כליל תכלת/פרשת תצוה/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־22:59, 27 בדצמבר 2023 מאת Do2or (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "{{ניווט כללי עליון}} == תצוה דרוש א'== ===שהשכל האנושי עולה בהיותו עוסק ויוצא לפועל:=== '''להעלות נר תמיד'''. '''רְאֵה הֵיאַךְ דִּבְרֵי תוֹרָה מְאִירִין לָאָדָם בְּשָׁעָה שֶׁעוֹסֵק בָּהֶן, וְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ הוּא נִכְשָׁל וכו'''' {{ממ|מד...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

· הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

כליל תכלת TriangleArrow-Left.png פרשת תצוה TriangleArrow-Left.png א

תצוה דרוש א'[עריכה]

שהשכל האנושי עולה בהיותו עוסק ויוצא לפועל:[עריכה]

להעלות נר תמיד. רְאֵה הֵיאַךְ דִּבְרֵי תוֹרָה מְאִירִין לָאָדָם בְּשָׁעָה שֶׁעוֹסֵק בָּהֶן, וְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ הוּא נִכְשָׁל וכו' (שמות רבה פ' ל"ו, ג):


קלות התנועה מהחושים, סימן לדקות השכל במושגים הנעלמים, ודימו החכמים הנפש לנר הדולק שכפי כליית השלהבת תהיה שביב אורה: ולכן השרים בוחרים למשרתים קלי התנועה, וכן קראום רצים כי מהירות הגוף יורה מהירות פעולת הנפש, וכן כתיב חזית איש מהיר במלאכתו לפני מלכים יתיצב וכו'. וככה הקב"ה מצוה לישראל שהם מהירים במלאכתם, כאמרם משל למלך שיש לו שני עבדים וכו'. והנה המהירות יהיה בהמתמדת הפעולה, כי התמדת הפעולה תעשה הפועל מהיר וחד, וכמשל הסכין שכשחותכין בו יתוקן חידודו ובהניחו בקרן זוית יתקלקל כי ברזל בברזל יחד וכו'. ולכן אמר רצה המקום לזכות את ישראל שיהיו זכי השכל לפיכך הרבה להם וכו'. כי ריבוי הפעולה השכלית מזכך: והתורה מאירה אבריו של אדם כי כן מצותיו לעומתם:

ועם שההשכלה היא בנפש בעצם תומה לא תצא לפעל כי אם בעמל וטורח לשדד ולפתוח סגור הדמיונות החומריות ויגיעה זו תוסיף לה כח: וראוי שיהיה עסקה בהשכלות בדוקות לה שהן נערכות ומתיחסות לעצמה שתתעצם על ידן: ויען כי יזדמנו לנפש השכלית השכלות שאינן מהנאות לה אבל מזיקות אותה להיותן נכריות אצלה, הנם ככל המון חקירות דמיוניות אשר מלאו מקדם, לפיכך ניתנה תורה להאיר לנפש ההשכלה שבה תפעל תמיד ותרחיב לבה, ואז תלך לבטח דרכה ורגלה לא תגוף וכו': וכן אמרו משל להולך באישון לילה ואפלה וכו'. וכמו שהנשמה קרויה נר שמאירה על ידי הדלקה ותקון, כך הנפש מאירה על ידי התורה והמצות, וזה מעשה המנורה ומצות נר תמיד לדוגמא שמההשכלה תעלה נר זו הארה, והמנורה רמז לגוף המיוחד עם הנפש: אי נמי לתורה עצמה שמעלה אורה על ידי האדם העוסק בה, ולכן אמרו הרגיל בשרגא זוכה וכו'.

ומלקחיה ומחתותיה כנגד המדות ודרך ארץ הצריך לקיום התורה שמסייעים להשכלת דבריה, ולפי שצריך לעסוק בתורה בכל כח לזה אמר ואתה בעצמך תצוה וכו', כלומר שיכוונו לזכך ולהאיר נפשם עם אור נפשך המאיר להם, וכן תמיד אור תורתו של מרע"ה מאיר לישראל, ומדתו כוללת המדות כלן, וכן נשמתו הנשמות כלן, ונקרא בפרשה זו בשם "אתה" שהוא שם למדתו המיוחדת, וכן אתה במספק קטן עשרה:

ואמרו כתית למאור רמז שצריך לכתת החומר להאיר השכל, מערב עד בקר מעה"ז עד עה"ב, כי אתה תאיר נרי וכו' בעוה"ז, כי אתה נרי ה' לעוה"ב. ואתה השכלתך תהא מוכנת לכל כ"י אשכילך ואורך.

יש יתרון לחכמה מן הסכלות כיתרון האור מן החשך, ורשעים בחשך ידמו. נרי בידך ונרך בידי וכו'.

ויקחו אליך לצרכך שתהא מזכה אותם ויהיה זכותם תלוי בך, ראה היאך דברי תורה מאירין וכו' שמסירין הסכלות שהוא חשך. ובכן נותנים החיי' שהם מהאור, היפך המיתה שהיא מהחשך.

יש לנו ג' נרות מצוה: בית הכנסת, שבת, חנוכה. שהשכל יש לו ג' לימודים בטבעיות, בלימודיות, באלקיות: היינו בטבע ובמה שלמעלה מהטבע ובנס:


· הבא >
מעבר לתחילת הדף