עריכת הדף "
מגדל עוז/איסורי ביאה/יא
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== י == '''יתר על כן כל בת שתבעוה לינשא ורצתה עד שתספור ותטבול:''' כתב הראב"ד ז"ל כל ראתה שהוא מוזכר בכאן וכו': ''' ואני ''' אומר גם ברוב הספרים אשר יצאו מחבור משנה תורה כן היה כתוב בהן וראתה וכן היה בספר אשר הגיע לידי אבל אחר שבאתי בארץ הצבי וזכיתי לראות המוגה לר"מ ז"ל בחתימתו מצאתיה ורצתה בצד"י ותקון כסילים היה שלא ידע ההלכה ולא הבין הטעם וחשב בתחלה שטעה הסופר בין צד"י לאל"ף ותקנו לפי דעתו ועל כן יצא לו משפט מעוקל ואילו הגיע למסכת יבמות פרק החולץ <small> {{ממ|דף ל"ז}} </small> ולמסקנת נדה פרק תינוקת <small> {{ממ|דף ס"ו}} </small> והיה רואה שלשון הגמרא ונתפייסה לא היה עושה כן וזה פשוט באמת: ''' ואם נשאת לתלמיד חכם וכו' עד שתטבול:''' כתב הראב"ד ז"ל מה שחילק זה בין תלמיד חכם לשאר בני אדם וכו' וכלה שפירסה נדה אסור להתייחד עמה כדאיתא בכתובות עכ"ל: ''' ואני ''' אומר הנני משיב על ראשון ראשון והאמת מה שאמר שהוציא זה מאותו מעשה אך לא כמו שהוא מפרש שכבר הקדימוני וכתבו רבותינו בעלי התוספות ז"ל בההיא סוגיא דפרק החולץ גמרא מתניתין קמייתא דקא פריק תלמודא דמייחדי להו ועוד יש בנוסחאות שלנו יחודי בעלמא הוא דמייחדי בהדייהו דאמר מר אינו דומה מי שיש לו פת בסלו למי שאין לו פת בסלו דלכאורה משמע סוגיא כפי' הראב"ד ז"ל לרצונו ולדברי ר"מ ז"ל הקשו רבותינו בעלי התוס' ז"ל לסברא זו מדאמרי' פ"ק דכתובות שאם פירסה נדה הוא ישן בין האנשים והיא ישנה בין הנשים כל זמן שלא בעל שהיא קושיא אחרת שהקשה ראב"ד ז"ל ועל מה שפירש הראב"ד ז"ל מדעתו הקשו כיון דלא מצי למבעל מאי פת בסלו איכא והיא קושיא אמיתית גם על הפי' הראשון וגם על השני אילו היה מכוון ר"מ ז"ל לכך ועוד שאילו היה דעת ר"מ ז"ל לפרש אותה סוגיא כמו שחשב עליו הראב"ד ז"ל נוסח הגמרא שלו אינו הולמתו ועוד כי ר"מ ז"ל לא הזכיר בלשונו יחוד כלל אלא נישואין וכל יודעיו יודעים כי לא לחנם נשמר ולא למקרה מוציא לשונו אלא ודאי דעתו לפרשה כפי' המקובל לו מרבותיו נ"ע והבן כי התלמוד מקשה תחלה על דברי רבי אליעזר בן יעקב שאמר לא ישא אדם אשה במדינה זו וילך וישא אשה במדינה אחרת שמא יזדווגו זה לזה ונמצא אב נושא בתו ואח נושא אחותו ועל זה נאמר ומלאה הארץ זמה מהא דרב כי מקלע לארדשיר אמר מאן הויא ליומא ורב נחמן כי מקלע לשכנציב אמר מאן הויא ליומי ומתרץ שאני רבנן דפקיעי שמייהו והדר מקשינן על מעשה דרב ורב נחמן היכי עביד הכי והאמר רבא תבעוה לינשא כו' ומתרץ רבנן שלוחי הוו משדרי ומודעי להו כלומר והיו נשמרות המתפייסות מקודם בואן ואי בעית אימא יחודי הוו מייחדי להו או בהדייהו כלומר דהוי מודעי מאן הויא ליומא או ליומי ודלא בעו אלא ליחודי בעלמא מאחר שיודעות שאינן מכוונין לבעול ולשאת נישואין גמורין ולא מחמדן ולא חזיין ומש"ה לא בעינן שבעת ימים נקיים והיה להם פת בסלם שאם יצרם תקפם יבאו עליהן בהיתר גמור ולא דמיין לתבעוה לינשא נישואין גמורין וזווג שלם שהן רואות מתוך חמודן אם נתפייסו וכן פירשו רבותינו בעלי התוספות ז"ל וגם הרמב"ן ז"ל כן כתב בנימוקו ועוד כתב שיש לפרש לעולם שלוחי הוו משדרי ומודעי להו מעיקרא ומיהו לא סמכי אפקיעות דשמייהו אלא יחודי בעלמא הוא דמייחדי להו או בהדייהו ע"כ. ואלה הדברים נכונים לפרש בהם ההלכה ולהלום בהם הלשון וממילא שמעינן שהיו נושאין אותן כי נתפייסו להן ואפילו שלא ישבו שבעה נקיים הואיל והיו תלמידי חכמים וכמ"ש ר"מ ז"ל ולא נשאר עם אלו הפירושין קושיא כלל. ומה שהקשה הראב"ד ז"ל עוד ממעשה דרבינא האמור בנדה פרק תינוקת ההיא נישואין גמורין וזווג שלם היה דגרסינן התם <small> {{ממ|דף ס"ו}} </small> אמר רבא תבעוה לינשא ונתפייסה צריכה לישב שבעה נקיים רבינא עסיק ליה לבריה בי רב חביבא אמר להו ליום פלוני לכתוב כתובה איעכב שבעה יומי בתר ההוא יומא אמר ליה מ"ט עביד מר הכי א"ל לא סבר ליה מר להא דאמר רבא תבעוה לינשא כו' אלמא נישואין גמורין וזיווג שלם ובעי למבעל בעילת מצוה לאלתר כדמבעי ליה ועוד יש לו לומר כי החתן עדיין היה בחור ולא היה אביו רב חביבא בקי בו ורצה להרחיקו מן הנסיון ולאו בן תלמיד חכם כתלמיד חכם עצמו. ומה שהקשה עוד דהויא חופה דאיסורא אינה קושיא כלל לפי הפירושין שכתבתי שאינה רואה מתוך חמודה זה כלל תדע שהרי כתב ר"מ ז"ל עצמו פרק י' דהלכות אישות כי האשה מכשתכנס לחופה נקראת נשואה אע"פ שלא נבעלה והוא שתהיה ראויה לבעילה אבל אם היתה נדה אע"פ שנכנסה לחופה ונתייחד עמה לא גמרו הנישואין עכ"ל. נמצאת למד בצחות לשונו זה שאמר לשון נישואין כי רצה לומר שנכנסה לחופה אע"פ שלא נתייחד עמה וגם שאילו היתה נדה מפורש הוא לו שם שאינן נישואין וגם מעשה דשכנציב כתבו לפנינו פכ"ה ונמצאו דבריו נכונים:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף