מנחה חריבה/סוטה/מ/ב

מנחה חריבה סוטה מ ב

דף מ' ע"ב

בתוס' ד"ה וכ"כ למה וכו' תימה וכו' ונראה דהתם ה"פ הקרובים היו נופלים וכ"ש שהיו אומרים בשכמל"ו וכו', פירש דאם נפרש כפשוטו דהקרובים לא היו אומרים א"כ ניחא נמי קושיתם דהכונה שאין עונין היינו הקרובין שלא היו עונים בשכמל"ו, ולכך הקדימו ופירשו דהקרובים כש"כ שהיו אומרים וא"כ יקשה קושיתם וז"פ:

שם במשנה ואומר יותר ממה שקריתי לפניכם כתוב כאן, עיין פרש"י ומה שהרגשתי ראיתי אח"כ ברש"ש שהעיר בזה, ובשו"ת משכנות יעקב חאור"ח ס' ס"ג מצאתי שכ' ולדבריו ז"ל אפשר שזה הטעם שהכה"ג כשקורא ביוכ"פ אומר יותר ממה שקריתי, לפניכם כתוב כאן, שידעו שהן דברים שבכתב ושוב אין איסור כ"כ כשקורא ע"פ, והא ת"ק ס"ל במס' תענית דבמנחה יחיד קורא בציבור ע"פ וע"כ דס"ל שאין בזה איסור מדאורייתא משום דברים שבכתב רק ר"י ס"ל דאפ"ה ואין דרך שיקרא יחיד בציבור בע"פ ומשמע דמדרבנן הוא ולהכי שרי בכה"ג וכו' שוב הביא תוס' ישינים יומא פ' בא לו שתירצו דכל שהוא סידרו של יום אין בו איסור משום דברים שבכתב וכתבו ראיה מירושלמי שאמר בהדיא כן על הא דכה"ג קורא ובעשור וכו' בע"פ מפני שהוא סדרו של יום יעיי"ש.

שם ומברך עליה ח' ברכות על התורה וכו' פרש"י ז"ל על התורה ברכה של אחריה וכו' וכן משמע בגמרא, ומשמע דשלפניה אין מברך ויל"ע, שוב עיינתי בגבורות ארי למס' יומא ממרן בעל שאג"א הנד"מ משם בדף ס"ח עמד בזה ומבאר לה והביא הרמב"ם בפי' המשניות, דמפרש דמברך לפניה אשר בחר בנו עיי"ש, ובסוף דבריו כתב „ובחי' למס' סוטה יתבאר זה” וחבל על דאבדין ולא זכינו להנות מצוף דבש מגויות הארי החי זצ"ל.

שם בתוס' ד"ה שמעת מינה חולקין כו' פי' הרב וכו' יע"ש נראה משום דקשה להו דפשיטא דידע האי דמתרץ, משום דאף למ"ד חולקין לתלמוד וכו' מ"מ לתלמיד דתלמיד בוודאי אין חולקין במקום הרב, וע"כ פירשו דקאי אסגן וכו' יע"ש וז"פ:

שם בתוס' ד"ה והאמר מר וכו' ר"א בשם ר"ל אמר אין ישיבה בעזרה אלא במקום מלכות בית דוד בלבד משמע דבאותו מקום היתה ישיבה לכל אדם ומינה דייק דכסאו היה נתון חוץ לעזרה וכו' עיי"ש הדברים צריכין לביאור דמאי קמ"ל בזה דבחוץ לעזרה מותר לישב, ולמה צריך עוד לקבוע כסא בעבור מלכות ב"ד ומאי תועלת יש בזה להם יותר מלכל אדם וגם א"א לפרש בפשיטות דעל כסאו היו יושבין כל אדם, דהלא קיי"ל ברמב"ם פ"ב ממלכים דאין יושבין על כסאו וכו' יע"ש ויל"ע.

שם מהו וישב לפני ה' שסמך עצמו לכותל וכו' ור"א בר נגרי לעיל לא ניחא ליה לפרש הכי ופירש שישב עצמו לתפלה, דאין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד הראש וישוב הדעת שם הוי אומר לכ"ג הנאמר ועלי הכהן יושב על הכסא א"כ מהו וישב שישב עצמו לתפלה, יל"ע מה שאינו מובן הא כבר תירץ לה לעיל מזה דמהו וישב שסמך עצמו לכותל וא"ל קצת דהא קשיא ליה דא"כ דנוכל לפרש ולומר דהפירוש וכוונת הפירוש „וישב” היינו שסמך עצמו א"כ אינו ראיה מהא דכתיב ועלי הכהן יושב על הכסא, דילמא הפירוש הוא שסמך עצמו אבל לא ישב וע"כ מתרץ לה כדלעיל, אך י"ל דעל הכסא אסור אפי' לסמוך, וגם א"כ כסא למה ויל"ע בזה בפנים המדרש, וגם זה יל"ע הא בפסיק כתיב ועלי הכהן יושב על הכסא על מזוזות היכל ד' אבל לא בפנים אלא מצד שמבחוץ וצ"ע שם במפרשים, ונראה דהם שני מאמרים מחולקים, וכמו שמשמע מילקוט שמואל א' עיי"ש.

ובעיקר הדבר אי איסור דא"י בעזרה וכו' הוא מדאורייתא או מדרבנן שעמדו בזה התוס' בזבחים דף ט"ז ע"א יע"ש ועיין בארעה דרבנן מערכת א' באות זה יע"ש שהביא דברי המפרשים והמל"מ בפ"ז מהל' בהב"ח ושם ראיתי בשם הבא"ש לתמיד דתירץ דתלמודין ס"ל דדוקא בעזרה עצמה אין ישיבה אבל על מזוזת ליכא איסור עיי"ש וכהערתי הנ"ל ת"ל, והארכתי בזה בכמה הערות במקומות מחולקין שאין כאן המקום לקבצם, רק אחת היא לי מה שהבאתי בחדושי לסוכה הבאתי ראיה מהתוס' דשם דהוי דאורייתא עיין שם מ"ג ע"ב ד"ה תשבו תשבו לגז"ש וכו' דהתם אי אפשר לישן בעזרה כמו בחצר שהיה במקום עזרה דגמירי אין ישיבה וכו' ואילו כאן אסור לישן חוץ לסוכה עכ"ל וא"א מדרבנן הוא א"כ מאי שייך לומר דלא דמי למילואים דעדיין לא נגזר, א"ו דאורייתא ועיין שו"ת רעק"א סי' צ"ח, וכמדומה לי שאח"כ מצאתי שגם מתוס' סוכה הנ"ל הרגיש המנ"ח באז"מ.

ועיין מהרש"א כאן ועיין תפארת ישראל למשניות בפתיחה לסדר קדשים בענין סמיכה אי הוי כעמידה ועיין אורו"ת הל' עדות, וקצרתי:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף