עריכת הדף "
מגדל עוז/איסורי ביאה/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== כב == '''האשה שהוחזקה נדה בשכונותיה.''' בכתובות פרק המדיר ובקידושין פרק עשרה יוחסין: ''' המקנא לאשתו ונסתרה עד הוחזקה כזונה.''' פרק הבא על יבמתו <small> {{ממ|דף ס"א}} </small> ובת"כ בפרשת אמור פרשה א':<br>''' כתב ''' הראב"ד ז"ל אינו כן דאינו לוקה משום זונה אלא משום טומאה דכל אונס בעד אחד לא קרינא ביה זונה אלא משום טומאה והכי איתא ביבמות בלישנא בתרא דרבה עכ"ל: ''' ואני ''' אומר הא כדאיתא והא כדאיתא ואתה המעיין הט אזנך ושמע דברי חכמים ולבך תשית לדעתי והבין הראיות הברורות כי מה שהביא הראב"ד ז"ל הוא בפרק הבא על יבמתו <small> {{ממ|דף נ"ג ע"ב}} </small> גמרא מתניתין דוכן הבא על אחת מן העריות ולא נאמרה אלא לגבי אנוסה בלבד וה"ג לה התם אמר רבה אשת כהן שנאנסה בעלה לוקה עליה משום זונה כו' עד א"ד אמר רבה אשת כהן שנאנסה בעלה לוקה עליה משום טומאה וברירנא עלה לאותובי משום טומאה אין משום זונה לא אלמא [כל] באונס לא קרינן ביה זונה מתיב ר' זירא והיא לא נתפסה אסורה הא נתפסה מותרת ויש לך אחרת שאע"פ שנתפסה אסורה ואי זו זו אשת כהן ולאו הבא מכלל עשה עשה אמר רבא הכל היו בכלל אחרי אשר הוטמאה כשפרט לך הכתוב גבי אשת ישראל והיא לא נתפסה אסורה הא נתפסה מותרת מכלל דאשת כהן כדקיימא קיימא ע"כ. ועתה התבונן כי שם בלשון הגמרא לא הוזכר עד אחד ולא שייך כלל לגבי אנוסה והוא דין בפ"ע והלכה פסוקה כרבה וכא"ד ופסקה וכתבה ודרשה ר"מ ז"ל פרק י"ח מהלכות אלו ואתמהה מה ענין זה לגבי עד אחד אומר שנטמאה כי לד"ה היא אסורה הואיל וקדם הקינוי והטומאה לבעילתו אין ספק שבעל זונה הואיל והיתה אסורה עליו וזה מפורש פרק הבע"י גמרא מתני' דכהן גדול שמת אחיו וכו' וגם בתורת כהנים זונה כשמה פירוש שזינתה תחת בעלה דברי ר' אליעזר בן יעקב ר' עקיבא אומר זונה זו מופקרת רבי מתיא בן חרש אומר אפילו הלך בעלה להשקותה ובא עליה בדרך עשאה זונה ובת"כ גרסינן אפילו הלך בעלה לבית דין הגדול והוליך אותה להשקות פירוש המים המאררים אחר שקינא לה ונסתרה והיא אסורה כדתנן פ"ק דסוטה כיצד מקנא לה אומר לה בפני שנים אל תדברי כו' עד נכנסה עמו לבית הסתר אסורה לביתה כו' מעתה כשעבר ובא עליה עשאה זונה ואם מת אסורה לכהן אלמא לכ"ע הואיל ונבעלה בעילה האסורה נעשית זונה וכן כתבה ר"מ ז"ל פ' י"ח ועוד פרק י' יוחסין ובכמה מקומות בתלמוד אמרינן כיון שנבעלה לפסול לה פסלה פי' משום זונה והכין אסיקנא פ"ק דכתובות כדכתיבנא בסמוך וכל שכן בזאת שבא אחר הקינוי עד אחד שנטמאת שהיא אסורה לו אלא שאין מפסדת כתובתה בפחות משנים תדע דתנן בסוטה <small> {{ממ|דף ל"א}} </small> פרק מי שקינא לה ונסתרה כו' אמר עד אחד אני ראיתיה שנטמאת לא היתה שותה ולא עוד אלא אפילו עבד ואפילו שפחה הרי אלו נאמנין וכו' ולא לפסלה מכתובתה אלא שלא תשתה ע"כ. ומוכח בגמרא מקרא דועד אין בה שעד אחד נאמן בה עוד תנן התם עד אומר נטמאת ועד אומר לא נטמאת אשה אומרת נטמאת ואשה אומרת לא נטמאת היתה שותה ואמרינן עלה בגמרא טעמא דקא מכחיש ליה הא לא קא מכחיש ליה עד אחד מהימן מנא ה"מ וכו' ובקידושין פרק האומר <small> {{ממ|דף ס"ו}} </small> גמרא מתניתין דקדשתי בתך גרסינן איבעיא להו אשתו זינתה בעד אחד ושותק מהו אביי אמר נאמן ורבא אמר אינו נאמן הוי דבר שבערוה ואין דבר שבערוה פחות משנים אמר אביי מנא אמינא לה דההוא סמיא דהוה מסדר מתנייתא קמיה דמר שמואל יומא חד נגה ליה ולא הוי קאתי שדר שליחא אבתריה אדאזיל שליח בחדא אורחא אתא איהו בחדא כי אתא שליח אמר [ליה] אשתו זינתה אתא לקמיה דמר שמואל אמר ליה אי מהימן לך זיל אפקה ואי לא לא תפקה מאי לאו אי מהימן עלך דלאו גזלנא הוא ורבא [אמר לא] אי מהימן לך כבי תרי זיל אפקה ואי לא לא תפקה ופסק ר"י אלפס כרבא וה"מ בדיני אדם אבל אם בא לצאת ידי שמים אי מהימן ליה כבי תרי מיחייב ליה לאפוקה ויהיב לה כתובתה וכן הדין דילפינן דבר דבר מממון וכתב עוד שם בהלכות מה דגרסי' בכתובות פ"ק אין האשה נאסרת על בעלה בעד אחד אלא בשני עדים וקינוי וסתירה אפילו בעד אחד נמי אלמא כל היכא דאיכא קינוי וסתירה כ"ש קינוי וטומאה אפילו בעד אחד מיתסרא ובהדיא אסיקנא פרק ב' דיבמות גמרא מתני' דהנטען על אשת איש אע"פ שכנס יוציא דהיכא דאיכא עידי טומאה אע"ג דאיכא כמה בנים תצא. ומעתה ראה גם ראה מה ענין זה שהשיב הראב"ד ז"ל על ר"מ ז"ל כי אותה דיבמות איירי באנוסה וזאת שכתב כאן מיירי בעד טומאה ואחר קינוי ועוד דאפילו מאותה דיבמות עצמה דקא מייתי קרא דוהיא לא נתפשה משמע בכל הגירסא וסוגיין נמי הכי משמע דכל באונס לא קרינן בה זונה הא מדעת כגון שהתרה בה בשעת קינוי והעד אומר שנטמאת ודאי קרינן בה זונה ועלו דברי ר"מ ז"ל נכונים:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף