ליקוטי מוהר"ן/רנ

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־23:27, 6 במרץ 2021 מאת איש חסיד היה (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר בשיתוף ננמ"ח)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ליקוטי מוהר"ן TriangleArrow-Left.png רנ

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א[עריכה]

דע, שכל מיני צער וכל היסורים אינם רק מחסרון הדעת, כי מי שיש לו דעת, ויודע שהכל בהשגחה מהשם יתברך, אין לו שום יסורין, ואינו מרגיש שום צער, כי ה' נתן וה' לקח (איוב א).

ואף־על־פי שיש יסורין שבהכרח מרגישים אותם, כגון היסורים שבאים מחמת ההרכבה, כמו יסורים שיש מיציאת הנשמה מן הגוף, והם יסורי החולה שבאים מחמת שמתחלת הנשמה להתפשט מן הגוף, ומחמת שנקשרה הנשמה בהגוף בקשר אמיץ וחזק, על כן בהכרח מרגיש היסורים בעת הפרוד, אף־על־פי־כן היסורים קלים מאד ונוחים להתקבל בעת שיודע בדעת ברור שהכל בהשגחה מהשם יתברך, ומכל שכן שאר מיני צער ויסורין, שאין מרגישין כלל כשיש לו דעת כנ"ל,

ועקר הצער מהיסורין, הוא מחמת שנוטלין ממנו הדעת כדי שירגיש היסורין:

ב[עריכה]

וזה עקר צער של ישראל שיש להם בגלות, הכל הוא מחמת שנפלו מהדעת ותולין הכל בטבע ובמקרים ובמזל, ומחמת זה יש להם צער ויסורין כנ"ל, וזה בא להם מחמת שהם שרויין בין העכו"ם ולמדו מהם, מחמת שרואין שעתם מצלחת מאד, וישראל נבזים ושפלים, על־כן הם לומדים מהם ותולין הכל בטבע ומקרה, ומחמת זה בעצמו יש להם יסורים, כי אלו היה להם דעת שהכל בהשגחה. לא היה להם יסורים כלל כנ"ל.

ובאמת ישראל הם למעלה מהטבע, רק כשהם חוטאים, חס ושלום, אזי נופלים אל תחת הטבע, כמו העכו"ם שהם תחת המזל והטבע, ואזי יש להם גלות וצער, חס ושלום, ועקר הצער והגלות שלהם הוא רק על־ידי־זה בעצמו שאין להם דעת, ותולין בטבע.

וכשהקדוש־ברוך־הוא רוצה לרחם על ישראל, ולהושיעם מגלותם, ולעשות קץ וסוף מהמצר להם, אזי ממשיך עליהם השגחה, ואזי מכניע ומבטל הטבע והמזל שהיה מחיב שיהיו ישראל נתונים תחת ידם, ואזי מחיב המצר להם, וישראל עולים עליהם על ידי ההשגחה:

ג[עריכה]

ודע, שזאת ההשגחה הוא ממשיך מסוף העולם, כי לעתיד בעת הקץ יתבטל הטבע לגמרי, ולא יהיה רק השגחה לבד, כמה שכתוב (ישעיה נא ו): כי השמים כעשן נמלחו והארץ כבגד תבלה, הינו שיתבטל הטבע שהיא על פי מערכת הכוכבים ומזלות, וזהו נמלחו, הינו שיתבלבלו ויתערבבו כל המזלות, ולא יהיה שום מזל רק השגחה לבד, ואז יהיו ישראל למעלה.

ועל־כן גם עתה כשהשם יתברך רוצה לעשות קץ וסוף מאיזה עכו"ם ושיהיו ישראל למעלה, אזי ממשיך עליהם השגחה מקץ וסוף העולם, שאז לא יהיה רק השגחה, ועל־ידי זאת ההשגחה נתעלים ישראל, ונעשה קץ וסוף מהעכו"ם שהיה מצרה להם. וזה בחינת (יחזקאל ז ב): קץ בא הקץ; הינו כשהקדוש־ברוך־הוא רוצה להביא קץ על העכו"ם, אזי ממשיך השגחה מקץ האחרון כנ"ל:

ד[עריכה]

ותפלה הוא בחינת השגחה למעלה מהטבע, כי הטבע מחיב כך, ותפלה משנה הטבע, והוא בחינות גדול, בחינת (דברים ד ז): כי מי גוי גדול אשר לו אלקים קרובים אליו כה' אלקינו בכל קראינו אליו; כי זה גדלתנו, שהשם יתברך שומע תפלתנו, ומשנה הטבע על ידי השגחתו יתברך, וכמו שכתוב (מלכים ח): ספרה נא לי את הגדולות אשר עשה אלישע; וכמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (מגילה כז): ואלישע דעבד – ברחמי הוא דעבד. נמצא שתפלה שהיא בחינת נסים והשגחה, הפך הטבע, היא בחינת גדול:

ה[עריכה]

וזה פרוש מה שהשיב אובי טמיא לרב קטינא (ברכות נט): מאי גוהא, בשעה שהקדוש־ברוך־הוא זוכר את בניו שהן שרויין בצער בין העכו"ם, מוריד שני דמעות לים הגדול, וקולו נשמע מסוף עולם ועד סופו.

הינו כשהקדוש ברוך הוא זוכר שהן שרויין בצער בין העכו"ם – בין העכו"ם דיקא, כי זה עקר הצער, מה שהן שרויין בין העכו"ם ולמדו מהם ונפלו מהדעת ותולין בהמזל והטבע, וזה עקר הצער שלהם כנ"ל,

ואזי מוריד דמעות וכו'. הינו שממשיך עליהם השגחה, כי דמעות הם בחינות השגחה, כמה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (שבת קנא:): על פסוק (קהלת יב ב): ושבו העבים אחר הגשם – זה הראות, שהולך אחר הבכי. נמצא, שהדמעות הם לוקחים חלק הראות, והראות נמשך לתוכם. נמצא, שהדמעות הם חלקי ההשגחה והראות, כי הדמעות לוקחים הראות כנ"ל.

וזה: ומוריד שני דמעות – הינו שממשיך חלקי ההשגחה.

לים הגדול – הינו בחינות העכו"ם המושלין על ישראל, בחינת (ישעיה נז כ): והרשעים כים נגרש; ואזי נעשה בחינות גדול, בחינות השגחה, בחינות תפלה שהיא בחינת גדול כנ"ל. וזהו:

וקולו נשמע מסוף העולם ועד סופו; הינו שממשיך השגחה מסוף העולם מקץ האחרון, עד סופו – לעשות סוף וקץ מהעכו"ם המושלים בישראל, בחינות: קץ בא הקץ כנ"ל:

ו[עריכה]

וזה בחינת דמעות שבוכין בעת הצער, כי מאחר שיש לו יסורין וצער, על־כן הוא צריך לבחינות השגחה, כדי שיהיה לו ישועה כנ"ל, ועל־כן מורידין דמעות כדי להמשיך על ידם חלקי ההשגחה והראות, כי ההשגחה והראות נמשך לתוך הדמעות, בבחינות: ושבו העבים אחר הגשם – זה הראות, שהולך אחר הבכי; הינו שהם מחסרים הראות ונוטלים חלק מהראות, נמצא שהראות נמשך לתוך הדמעות כנ"ל:

ז[עריכה]

וזה בחינות: ויבך חזקיהו בכי גדול, הנאמר בעת שחלה (ישעיה לח ג). בכי גדול דיקא, כי המשיך לתוך הבכי את הראות וההשגחה, שזה בחינות גדול, בחינות תפלה וכו' כנ"ל.

וזה מה שנאמר בדוד בעת שבכה על צערו (שמואל־א כ): עד דוד הגדיל – שהגיע בכיתו לבחינות השגחה, בחינות גדול כנ"ל, כי על־ידי ההשגחה נצולים מכל מיני צער ויסורין כנ"ל:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף