כתב יד חדושים על התורה (בראשית-ויקרא)/בראשית/פרשת וירא

כתב יד חדושים על התורה (בראשית-ויקרא) בראשית פרשת וירא

		הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה
		נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה	דף השיחה

[המשך עמוד 8]

לברית מילה ולפ' וירא מהגאון הנ"ל לפ' נח מהגאון הנ"ל

בפסוק וירא אליו ה'. פי' רש"י לבקר את החולה. אמר ר' חמא אותו יום יום ג' למילה הי' ובא הקב"ה ושאל בו. והקשה אמ"ו מאי בעי ר"ח בזה וגם למאי הוצרך רש"י לסיי[ם] ובא כו'. ואמר אמ"ו ותירץ דסיגנון כך יהי' דאמר ר[בי] ח[מא] יהי' קושי[א] לרש"י ובא כו' יהי' תיר[ו]ץ ע[ל] פ[י] מה דאי[תא] בגמר[א] דשבת דף קל"ד ע"ב מרחיצין את הקטן >>>

[עמוד 9]

בין לפני מילה בין לאחר המילה ביום הראשון שחל להיות בשבת כדרכה אבל ביום השלישי שחל ליות בשבת מזלפין עליו ביד ולא בכלי.

והק[שה] אמ"ו וכן הקשו כל המפרשים הא דכתיב ביום השלישי בהיותם כואבים ותרגומו כד תקיפו להון כיביהון משמע דיום ג' מסוכן יותר מיום א'.

אית[א] בטור י"ד סימן של"ה: אין מבקרין לא חולי ראש ולא כל חולי דתקיף לי' עלמא משום דקשה לי' דבורא אלא נכ[נ]סין בבית החיצון ושואלי' בו מה שהוא צריך.

והשתא אתי שפיר דקא[מר] לבקר את החולה בא. אך קשה הא אמר ר[בי] ח[מא] דיום ג' של מילתו הי' ובגדול הא תקיף לי' עלמא ביום ג' כדפי[רש] תרגום אונקלוס הנ"ל, והאיך בא הקב"ה לבקר הלא אין מבקרין כל חולה דתקיף לי' עלמא כנ"ל בטי"ד, לכך בא רש"י: ובא הקב"ה ושאל בו. ולא לבקר ממש ואמרינן דנכנסי' בבית החיצון ושואלין בו וק"ל:

עוד לפ' הנ"ל מהגאון הנ"ל

בפסוק השבא אשת איש כי נביא הוא ויתפלל בעדך. ויש לדקדק מאי תלי[א] בזה אם נביא הוא אם לא.

ותירץ הגאון בנקדי[ם] הגמר[א] דאינו צריך למחול לחבירו עד שיבקש ממנו מחילה ויליף מקרא דהשב את אשת האיש כי נביא הוא. אך יש לדקדק מהיכי תיתי יבקש אבימלך מאברהם מחילה הלא אברהם אמר לו שאחותו היא ולא >>>

עוד לפ' וירא מהגאון הנ"ל

בפסוק והנה האש והעצים ואי' השה לעולה >>>

וי"ל דמצינן כמה פעמים בגמרא נסים דהיו בימי תלמוד אבל לכתחילה אין סומכין על הנס וזה ילפינן מקרא דונתנו בני אהרן אש על המזבח הלא אש יורד מן השמים אעפ"כ מצוה להביא מן ההדיוטות >>>

עוד לפ' וירא מהגאון הנ"ל

ותאמר שרה לאברהם גרש את האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן >>>

במדרש כי יסיתך את בן אמך וכי בן אם מסיתו ובן אב אינו מסית אלא >>>

ובזה יובן >>>

עוד לפ' וירא מהגאון הנ"ל

במדרש עלית למרום שבית שבי נתת מתנות באדם, בשביל דם נידה:

לתרץ נקדים גמ' >>>

ואיתא בט[ור] י[ורה] ד[עה] שמותר לאכול בשר אחר חלב בקינוח לחם שיאכל אחר חלב ולפ"ז יש להמלאכים טענה >>>

עוד לפ' הנ"ל מהגאון הנ"ל

חלילה לך השופט כל הארץ חלא יעשה משפט. ופי' רש"י חולין הוא לך:

לתרץ נקדי[ם] גמ' דסנהדרין ועדי כורסי דמיו, דני כסאות אחד לו ואחד לדוד אמרו לו עד מתי אתה עושה קודש חול אלא >>>

ובזה מתורץ מד[רש] ילקוט וז"ל בשעה שהקב"ה >>>

· מעבר לתחילת הדף