עריכת הדף "
ליקוטי מוהר"ן/יט
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ה == '''ה''' וזה בחינת מקרה לילה, שהרוח סערה, הינו הרוח שטות, הינו השבעים לשון, עולה על־ידי תרגום, על־ידי תרדמה, על־ידי שנה, ויונק מלשון הקדש, מרוח הקדש, מברית קדש. כי מי שיש לו שלמות לשון הקדש, מקרר את חמימותו בלשון הקדש, בבחינת {{ממ|תהילים לט ד}} חם לבי בקרבי וכו', דברתי בלשוני; שמקרר חמימותו בדבור של לשון הקדש, בבחינת: זאת הפעם עצם מעצמי, מכאן שנתקררה דעתו בחוה {{ממ|יבמות סג}}. אבל מי שאין לו שלמות לשון הקדש, אזי הרוח סערה מקרר אותו במקרה־לילה בשנה, בבחינת {{ממ|דברים כה יח}} אשר קרך בדרך – לשון קרירות; בדרך הוא בחינת {{ממ|משלי ל כ}}: כן דרך אשה מנאפת – שהרוח סערה הולך דרך התרגום, שהוא בחינת נגה, ויונק מן החשמ"ל הנ"ל: ואלישע היה יורש מאליהו רוח הקדש, ועל־ידי־זה היה מקבל ממנו שלמות לשון הקדש, בבחינת {{ממ|מלכים־ב ב}}: ויהי נא פי שנים ברוחך אלי, פי שנים, הינו לשון הקדש, כי שנים מקרא ואחד תרגום {{ממ|ברכות ח}}, על־ידי־זה כתיב בה {{ממ|שם ד}}: איש קדוש עבר עלינו תמיד – שלא ראתה קרי על סדינו {{ממ|ברכות י:}}, כי על־ידי שלמות לשון הקדש נצולין ממקרה־לילה כנ"ל, כי על־ידי שלמות לשון הקדש זוכין לתקון הברית כנ"ל, כי עקר שלמות לשון הקדש הוא על־ידי תרגום, שהוא בחינת תרדמה ושנה, דהינו על־ידי שמבררין את בחינת התרגום, בחינת התרדמה כנ"ל, ועל כן אז נצולין ממקרה־לילה שבתרדמה כנ"ל. וזה שבקש דוד {{ממ|תהילים קמ י}}: ראש מסבי עמל שפתימו יכסמו. ראש מסבי הוא בחינת {{ממ|יחזקאל א ד}}: נגה לו סביב, שהוא ראש המסבבין את הקדשה; עמל שפתימו יכסמו – העמל והרע שבו יתבטל. ועל שאר לשונות העמים, שהם בחינת מדורה של שבעין כוכבין הנ"ל: ימוטו עליהם גחלים, כי מהאש יצאו והאש תאכלם {{ממ|יחזקאל טו ז}}. הינו כי בחינת נגה, שהוא בחינת תרגום, צריכין שיתברר, שיפל הרע שבו, והטוב שבו יתברר ויעלה ויהיה נכלל בתוך הקדשה, הינו בלשון הקדש, שזהו בחינת שלמות לשון הקדש על־ידי לשון תרגום כנ"ל. ושאר לשונות העמים, שהם בחינת רע גמור, צריכין לכלותם לגמרי, בבחינת: ימוטו עליהם גחלים וכו' כנ"ל. וזה בחינת שלהובא דאשא היורדת בערב־שבת על ראש הקלפות, שלא יכללו בנגה לינק מהקדשה. פרוש, כי בערב־ שבת, בכניסת שבת, נכלל נגה בקדשה, ואז רוצין גם שאר הקלפות הטמאות לגמרי לעלות אל הקדשה, ואז יורד שלהובא דאשא על ראשם ונופלים למטה, שזהו סוד כונת רחיצת מים חמין בערב־שבת, כמבאר בכונות. וזהו בחינה הנ"ל, שצריכין לברר הטוב שבתרגום שהוא בחינת נגה, שיהיה נכלל בלשון הקדש, ושאר לשונות העכו"ם, שהם בחינת רע גמור, צריכין להפילם ולבטלם לגמרי, הינו כנ"ל:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף