עריכת הדף "
ליקוטי מוהר"ן/ה
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ג == '''ג''' ועקר השמחה הוא בלב, כמו שכתוב {{ממ|תהילים ד ח}}: נתתה שמחה בלבי. ואי אפשר ללב לשמח אלא עד שיסיר עקמומיות שבלבו, שיהא לו ישרות לב, ואז יזכה לשמחה, כמו שכתוב {{ממ|שם צז}}: ולישרי לב שמחה. ועקמומיות שבלב מפשיטין על־ידי רעמים, כמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה {{ממ|ברכות נט.}}: לא נבראו רעמים אלא לפשט עקמימיות שבלב, ורעמים הוא בחינת קול, שאדם מוציא בכח בתפלתו, ומזה נעשה רעמים. כי איתא בזהר {{ממ|פינחס רלה:}}: כד קלא נפיק ואערא בעבי מטרא, אשתמע קלא לבריתא, ודא אינון רעמים. ועקר הרעמים הם מגבורות, כמו שכתוב {{ממ|איוב כו יד}}: ורעם גבורותיו מי יתבונן; ובשביל זה אנו מברכין: שכחו וגבורתו וכו'. והגבורות הם בחינת כח וגבורה, שאדם מוציא את הקול בכח גדול, והקול הזה פוגע בעבי מטרא, הינו בחינת מחין, שמשם יורדין טפין טפין, כמו שכתוב בזהר {{ממ|פינחס רלה:}}: באר מים חיים ונוזלים מן לבנון, מן לבונא דמחא. וכשפוגע בעבי מטרא, אזי אשתמע קלא לבריתא, הינו בחינת רעמים. וזהו {{ממ|תהילים עז יט}}: קול רעמך בגלגל, הינו בגלגלתא דמחא; כד אערא בגלגלתא דמחא, נעשה מהקול רעמים, ונשמע לבריתא. וזה {{ממ|שם מט}}: פי ידבר חכמות, הינו הדבור היוצא מפי פוגע בחכמה, הינו בגלגלתא דמחא, ועל־ידי־זה: והגות לבי וכו', הינו*) שנתעורר על־ידי־זה הרעם, נתעורר הלב, כמו שאמרו: קול מעורר הכונה**). וזה שאמרו חכמינו זכרונם לברכה {{ממ|ברכות ו:}}: מי שיש בו יראת שמים, דבריו נשמעין, כי מי שיש בו יראה, קולו נעשה רעמים, כי רעם מסטרא דיצחק, כמו שכתוב: ורעם גבורותיו, ועל־ידי־זה דבריו נשמעין, הינו משתמע קלא לבריתא, כי תמן תליא שמיעה, כמו שכתוב {{ממ|חבקוק ג ב}}: ה' שמעתי שמעך יראתי. וזה פרוש {{ממ|תהילים קג כ}}: גבורי כח עושי דברו לשמע בקול דברו; איתא בזהר {{ממ|לך לך צ.}}: זכין למשמע קלין מלעילא, הינו על ידי הגבורות נעשה רעמים, ועל־ידי־זה הלב שומע, והינו: והגות לבי תבונות; וכמו שכתוב {{ממ|מלכים־א ג}}: ונתת לעבדך לב שומע, וגם דבריו נשמעין לבריתא, וזהו: לשמע בקול דברו. וזה בחינת קול השופר, דא שופר של איל – אילו של יצחק, בחינת: ורעם גבורותו. וזהו {{ממ|תהלים פט}}: אשרי העם יודעי תרועה – יודעי דיקא, שיפגע הקול במח, בחינות עבי מטרא, ויהיה בבחינת רעמים. ומי ששומע תקיעת שופר מאיש ירא וחרד, בודאי לא ידאג כל השנה מרעמים, כמו שכתוב: בקולות וברקים עליהם נגלית, ובקול שופר עליהם הופעת – שבקול השופר הופיע עליהם מקולות וברקים:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף