כליל תכלת/פרשת שמות/ג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־00:49, 31 בדצמבר 2023 מאת Do2or (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

כליל תכלת TriangleArrow-Left.png פרשת שמות TriangleArrow-Left.png ג

שמות דרוש ג'[עריכה]

שהכניעה לאלקים סבה להביא כל טובה:[עריכה]

אמר רבי יצחק הכל בזכות השתחויה וכו'. [ואברהם לא חזר מהר המוריה בשלום אלא בזכות השתחויה, ונשתחוה ונשובה אליכם (בראשית כב, ה). ישראל לא נגאלו אלא בזכות השתחויה, שנאמר ויאמן העם וגו' ויקדו וישתחוו (שמות ד, לא). התורה לא ניתנה אלא בזכות השתחויה, שנאמר והשתחויתם מרחוק (שמות כד, א). חנה לא נפקדה אלא בזכות השתחויה, שנאמר וישתחו שם לה' (ש"א א, כח). הגליות אינן מתכנסות אלא בזכות השתחויה, שנאמר והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול וגו' והשתחוו לה' בהר הקדש בירושלים (ישעיה כז, יג). בית המקדש לא נבנה אלא בזכות השתחויה, שנאמר רוממו ה' אלקינו והשתחוו להר קדשו (תהלים צט, ט). המתים אינן חיין אלא בזכות השתחויה, שנאמר באו נשתחוה ונכרעה נברכה לפני ה' עושנו (תהלים צה, ו)]. (בראשית רבה פנ"ו, ב):

הכניעה למלך בשר ודם ראויה ממה שהקב"ה חלק לו מכבודו, והיא סבה שיושלם העם עם המלך והמלך עם העם: וכל שכן הכניעה אליו ית' ראויה ומחוייבת והיא סבה להשיג מאתו מה שישלים בינו ובינינו והוא מדע רחבה עם הכניעה שתרבה בהשערתינו יכולתו ב"ה:

ההשערה ביכולת הבורא על שני פנים בכלל ופרט. בכלל מצד מציאותו ובפרט מצד פעולותיו ומדותיו שבהן מנהיג ברואיו. וכנגד שני עניינים אלו כתיב ה' אלהיכם. ה' מצד עצמו. אלהיכם מצד מדותיו שבהן מנהיג אתכם: ולכן נאמר אלהים קדושים כלומר שאלהותו מתפשט במדותיו שהם דברים קדושים:

יש נכנע מיראה פנימית. ויש מיראה חיצונית: פרעה לא היה מאמין ביכולת ה' ולכן לא היה נכנע. ולהודיעו יכולת הבורא אמרו לו כה אמר ה' אלהי ישראל שע"י נודע: וטעם ויחגו לי במדבר כדי שיתחיל להאמין שהוא שולט במדבר ואח"כ יאמין ששולט בכל. וענה הכסיל כאולתו מי ה' אשר אשמע וכו' מי הוא שיש לו יכולת עלי. ואמרו אלהי העברים כדי שלפחות יאמין שהוא אלוה עם אחד וגם בזה לא הודה אבל החזיק שהיו ישראל תחת רשותו ולכן הכביד ידו עליהם הפך מה ששאלו. וכנגד שכפר בהקב"ה בכלל ופרט. אמר כי ביד חזקה ישלחם וביד חזקה יגרשם: מכח היכולת אשר מצד מציאותו ומכח היכולת אשר מצד פעולותיו:

מדענו בעה"ז הוא בכלל: ולעה"ב הוא בפרט. ולכן מי שלבו על עוה"ב ידע יותר בפרט. וזהו כי עת ומשפט ידע לב חכם: היראה מביאה לחכמה. והענוה לנבואה. והראיה ממרע"ה שהיה ענו מכל האדם ונביא מכל אדם. ענ"ו בגימטריא סיו"ן שמצד הענוה זכה שניתנה תורה ע"י בסיון וזכו ישראל אז לנבואה:

מתוך ענוה וכניעה זוכה האדם שיעשו לו נס. וכן ישראל כתיב ויקדו וישתחוו וזכו לגאולה: ויקדו מצד מדע הכולל וישתחוו מצד מדע פרטי שנתחדש בהם:

ההשתחויה על הרצפה אינה אאל במקדש כי שם מקום מדע הפרטי. וכן לעתיד יהיה בכל מקום. יבא כל בשר להשתחוות לפניו ית' לפי שידעו במדע פרטי.

וגם כל הנסים והתשועות [ש]היו לא היו אלא בזכות ההשתחויה היינו מצד כח המדע הפרטי שנגלה ובעבור מה שעתיד להגלות. ומדע זה הוא ידיעת שמו ית' כאמרו לכן ידע עמי שמי (ישעיה נב ו). ובידיעת שמו יהיו הנסים: וזהו אמרם הכל בזכות השתחויה. כלומר בזכות השגת המדע הזה בפרט אשר יורה עליו כניעה גמורה כמו שהיא ההשתחויה: וכן סוד נפילת אפים הוא לעורר כח הנס העתיד להגלות בשמו בנפלאות. ולכך אין אדם חשוב רשאי ליפול על פניו אלא א"כ מובטח לו שנענה כיהושע בן נון היה יודע שמו ית'. וזה משמע בהשתחויה ברבים ולצורך שעה פרטית ודחוקה: אך הקדה נהוגה אצל הכל כי היא מתוארת למדע הכולל שרבים בוקעים בו: ובימים המסוימים אין ליפול על פנים שיש בהם אות לכל על מדע נסתר: והלילות אינן עתות לנפילת אפים שהן נסתרות ואין לבקש בהן גילוי פעולות שאין שם מקומן ושעתן: וכאשר לילה כיום יאיר אז יושג מדע בכל דבר בפרט ובתוספת המדע תהא ההשתחויה נוספת ושפוטה והיה לה' המלוכה:

< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף