מגדל עוז/אישות/ד: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(תבנית שולי הגליון)
אין תקציר עריכה
 
שורה 6: שורה 6:
== א ==
== א ==


'''אין האשה מתקדשת עד הרי זו מקודשת.''' פ"ק דקידושין <small> {{ממ|דף ב'}}</small> :<br>'''  כתב '''  הראב"ד ז"ל והוא שיאמר רוצה אני עכ"ל: '''  ואני '''  אומר איני יודע איך יפול זה הלשון כי אם הוא קידשה בעצמו ואמר לה הרי את מקודשת אין צורך ללשון אחר ואין לך רוצה אני גדול מזה ואם בשקידש ע"י אחר ועשאו שליח ג"כ הרי הוכחתי למעלה כי אפילו שתיקה כהודאה דמי ואם בשהיו מדברים על עסקי קידושין ופשט ידו ונתן לה מה צ"ל דבור אחר והלא הדברים ק"ו ומה אשה שאינה מתקדשת אלא לרצונה קי"ל דפשטה ידה וקבלה מידו מקודשת הואיל והיו מדברים על עסקי קידושין האיש שהוא מקדש בעל כרחו לא כ"ש, ועוד דהא קיחה קיחה ילפינן לקידושין משדה עפרון וקי"ל פרק חזקת הבתים <small> {{ממ|דף מ"א}} </small> תליוה וזבין זביניה זביני וכ"ש בלוקח אשה דיהיב זוזי וגם נותנין לו שפחה לשמשו ועוד דהא אמימר גופיה אמר התם תליוה וקדיש קידושיו קידושין ואע"ג דמר בר רב אשי ויש ספרים גורסים רב אשי פליג עלה אין קידושיו קדושין הוא פסק כאמימר דהא אותביה רבינא לרב אשי ואע"ג דשני ליה אשינויא דחיקא לא ניקום ולא שבקינן לדאמימר דמייתינן לה בתלמודא למילתיה כהלכתא פסיקתא ועוד דקאי כסתמא דתלמודא ריש פ"ק דקידושין דקאמר תנא האשה נקנית מדעתה אין בעל כרחה לא וכ"כ ר"י אלפס ז"ל ועל כן לא חילק ר"מ ז"ל זה החילוק וכתבו כפשטו בתלמוד ריש פ"ק דקידושין וכן דעת בעל הלכות גדולות ורב אחא משבחא שלא פסקו בבבא בתרא הלכתא כמאן מכלל שסמכו על פשטא דקידושין. ולפי דעתי השגה זו לא יצאה מפי רבינו ז"ל אלא אחד מן התלמידים כתבה שטעה בדברי בעל העיטור ז"ל שהעמיד ההיא דקידושין בדלא אמרה אין ופסק פרק חזקת הבתים כמר בר רב אשי והעמידה לפרש באשה תליוה אבל באיש דכ"ע לא הוו קידושין וחשבו סברא זו ואדרבה איפכא מסתברא ונמצא פסק ר"מ ז"ל נכון:
'''אין האשה מתקדשת עד הרי זו מקודשת.''' פ"ק דקידושין <small> {{ממ|דף ב'}}</small>:


''' ויש לאיש לקדש נשים עד מדעתן.''' פרק האיש מקדש:
'''כתב''' הראב"ד ז"ל והוא שיאמר רוצה אני עכ"ל: '''ואני''' אומר איני יודע איך יפול זה הלשון כי אם הוא קידשה בעצמו ואמר לה הרי את מקודשת אין צורך ללשון אחר ואין לך רוצה אני גדול מזה ואם בשקידש ע"י אחר ועשאו שליח ג"כ הרי הוכחתי למעלה כי אפילו שתיקה כהודאה דמי ואם בשהיו מדברים על עסקי קידושין ופשט ידו ונתן לה מה צ"ל דבור אחר והלא הדברים ק"ו ומה אשה שאינה מתקדשת אלא לרצונה קי"ל דפשטה ידה וקבלה מידו מקודשת הואיל והיו מדברים על עסקי קידושין האיש שהוא מקדש בעל כרחו לא כ"ש, ועוד דהא קיחה קיחה ילפינן לקידושין משדה עפרון וקי"ל פרק חזקת הבתים <small>{{ממ|דף מ"א}}</small> תליוה וזבין זביניה זביני וכ"ש בלוקח אשה דיהיב זוזי וגם נותנין לו שפחה לשמשו ועוד דהא אמימר גופיה אמר התם תליוה וקדיש קידושיו קידושין ואע"ג דמר בר רב אשי ויש ספרים גורסים רב אשי פליג עלה אין קידושיו קדושין הוא פסק כאמימר דהא אותביה רבינא לרב אשי ואע"ג דשני ליה אשינויא דחיקא לא ניקום ולא שבקינן לדאמימר דמייתינן לה בתלמודא למילתיה כהלכתא פסיקתא ועוד דקאי כסתמא דתלמודא ריש פ"ק דקידושין דקאמר תנא האשה נקנית מדעתה אין בעל כרחה לא וכ"כ ר"י אלפס ז"ל ועל כן לא חילק ר"מ ז"ל זה החילוק וכתבו כפשטו בתלמוד ריש פ"ק דקידושין וכן דעת בעל הלכות גדולות ורב אחא משבחא שלא פסקו בבבא בתרא הלכתא כמאן מכלל שסמכו על פשטא דקידושין. ולפי דעתי השגה זו לא יצאה מפי רבינו ז"ל אלא אחד מן התלמידים כתבה שטעה בדברי בעל העיטור ז"ל שהעמיד ההיא דקידושין בדלא אמרה אין ופסק פרק חזקת הבתים כמר בר רב אשי והעמידה לפרש באשה תליוה אבל באיש דכ"ע לא הוו קידושין וחשבו סברא זו ואדרבה איפכא מסתברא ונמצא פסק ר"מ ז"ל נכון:
 
''' ויש לאיש לקדש נשים עד מדעתן.''' פרק האיש מקדש:


== ב ==
== ב ==


'''המקדש את האשה עד ספק מקודשת.''' פ"ק דנדרים:
'''המקדש את האשה עד ספק מקודשת.''' פ"ק דנדרים:


== {{עוגן1|ג}} - {{עוגן1|ד}} - {{עוגן1|ה}} ==
== {{עוגן1|ג}} - {{עוגן1|ד}} - {{עוגן1|ה}} ==


'''התקדשי לי בדינר זה עד בדבר אחר.''' פ"ק דקידושין <small> {{ממ|דף ח'}}</small> :
'''התקדשי לי בדינר זה עד בדבר אחר.''' פ"ק דקידושין <small> {{ממ|דף ח'}}</small> :


== ו ==
== ו ==


'''המקדש בעד אחד עד בלא עדים.''' פרק האומר <small> {{ממ|דף ס"ה}}</small> :
'''המקדש בעד אחד עד בלא עדים.''' פרק האומר <small> {{ממ|דף ס"ה}}</small> :


''' המקדש בפסולי עדות עד צריכה ממנו גט מספק.''' בהלכות גדולות כתוב כן וכן הסכימו רבותינו בעלי התוס' וכן משמע ריש פרק התקבל שמשוה קידושין וגיטין כאחד ובהלכות גירושין יתבאר דינן:
''' המקדש בפסולי עדות עד צריכה ממנו גט מספק.''' בהלכות גדולות כתוב כן וכן הסכימו רבותינו בעלי התוס' וכן משמע ריש פרק התקבל שמשוה קידושין וגיטין כאחד ובהלכות גירושין יתבאר דינן:


== ז ==
== ז ==


'''קטן שקידש אין קידושיו קידושין.''' פרק האיש מקדש <small> {{ממ|דף נ'}} </small> ופרק אלמנה לכהן גדול <small> {{ממ|דף ס"ט}}</small> :
'''קטן שקידש אין קידושיו קידושין.''' פרק האיש מקדש <small> {{ממ|דף נ'}} </small> ופרק אלמנה לכהן גדול <small> {{ממ|דף ס"ט}}</small> :


''' אבל גדול שקידש את הקטנה עד הרי זו מקודשת למיאון:''' כתב הראב"ד ז"ל זה השיעור לא מצאתי אותו מפורש ואם יאמר מפני שאמרו <small> {{ממ|דף פ"ב}} </small> קטן בן שש יוצא בעירוב אמו והוא נקרא קטני קטנים במסכת כתובות וא"כ אפילו בן שש [וגם] מה שאמר מבת עשר ולמעלה אע"פ שהיא סכלה ביותר למד מפעוטות במסכת גיטין <small> {{ממ|דף ס"ה}} </small> והלא אמרו קטנה שאינה יודעת לשמור קידושיה אינה צריכה למאן ואם יודעת לשמור קידושיה אע"פ שאינה יודעת להבחין ולהכיר בעסקי נישואין וקידושין צריכה מיאון. ואי קשיא לך א"כ שיעור הפעוטות למה נאמר אימא לך כדי להתקדש ע"י עצמה אבל אם קדשה אמה או אחיה לדעתה אפילו פחותה מפעוטות אלא שתדע לשמור קידושיה והכי איתא התם עכ"ל: ''' ואני ''' אומר אין זו צריכה לפנים אלא משנה שלימה היא ביבמות פרק ב"ש <small> {{ממ|דף ק"ז}} </small> דתנן אי זו היא קטנה שצריכה למאן כל שהשיאתה אמה או אחיה לדעתה השיאוה שלא לדעתה אינה צריכה למאן רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר כל קטנה שאינה יכולה לשמור קידושיה אינה צריכה למאן ע"כ. ופסק ר"י אלפס הלכה כרבי חנינא וכדפסיק לה תלמודא להדיא בגמרא וצריכין אנו לדעת מאימת תקרא בת דעת לשמירה זו והוא משהיא בת שש כדאמרינן בגיטין פרק הניזקין <small> {{ממ|דף נ"ט}} </small> על מתניתין דקתני הפעוטות מקחן מקח וממכרן ממכר ושיילינן בגמרא עד כמה מחוי רב יהודה לרב יצחק בריה כבר שית כבר שב והא אסיקנא בעלמא כי ערמימות האשה יתירה משל איש וכן משמע בירושלמי פרק ב"ש דגרסינן בגמרא דההיא משנה אי זהו לדעתה עבדין לה גנון ומלבשין לה קוזמירין ומדכרין לה גבר ע"כ. אלמא משיש לה דעת להכיר באיש הוא שהצריכוה מיאון וקי"ל יותר ממה שהאיש רוצה לישא אשה רוצה להנשא וניחא לן למילפה מפעוטות דמקחן מקח וממכרן ממכר דדמיין להדדי תדע דהא בריש קידושין <small> {{ממ|דף ד'}} </small> נמי יליף לה קיחה קיחה משדה עפרון ומה שחילק הראב"ד ז"ל אדרבא איפכא מסתברא דהא אמה ואחיה אין להם כח אלא מדעתה וא"כ היאך נייפה כחם ואדרבא יפה כח הבת מכח האם ומן האח והוה לן לאתמוהי עלה יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא וגם הירושלמי שהבאתי מוכיח על זה:
''' אבל גדול שקידש את הקטנה עד הרי זו מקודשת למיאון:''' כתב הראב"ד ז"ל זה השיעור לא מצאתי אותו מפורש ואם יאמר מפני שאמרו <small> {{ממ|דף פ"ב}} </small> קטן בן שש יוצא בעירוב אמו והוא נקרא קטני קטנים במסכת כתובות וא"כ אפילו בן שש [וגם] מה שאמר מבת עשר ולמעלה אע"פ שהיא סכלה ביותר למד מפעוטות במסכת גיטין <small> {{ממ|דף ס"ה}} </small> והלא אמרו קטנה שאינה יודעת לשמור קידושיה אינה צריכה למאן ואם יודעת לשמור קידושיה אע"פ שאינה יודעת להבחין ולהכיר בעסקי נישואין וקידושין צריכה מיאון. ואי קשיא לך א"כ שיעור הפעוטות למה נאמר אימא לך כדי להתקדש ע"י עצמה אבל אם קדשה אמה או אחיה לדעתה אפילו פחותה מפעוטות אלא שתדע לשמור קידושיה והכי איתא התם עכ"ל: ''' ואני ''' אומר אין זו צריכה לפנים אלא משנה שלימה היא ביבמות פרק ב"ש <small> {{ממ|דף ק"ז}} </small> דתנן אי זו היא קטנה שצריכה למאן כל שהשיאתה אמה או אחיה לדעתה השיאוה שלא לדעתה אינה צריכה למאן רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר כל קטנה שאינה יכולה לשמור קידושיה אינה צריכה למאן ע"כ. ופסק ר"י אלפס הלכה כרבי חנינא וכדפסיק לה תלמודא להדיא בגמרא וצריכין אנו לדעת מאימת תקרא בת דעת לשמירה זו והוא משהיא בת שש כדאמרינן בגיטין פרק הניזקין <small> {{ממ|דף נ"ט}} </small> על מתניתין דקתני הפעוטות מקחן מקח וממכרן ממכר ושיילינן בגמרא עד כמה מחוי רב יהודה לרב יצחק בריה כבר שית כבר שב והא אסיקנא בעלמא כי ערמימות האשה יתירה משל איש וכן משמע בירושלמי פרק ב"ש דגרסינן בגמרא דההיא משנה אי זהו לדעתה עבדין לה גנון ומלבשין לה קוזמירין ומדכרין לה גבר ע"כ. אלמא משיש לה דעת להכיר באיש הוא שהצריכוה מיאון וקי"ל יותר ממה שהאיש רוצה לישא אשה רוצה להנשא וניחא לן למילפה מפעוטות דמקחן מקח וממכרן ממכר דדמיין להדדי תדע דהא בריש קידושין <small> {{ממ|דף ד'}} </small> נמי יליף לה קיחה קיחה משדה עפרון ומה שחילק הראב"ד ז"ל אדרבא איפכא מסתברא דהא אמה ואחיה אין להם כח אלא מדעתה וא"כ היאך נייפה כחם ואדרבא יפה כח הבת מכח האם ומן האח והוה לן לאתמוהי עלה יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא וגם הירושלמי שהבאתי מוכיח על זה:


== ח ==
== ח ==


'''כיצד מתקדשת למיאון וכו' עד ותצא בלא גט:''' כתב הראב"ד זה אינו אלא מדרבנן והיא אינה יכולה למאן עכ"ל: ''' ואני ''' אומר לו עיין הראב"ד ז"ל מה שהביא ר"מ ז"ל פי"א מהלכות גירושין כמו שרמז בלשונו בזה הפסק ששם ביארו לא היה משיגו בכאן כי דעת ר"מ ז"ל בכאן שישבה עם בעלה עד שגדלה ונבעלה לאחר גידוליה וז"ל שם. ממאנת כל זמן שהיא קטנה עד שתהיה נערה או עד אילונית בד"א שלא בא עליה הבעל אחר שנעשית בת י"ב שנה ויום אחד אבל אם הגיעה לזמן הזה ונבעלה הואיל ובעילה קונה מן התורה כמו שביארנו הרי זו אינה ממאנת עכ"ל. והכי נמי איתא ביבמות פרק בית שמאי <small> {{ממ|דף ק"ז}} </small> ובנדה פרק בא סימן <small> {{ממ|דף כ"ב}} </small> וכ"כ ר"י אלפס שם בפ' המדיר וגם הראב"ד ז"ל כתב בנמוקי יבמות שלו וגם הרמב"ן ז"ל ואין אצלי בדבר הזה ספק:
'''כיצד מתקדשת למיאון וכו' עד ותצא בלא גט:''' כתב הראב"ד זה אינו אלא מדרבנן והיא אינה יכולה למאן עכ"ל: ''' ואני ''' אומר לו עיין הראב"ד ז"ל מה שהביא ר"מ ז"ל פי"א מהלכות גירושין כמו שרמז בלשונו בזה הפסק ששם ביארו לא היה משיגו בכאן כי דעת ר"מ ז"ל בכאן שישבה עם בעלה עד שגדלה ונבעלה לאחר גידוליה וז"ל שם. ממאנת כל זמן שהיא קטנה עד שתהיה נערה או עד אילונית בד"א שלא בא עליה הבעל אחר שנעשית בת י"ב שנה ויום אחד אבל אם הגיעה לזמן הזה ונבעלה הואיל ובעילה קונה מן התורה כמו שביארנו הרי זו אינה ממאנת עכ"ל. והכי נמי איתא ביבמות פרק בית שמאי <small> {{ממ|דף ק"ז}} </small> ובנדה פרק בא סימן <small> {{ממ|דף כ"ב}} </small> וכ"כ ר"י אלפס שם בפ' המדיר וגם הראב"ד ז"ל כתב בנמוקי יבמות שלו וגם הרמב"ן ז"ל ואין אצלי בדבר הזה ספק:


== ט ==
== ט ==
שורה 48: שורה 50:
== י ==
== י ==


'''סריס שקידש עד קידושין גמורים.''' ביבמות פרק חרש ובבכורות פרק אלו מומין:
'''סריס שקידש עד קידושין גמורים.''' ביבמות פרק חרש ובבכורות פרק אלו מומין:


== יא ==
== יא ==


'''טומטום ואנדרוגינוס עד מספק:''' כתב הראב"ד ז"ל ולמה הם צריכין גט מספק והלא אינן ראוין לינשא כלל עכ"ל: ''' ואני ''' אומר תמיה אני ונבהל אם זה הלשון כתב הראב"ד ז"ל שהרי פסק זה שכתב מפורש הוא בבכורות <small> {{ממ|דף מ"ב}} </small> ס"פ על אלו מומין על מתניתין דטומטום ואנדרוגינוס אין נשחטין לא במקדש ולא במדינה רבי ישמעאל אומר אין מום גדול מזה וחכ"א אינו בכור אלא נגזז ונעבד אמר רב חסדא מחלוקת באנדרוגינוס אבל טומטום דברי הכל ספיקא הוא והמסקנא נמי הכי סלקא דשקלינן וטרינן עלה טובא עד דגרסינן התם נימא אשתני ולא אשתני תנאי היא דתניא טומטום שקידש קידושיו קידושין נתקדש קידושיו קידושין וחולץ וחולצין לאשתו ומיבמין לאשתו ותניא אידך אשת טומטום חולצת ולא מתיבמת סברוה דכ"ע כר"ע דאמר סריס חמה לא חולץ ולא מייבם מאי לאו בהא קא מיפלגי דמ"ד חולץ וחולצין לאשתו ומייבמין לאשתו סבר לא אמרינן הואיל ואשתני אשתני ומ"ד [אשת טומטום] חולצת ולא מתייבמת סבר הואיל ואשתני אשתני ומהדרינן לא דכ"ע אמרינן הואיל ואשתני אשתני והא ר"א הא ר"ע למדנו דטומטום שקידש או נתקדש קידושיו ספק וכן נמי לגבי אנדרוגינוס דפליגי ביה קי"ל בעלמא דאנדרוגינוס בריה בפני עצמו הוא דגרסינן סוף פרק הערל <small> {{ממ|דף פ"ב}} </small> א"ר ליתא למתניתין {{ממ|דקתני ר' יוסי ור"ש אומר אנדרוגינוס כהן שנשא בת ישראל מאכילה בתרומה דאלמא זכר הוי}} מקמי ברייתא דתניא רבי יוסי אומר אנדרוגינוס בריה בפני עצמו הוא ולא הכריעו בו חכמים אם זכר הוא אם נקבה הוא דמדשבקי רבי יוסי לבר זוגיה ש"מ הדר ביה ואמרי ביה רב משמיה דרב הלכה כרבי יוסי באנדרוגינוס ובהרכבה ומדלא אמרי בי רב כרבי יוסי וכר"ש ש"מ דבי רב כרב סבירא להו דאמרי הלכה כר' יוסי דברייתא וכ"פ ר"י אלפס פרק הערל וגם הרמב"ן ז"ל בהלכות בכורות. ומה שהקשה והלא אינן ראויין לינשא כלל אינה צריכה לפנים ונאמר אין ה"נ דאינן ראויין לנישואין לכתחלה ואנן שנישאו דיעבד קתני בכל דוכתא:
'''טומטום ואנדרוגינוס עד מספק.''' כתב הראב"ד ז"ל ולמה הם צריכין גט מספק והלא אינן ראוין לינשא כלל עכ"ל. '''ואני''' אומר תמיה אני ונבהל אם זה הלשון כתב הראב"ד ז"ל שהרי פסק זה שכתב מפורש הוא בבכורות <small> {{ממ|דף מ"ב}} </small> ס"פ על אלו מומין על מתניתין דטומטום ואנדרוגינוס אין נשחטין לא במקדש ולא במדינה רבי ישמעאל אומר אין מום גדול מזה וחכ"א אינו בכור אלא נגזז ונעבד אמר רב חסדא מחלוקת באנדרוגינוס אבל טומטום דברי הכל ספיקא הוא והמסקנא נמי הכי סלקא דשקלינן וטרינן עלה טובא עד דגרסינן התם נימא אשתני ולא אשתני תנאי היא דתניא טומטום שקידש קידושיו קידושין נתקדש קידושיו קידושין וחולץ וחולצין לאשתו ומיבמין לאשתו ותניא אידך אשת טומטום חולצת ולא מתיבמת סברוה דכ"ע כר"ע דאמר סריס חמה לא חולץ ולא מייבם מאי לאו בהא קא מיפלגי דמ"ד חולץ וחולצין לאשתו ומייבמין לאשתו סבר לא אמרינן הואיל ואשתני אשתני ומ"ד [אשת טומטום] חולצת ולא מתייבמת סבר הואיל ואשתני אשתני ומהדרינן לא דכ"ע אמרינן הואיל ואשתני אשתני והא ר"א הא ר"ע למדנו דטומטום שקידש או נתקדש קידושיו ספק וכן נמי לגבי אנדרוגינוס דפליגי ביה קי"ל בעלמא דאנדרוגינוס בריה בפני עצמו הוא דגרסינן סוף פרק הערל <small> {{ממ|דף פ"ב}} </small> א"ר ליתא למתניתין (דקתני ר' יוסי ור"ש אומר אנדרוגינוס כהן שנשא בת ישראל מאכילה בתרומה דאלמא זכר הוי) מקמי ברייתא דתניא רבי יוסי אומר אנדרוגינוס בריה בפני עצמו הוא ולא הכריעו בו חכמים אם זכר הוא אם נקבה הוא דמדשבקי רבי יוסי לבר זוגיה ש"מ הדר ביה ואמרי ביה רב משמיה דרב הלכה כרבי יוסי באנדרוגינוס ובהרכבה ומדלא אמרי בי רב כרבי יוסי וכר"ש ש"מ דבי רב כרב סבירא להו דאמרי הלכה כר' יוסי דברייתא וכ"פ ר"י אלפס פרק הערל וגם הרמב"ן ז"ל בהלכות בכורות. ומה שהקשה והלא אינן ראויין לינשא כלל אינה צריכה לפנים ונאמר אין ה"נ דאינן ראויין לנישואין לכתחלה ואנן שנישאו דיעבד קתני בכל דוכתא:


== יב ==
== יב ==


'''המקדש אחת מן העריות עד ואין ראוי לעשות כן.''' בקידושין פרק האומר <small> {{ממ|דף ס"ו}} </small> וסוף ערכין:
'''המקדש אחת מן העריות עד ואין ראוי לעשות כן.''' בקידושין פרק האומר <small> {{ממ|דף ס"ו}} </small> וסוף ערכין:


== יג ==
== יג ==


'''אשת איש שפשטה ידה עד מעיזה.''' פרק המגרש <small> {{ממ|דף פ"ט}}</small> :<br>''' כתב ''' הראב"ד ז"ל אומר אני שאינה נאמנת וכו': ''' ואני ''' אומר מחלוקת ישנה היא זו ורבותי נ"ע חולקים בה מדרב המנונא סוף גיטין <small> {{ממ|דף פ"ט}} </small> ומייתי לה בכמה מקומות בתלמוד ומקשי מינה מכלל דהכי הלכתא וכן הסכים מורי הרשב"א ז"ל כדעת ר"מ ז"ל והעומדים בשיטתו:
'''אשת איש שפשטה ידה עד מעיזה.''' פרק המגרש <small> {{ממ|דף פ"ט}}</small> :<br>''' כתב ''' הראב"ד ז"ל אומר אני שאינה נאמנת וכו': ''' ואני ''' אומר מחלוקת ישנה היא זו ורבותי נ"ע חולקים בה מדרב המנונא סוף גיטין <small> {{ממ|דף פ"ט}} </small> ומייתי לה בכמה מקומות בתלמוד ומקשי מינה מכלל דהכי הלכתא וכן הסכים מורי הרשב"א ז"ל כדעת ר"מ ז"ל והעומדים בשיטתו:


== יד ==
== יד ==


'''המקדש אחת מן השניות עד קידושין גמורים.''' במסכת קידושין פרק האומר <small> {{ממ|דף ס"ו}}</small> :
'''המקדש אחת מן השניות עד קידושין גמורים.''' במסכת קידושין פרק האומר <small> {{ממ|דף ס"ו}}</small> :


''' חוץ מיבמה שנתקדשה לזר עד הרי זה מגרש בגט.''' ביבמות פרק האשה רבה <small> {{ממ|דף צ"ב}}</small> :
''' חוץ מיבמה שנתקדשה לזר עד הרי זה מגרש בגט.''' ביבמות פרק האשה רבה <small> {{ממ|דף צ"ב}}</small> :


== טו ==
== טו ==


'''המקדש כותית או שפחה עד אין קידושיה קידושין.''' פרק האומר <small> {{ממ|דף ס"ו}}</small> :
'''המקדש כותית או שפחה עד אין קידושיה קידושין.''' פרק האומר <small> {{ממ|דף ס"ו}}</small> :


''' ישראל מומר שקידש עד וצריכה גט ממנו.''' במסכת בכורות סוף פרק עד כמה <small> {{ממ|דף ל'}} </small> וביבמות סוף פרק החולץ <small> {{ממ|דף מ"ז}} </small> ובסנהדרין ס"פ נגמר הדין וכ"כ רש"י בתשובה ורשב"א ז"ל בנמוקי יבמות שלו דאע"פ שחטא ישראל הוא:
''' ישראל מומר שקידש עד וצריכה גט ממנו.''' במסכת בכורות סוף פרק עד כמה <small> {{ממ|דף ל'}} </small> וביבמות סוף פרק החולץ <small> {{ממ|דף מ"ז}} </small> ובסנהדרין ס"פ נגמר הדין וכ"כ רש"י בתשובה ורשב"א ז"ל בנמוקי יבמות שלו דאע"פ שחטא ישראל הוא:


== {{עוגן1|טז}} - {{עוגן1|יז}} ==
== {{עוגן1|טז}} - {{עוגן1|יז}} ==


'''המקדש אשה שחציה שפחה עד ה"ז ספק קידושין:''' כתב הראב"ד ז"ל דבר זה יש לו שני פנים כו' כדי שתהיה לו לאשה גמורה עכ"ל: ''' ואני ''' אומר כבר כתבתי והוכחתי למעלה בקידושי קטנה שגדלה דמיירי כשנבעלה לאחר שגדלה וכמו שביאר בפי"א מהלכות גירושין דהוו להו קידושין דאורייתא וממנה תבין למשוחררת זאת כי בזה נסתלקה כל תרעומות מעל ר"מ ז"ל וכי בא אחר וקדשה נמי ומפורשת היא זאת ההלכה עם דין שפחה חרופה שכלל בה בגיטין פרק השולח סוף גמרא מתניתין דמי שחציו עבד וחציו בן חורין ולכך סמכן זו לזו לגלות מקום מוצאן וטעמן:
'''המקדש אשה שחציה שפחה עד ה"ז ספק קידושין.''' כתב הראב"ד ז"ל דבר זה יש לו שני פנים כו' כדי שתהיה לו לאשה גמורה עכ"ל. '''ואני''' אומר כבר כתבתי והוכחתי למעלה בקידושי קטנה שגדלה דמיירי כשנבעלה לאחר שגדלה וכמו שביאר בפי"א מהלכות גירושין דהוו להו קידושין דאורייתא וממנה תבין למשוחררת זאת כי בזה נסתלקה כל תרעומות מעל ר"מ ז"ל וכי בא אחר וקדשה נמי ומפורשת היא זאת ההלכה עם דין שפחה חרופה שכלל בה בגיטין פרק השולח סוף גמרא מתניתין דמי שחציו עבד וחציו בן חורין ולכך סמכן זו לזו לגלות מקום מוצאן וטעמן:


== יח ==
== יח ==


'''שכור שקידש קידושיו קידושין עד ומתיישבין בדבר זה.''' דבר זה עיקרו במסכת עירובין פרק הדר <small> {{ממ|דף ס"ה}} </small> ומביא אותה בכמה מקומות ברמיזה:
'''שכור שקידש קידושיו קידושין עד ומתיישבין בדבר זה.''' דבר זה עיקרו במסכת עירובין פרק הדר <small> {{ממ|דף ס"ה}} </small> ומביא אותה בכמה מקומות ברמיזה:


== {{עוגן1|יט}} - {{עוגן1|כ}} - {{עוגן1|כא}} - {{עוגן1|כב}} ==
== {{עוגן1|יט}} - {{עוגן1|כ}} - {{עוגן1|כא}} - {{עוגן1|כב}} ==


'''המקדש בפחות מפרוטה אינה מקודשת.''' פרק קמא דקידושין <small> {{ממ|דף י"ב}} </small> ופ' האיש מקדש <small> {{ממ|דף מ"ו}}</small> :
'''המקדש בפחות מפרוטה אינה מקודשת.''' פרק קמא דקידושין <small> {{ממ|דף י"ב}} </small> ופ' האיש מקדש <small> {{ממ|דף מ"ו}}</small> :


''' קידשה באוכל וכו' עד קידושי ספק.''' הכל פ"ק דקידושין:
''' קידשה באוכל וכו' עד קידושי ספק.''' הכל פ"ק דקידושין:


''' היו עומדים בר"ה עד סוף הפרק.''' במסכת גיטין סוף פרק הזורק <small> {{ממ|דף ע"ח}}</small> :
''' היו עומדים בר"ה עד סוף הפרק.''' במסכת גיטין סוף פרק הזורק <small> {{ממ|דף ע"ח}}</small> :


{{שולי הגליון}}
{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}

תפריט ניווט