מהר"צ חיות/מגילה/יב/ב
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות מהר"צ חיות רש"ש ילקוט אוצר הספרים |
מהר"צ חיות 
מגילה יב ב
רש"י ד"ה מלמד. ויליף בירושלמי כתיב הכא נגזר וכתיב וישב בית החפשית כי נגזר מבית ה'. נ"ב עי' בתוס' ולא מצאתי שום רמז בירושלמי וגם במדרש ובילקוט לזה וגם בתרגום לא מצאתי רמז לזה ובעין יעקב מוסיף עוד בתוס' בשם הירושלמי גז"ש ודרש להך דבא גבריאל ועשה לה זנב ע"ש וגם זה לא נמצא כי בכל הירושלמי מגילה לא נמצא דרשות על מגילת אסתר. ובמאמר לקיים דברי אגרת אראה עוד הרבה מאמרים מהירושלמי שהיו נוכח עיני הראשונים ונאבד מאתנו ולדוגמא אציג איזה מהם:
- (שבת לא ע"א) אמונת זו סדר זרעים כ' התוס' בשם הירושלמי שמאמין בחי העולמים וזורע.
- בטור או"ח סי' מ"ו ברכה אתה הוא עד שלא נברא ברוך המקדש שמו ברבים נתקנה ע"פ הירושלמי. ולא נמצא אצלנו.
- ובטור וב"י או"ח סי' נ"ד בשם הירושלמי המספר בין ישתבח ליוצר עבירה בידו וחוזר מעורכי המלחמה. לא נמצא אצלנו בירושלמי.
- רמ"א או"ח סי' תקפ"ג הביא בשם הירושלמי האי מאן דדמיך בריש שתא דמיך מזליה. לא נמצא אצלנו.
- בפר"ח או"ח סי' קנ"ח בשם הירושלמי כל מי דאית ליה נדה אסור למיסק לדוכן. ובראב"ד בסוף פי' לתמיד הביא ברייתא בזה. ולא נמצא אצלנו.
רש"י ד"ה נערי לא גרסינן אלא ה"ג אמר רבב"ח אמר ר"י בן לוי. נ"ב שמעתי ענין אמת ואח"כ מצאתיו בשו"ת מקום שמואל שער התירוצים. דנער"י הוא סימן מן שמות האמוראים המדברים בתי' הקו' דקרי ליה יהודי לרב נחמן נ ור' יהושע סימנו בסופי תיבות ע דלא היה יכול לסמנו בר"ת י משום דגם ר' יוחנן מתחיל ביו"ד ר סימן לרבא לרבנן ולר' יוחנן סימן י. אולם רש"י ממאן בגירסא זאת דסימנים לא שייך רק על תירוצים נפרדים משא"כ כאן תירוץ רב נחמן דמרדכי מוכתר בנימוסו אינו מובן ורק התירוץ דאביו מבנימין ואמו מיהודה הוא הפירוש על תירוץ רב נחמן דעי"ז היה מוכתר בנימוס. והנה ידענו דהיכא דיש תי' שונים בסוגיא אזי התירוץ הראשון הוא בלשון אמר ר' פלוני. ובשאר התי' נאמר תיבת אמר לבסוף ר"פ אמר כמו כאן רבא אמר רבנן אמרי. וכבר כ' לעיל בסוף תענית ג"כ בזה. ואם היה כאן תי' ריב"ל אביו מבנימין ואמו מיהודה תי' נפרד היה לו לגרוס רבב"ח בשם ריב"ל אמר. אבל עתה דתי' רבב"ח בשם ריב"ל אינו תי' מיוחד לעצמו רק בא לפרש תי' ר"נ א"כ יוצדק לשון הש"ס אמר רבב"ח אריב"ל בגירסא תיבת אמר קודם וזה מדוקדק מאד בדברי רש"י נער"י לא גרסינן משום דאין תי' ריב"ל תי' מיוחד אלא ה"ג ארבב"ח אריב"ל היינו כיון דל"ג סימן זה של נערי מפני דאין תי' זה מיוחד שוב צריך לגרוס ארבב"ח וכו' תיבת אמר קודם שם האומר וזה נחמד ואמת. והנה גירסת הערוך ערך נמס מוכתר בנימוסו כעדי פי' מצויין בדתי כל התורה כעדי שהיה ידוע בדורו וזהיר במצות ורבה בר רב הונא עדיף מיני' בענוותנות דהא אמר רבא ג' מילי בעי מן שמיא ענוותנותי' דרבה בר רב הונא לא יהבי לי והנה דבריו תמוהים ומופלאים רבה בר רב הונא מאי בעי הכא ושנותן לו משפט הבכורה על כעדי והנה לגי' העין יעקב שרמז מהר"י ברלין הגי' רבב"ר הונא רבב"ח בשם ריב"ל אביו מבנימין וכו' אולם בכ"ז אין הבנה ואולם האיר ה' עיני וראיתי ברש"י בעין יעקב שכתב ואית דגרסי כעדי רבב"ח שהיו קורין בר בר משום יקרות וכ' מהרש"א שם לפ"ז קאי רבב"ח על מוכתר בנימוסו שהיה מוכתר בנימוסו כרבב"ח ע"ש והנה גי' הערוך היתה מוכתר בנימוסו כעדי וכרבה בר רב הונא כגי' העין יעקב והיינו שהיה מפואר כאיש כעדי שהיה מצויין בדורו וכמו רבה בר רב הונא וכ' הערוך דמפ"ז נקט הש"ס הנהו תרתי דאע"פ שהיה כעדי מצויין בדורו בכ"ז רבה בר רב הונא עדיף מיני' וזה אמת ובל"ז דברי הערוך פה כחלום בלי פתרון: