופן|4| | {{גופן|4||'''תשובה'''}} הנה בסימן הקדום הבאתי מש"כ הכסף משנה בהל' נדרים {{ממ|[[כסף משנה/נדרים/ה#טז|פ"ה ה' ט"ז]]}} דמשו"ה גידולי קונמות אסורין משום דהוה דבר שיש לו מתירין, ולדבריו בכל דשיל"מ הגידולין אסורין ואע"ג דהוה זוז"ג, וכבר בררנו שם דבגידולי קונמות איכא טעמא אחרינא, וגם הבאתי בשם כמה ראשונים שכתבו בזה טעמא אחריני. אמנם מצאתי פלוגתא דתנאי בזה, בירושלמי ביכורים {{ממ|[[ירושלמי/ביכורים/ב/ב|פ"ב מ"ב]]}} דתנן בביכורים שם יש במעשר ובביכורים משא"כ בתרומה וכו' ואוסרים בכ"ש וגידוליו אסורין מלאכול בירושלים ור"ש מתיר, ואמרינן ע"ז בירושלמי שם, רבנן אמרין ירושלים עשו אותה כדשיל"מ כמה דתימר דשיל"מ אוסרין בכ"ש ודכותהון ירושלים אוסרין בכ"ש [פי' דמשו"ה אסור לאוכלן חוץ לירושלים משום דהוה דשיל"מ שאפשר לאוכלן בירושלים] מה פליגי ר"ש ורבנן בגידולין, אבל בעירובין אף ר"ש מודה, מה בין עירובין מה בין גידולין, עירובין בעינן הן, גידולין כבר בטלו [פי' דר"ש לא פליג דתערובות מע"ש אינו בטל דהא הוה דשיל"מ, אלא דבגידולין פליג דס"ל דאע"ג דהוה דשיל"מ מ"מ כיון דליכא בגידולין תערובות איסור בעין מותר] במה ר"ש מודה לרבנן בעירובי מעשר אבל בעירובע ביכורים כגידולין הן [פי' דמעשר הוה דשיל"מ לד"ה אבל ביכורים לר"ש לא הוה דשיל"מ כיון דאין להן פדיון וגם בירושלים אסורין לזרים] | ||
>>> | >>> | ||
[[קטגוריה:מנחת ברוך]] | [[קטגוריה:מנחת ברוך]] |
גרסה מ־09:22, 22 באוקטובר 2018
הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה | |||
נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה |
תשובה הנה בסימן הקדום הבאתי מש"כ הכסף משנה בהל' נדרים (פ"ה ה' ט"ז) דמשו"ה גידולי קונמות אסורין משום דהוה דבר שיש לו מתירין, ולדבריו בכל דשיל"מ הגידולין אסורין ואע"ג דהוה זוז"ג, וכבר בררנו שם דבגידולי קונמות איכא טעמא אחרינא, וגם הבאתי בשם כמה ראשונים שכתבו בזה טעמא אחריני. אמנם מצאתי פלוגתא דתנאי בזה, בירושלמי ביכורים (פ"ב מ"ב) דתנן בביכורים שם יש במעשר ובביכורים משא"כ בתרומה וכו' ואוסרים בכ"ש וגידוליו אסורין מלאכול בירושלים ור"ש מתיר, ואמרינן ע"ז בירושלמי שם, רבנן אמרין ירושלים עשו אותה כדשיל"מ כמה דתימר דשיל"מ אוסרין בכ"ש ודכותהון ירושלים אוסרין בכ"ש [פי' דמשו"ה אסור לאוכלן חוץ לירושלים משום דהוה דשיל"מ שאפשר לאוכלן בירושלים] מה פליגי ר"ש ורבנן בגידולין, אבל בעירובין אף ר"ש מודה, מה בין עירובין מה בין גידולין, עירובין בעינן הן, גידולין כבר בטלו [פי' דר"ש לא פליג דתערובות מע"ש אינו בטל דהא הוה דשיל"מ, אלא דבגידולין פליג דס"ל דאע"ג דהוה דשיל"מ מ"מ כיון דליכא בגידולין תערובות איסור בעין מותר] במה ר"ש מודה לרבנן בעירובי מעשר אבל בעירובע ביכורים כגידולין הן [פי' דמעשר הוה דשיל"מ לד"ה אבל ביכורים לר"ש לא הוה דשיל"מ כיון דאין להן פדיון וגם בירושלים אסורין לזרים]
>>>