עריכת הדף "
מגדל עוז/שכירות/יב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ד == '''המבטל ממלאכתו ואכל וכו' מפי השמועה למדו שכל זמן עד וכן כל כיוצא בזה:''' כתב הראב"ד ז"ל דברים הללו אין להם שורש וכו': ''' ואני ''' אומר תמה אני אם יצא לשון זה מתחת ידו שהרי שרשים ושרשי שרשים ומהם כמה ענפים יש לדברים הללו במציעא פרק השוכר את הפועלים גמרא מתניתין דאלו אוכלין מן התורה כו' גרסינן מנא לן דכתיב כי תבא בכרם רעך ואכלת ענבים כנפשך שבעך וחרמש לא תניף על קמת רעך אשכחן כרם כל מילי מנלן גמרינן מכרם מה כרם מיוחד דבר שגידולו קרקע ובשעת גמר מלאכה פועל אוכל בו אף כל דבר שגידולו קרקע פועל אוכל בו וגרסינן נמי התם וקמה גופה מנלן וכו' ושקיל וטרי עד הצד השוה שבהן דבר שגידולו מן הקרקע פועל אוכל בו אף כל שגידולו מן הקרקע פועל אוכל בו ועוד גרסינן התם גבי הא דאמר שמואל וחרמש לא תניף לרבות כל בעלי חרמש והאי מיבעי ליה בשעת חרמש אתה אוכל שלא בשעת חרמש אי אתה אוכל ופרקינן ההיא מואל כליך לא תתן נפקא ועוד גרסינן התם ואל כליך לא תתן בשעה שאתה נותן לכליו של בעל הבית אתה אוכל ובשעה שאי אתה נותן לכליו של בעל הבית אי אתה אוכל אלמא פשיטא ליה לתלמודא שלא יאכל אלא בשעת מלאכה וכמו שכתבנו ובר מהני מייתי התם כמה ברייתות להוכיח כי זה הפסוק בפועל הכתוב מדבר וכן פי' ר"מ ז"ל בספר המצות כי מכאן למד וחיבר דבר זה וזה פשוט ונכון וגם מה שחילק הראב"ד ז"ל בטעם אכילת קבע או ביטול מלאכה נראה דדא ודא אחת היא כי בהיותו קובע אכילתו מתבטל ממלאכתו ור"מ ז"ל דקדק בלשונו לכלול הכל כלשון הגמרא כמנהגו בזה החיבור על משנה תורה שכתבתי כמה פעמים ועוד דהא לקמן בגמרא דאמרינן מהבהבין אשתו ובניו קמיבעיא לן ובעי למפשט מדתניא לא יהבהב באור כו' פריק התם נמי משום ביטול מלאכה אלמא מדקאמר נמי מכלל דעד השתא נמי טעמא משום ביטול מלאכה דאם לא כן הוה ליה למימר התם משום ביטול מלאכה: ''' וכן פועל שהוליך בידו עד מפני שנגמרה מלאכתן למעשר.''' פרק השוכר את הפועלים: ''' העושה בחטים וכיוצא בהן וכו' עד למעשר ולחלה:''' כתב הראב"ד ז"ל טעה הוא וכל האומר כן וכו': ''' ואני ''' אומר לבי אומר לי גם בזה שאינו מדעת הראב"ד ז"ל שהרי זה מפורש פרק השוכר את הפועלים מלבד כרוך ותני גמ' מתני' דאלו אוכלין מן התורה דגרסינן תנו רבנן דיש מה דייש מיוחד דבר שגידולו מן הקרקע כו' תניא אידך מה דייש כו' תניא אידך דייש מה דייש מיוחד דבר שלא נגמרה מלאכתו למעשר פועל אוכל בו כו' תניא אידך דייש מה דייש מיוחד דבר שלא נגמרה מלאכתו לחלה ופועל אוכל בו אף כל דבר שלא נגמרה מלאכתו לחלה פועל אוכל בו יצא הלש והמקטף והאופה שנגמרה מלאכתו לחלה שאין פועל אוכל בו ואקשינן הלא נגמרה מלאכתן למעשר וגר"ח ז"ל להדיא ותיפוק ליה משום מעשר ופרקינן הכא בחוצה לארץ עסקינן דליכא מעשר והדר אקשינן אי בחוצה לארץ חלה נמי ליכא אלא לעולם בארץ ובשבע שכבשו ובז' שחלקו נתחייבו בחלה ולא נתחייבו במעשר והדר אקשינן מידי מעשר קא גריס מלאכה קא גרמה אלא אמר רבא כרוך ותני דייש מה דייש מיוחד דבר שלא נגמרה מלאכתו למעשר ולחלה ופועל אוכל אף כל דבר שלא נגמרה מלאכתו למעשר ולחלה פועל אוכל בו יצא הבודל וכו' הלש והמקטף והאופה שנגמרה מלאכתן למעשר ולחלה שאין פועל אוכל בהן ע"כ הנה עיניך רואות שהן ארבע ברייתות והן הלכות פסוקות והא קמן חלה ומעשר בשתיהן אחת בכל אחת מן הברייתות ומה שהוצרך לתרץ כרוך ותני מפני הקושיא דמעשר ועושה משתי ברייתות האחרונות כאילו היו אחת ומ"מ הוזכרו מקודם וידענום אבל צריכין אנו ללמוד על המסקנא דכרוך ותני דכיון דאמר תלמודא אלא סותר כל המסקנות הראשונות ונשארה זאת מעתה דברי ר"מ ז"ל יפים ונאותים: ''' נתפרסו עגולין כו' עד אוכל בגפן אחרת.''' פרק השוכר את הפועלים: ''' ולא יאכל ענבים ודבר אחר וכו' עד שירצה:''' כתב הראב"ד ז"ל דוקא אחת אחת וכו': ''' ואני ''' אומר עיקר הלכה זאת פרק השוכר את הפועלים ומשום דכתיב ואכלת ענבים כנפשך שבעך ולשון הגמ' כן לפנינו פרק השוכר את הפועלים כר"מ ז"ל ומ"ש הראב"ד ז"ל הוא מפני שהספיתה קובעת למעשר בשתים ולא באחת ג"כ הוא שם כלשון הגמרא וכבר פסקה ר"ם ז"ל פרק שמיני מהלכות מעשר ראשון אבל חילוק בין מליחה מועטת לא מצינו בגמרא והראב"ד ז"ל מסברא אמרה ואנחנו צריכין ראייה דאי מסברא יש לשאול אם כן נתת דבריך לשיעורין ותורת כל אחד ואחד בידו כי יש מי שרוצה לספות במלח הרבה ויש מי שרוצה במלח מועט ולא ידעינן מליחה גמורה כמה היא ואף כי סברתו לפי גדולתו קבלה היא אצלו לפי מיעוט דעתנו הואיל והתלמוד לא אמרה הבו דלא לוסיף עלה: ''' אסור לפועל למוץ בענבים שנאמר ואכלת ענבים ולא יהיו בניו ואשתו מהבהבין לו באור ואוכל שנאמר ואכלת ענבים כנפשך ענבים כמות שהן וכן כל כיוצא בזה:''' כתב הראב"ד ז"ל בעיא הוא ולא איפשיטא עכ"ל: ''' ואני ''' אומר אמת הוא והוה ליה כתיקו דאיסורא לחומרא וכן פסק ר"י אלפס ז"ל ולא איפשיטא הילכך לא יהבהבו לו עכ"ל וא"כ דברי ר"מ ז"ל נכונים ועל כן אני תמה מה בא לחדש בלשון ההשגות בזה:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף