יד אפרים/יורה דעה/קכג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


יד אפריםTriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png קכג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרכי משה
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
פתחי תשובה
ש"ך
נקודות הכסף (להש"ך)
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
יד אברהם


חכמת אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


ויש מקילין גם בזה. עבה"ט ובשו"ת פרי תבואה סי' א' בענין מה שנתפשט שמוזגים מוכרים סתם יינם שבקינן להו מנהגא ע"ש. בתו"מ ס"ק ח' ה' יי"נ וע' בנ"ב מ"ת סי' ס"ט עובד כוכבים שהיה הולך ועומדים לפנינו שני כלים מחומץ יין והגביהם והעמידום במקום אחר באופן שהיה שם הגבהה ושכשוך במקום פסידא יש להתיר דלא גרע ממגע עובד כוכבים ע"י דבר אחר דאינו אסור לדידן ומכ"ש החומץ שאף שאנו אין בקיאין מ"מ מידי ספק חומץ לא נפיק ויש להקל עכ"פ באין נוגע ממש רק הגביה ושכשך שלא להחמיר בספק וע"ש סי' ע' שאם היה יין והיה הכלי מלא יש להחמיר מחשש שמא נגע כוון שלא כיון הישראל לשמור אותו ולהשגיח שלא יגע ובפרט בעת נישואין שטרודים ושכיחי שכרות יש להחמיר ע"ש:

שנגע בו העובד כוכבים מותר. עבה"ט ובשו"ת תשב"ץ ח"א סי' ס"ט יין שנתערב בו מעט יין מבושל בערך שליש או רביע ונגע בו עובד כוכבים כל שהמבושל שינה טעמו של היין שנתערב בו מותר ועיין בעי חיי סי' ק"ע וקע"א שחכם א' קרא תגר:

אם יש בו דבש. עבה"ט ובשו"ת אבקת רוכל סי' ט"ז חביות של שמן שבא מקנדיא בספינה שכולה עובדי כוכבים ובפי החביות חב"ח אכן בכל חביות יש נקב קטן להוציא הרוח שלא תבקע ע"ש שמותר מטעם שכל היינות קאנדיא ידוע ומפורסם שמשימין בהם דבש בין הגיתות וע"כ אין נזהרים ממגע עובד כוכבים בהבאת היין מגיתות לעיר ובמצרים מנהג פשוט לשתות יין מקאנדיע מה"ט שהם סומכים על הוראות גאוני מערב וגם לאחלופי ע"י נקב לא חיישינן דאיכא ספיקי טובא דשמא לא היה לו יין שלו להחליף ואת"ל כו' ע"ש וכ' שבו"י ח"א סי' ס"ב בדין יין העומד בכלי וע"ג בפי הכלי מעט שמן שלא יתקלקל היין ועמד איזה ימים ונגע עובד כוכבים בשמן שפסק בשו"ת הלכות קטנות ח"א סי' יו"ד להקל וכ' בשבו"י שז"א ופשוט לאיסור אם לא היכא שנתערב בו בתערובות מעש דאז אין בו משום ניסוך כמבואר בסי' קכ"ג ואם לא נגע העובד כוכבים בשמן ממש רק ע"י ניצוק יש להתיר בהפ"מ ע"ש וע"ש שכתב דיי"ש של ישראל מיין של ישראל שנגעו בו עובדי כוכבים אח"כ אינו נאסר דיין מבושל אין בו משום י"נ וגם נשתנה הטעם כמו אלונתית ודלא כתשובת הלכות קטנות' סי' הנ"ל שמחמיר בזה עוד בשב"י סי' ס"ג בדין יין שקורין ווערמי"ט וויין שנגע בו עובד כוכבים שדעת הצ"צ סי' ע"ד והחוות יאיר סי' י"א אוסרין ואין דבריהם מוכרחין כיון שנשתנה טעמו וכל הטועמו יודע שנתערב בו לענה ומ"מ אין לעשות מעשה נגד שני גדולים אלו ומ"מ הורה היתר אפי' בשתיה בעובדא דא שנשלח לא' חבית גדולה ווערמי"ט וויין ע"י עובד כוכבים ובמקום המגופה הוא מחותם בחב"ח אך במקום הברזא אינו מחותם היטב רק שמהודק לפי מה שהעלתי במנחת יעקב כלל ל"ב דבזה סומכי' ביי"נ על חותם אחד דלא חיישי' שנסכו ממש רק משום איחלופי או שלוקח משם וכיון שבעה"ג סי' נ"ח מתיר כשמהודק הברזא היטב עד שיש טורח לפתחו דהוי כחותם אחד אף שדבריו אינם מוכרחים ובפרט בברזא שכשמכין עליו יוצא בלא טורח וגם הוא דעתו להחמיר מ"מ בנידון זה שהיה החביות מלא בלי חסרון כלל והמגופה מחותם כראוי וא"א ליקח ולחזור ולערב אם לא להעמיד החביות על שולים אחרים ולהוציא הברזא למלאותו ואח"כ להניח כבראשונה על הרעפים וכיון שהחבית גדולה והטירחא מרובה מאד כל האחרונים מודים דכולי האי לא טרח ומזייף כדברי העה"ג הנ"ל לכן נראה דחמרא שרי בשתיה בלי פקפוק ע"ש ובשו"ת תשב"ץ ח"א סי' פ"ה יין שנתערב בו מעט דבש אם יש בו משום יי"נ יש לאסור ע"ש וע' בח"ב סי' קס"ח ג"כ מענין זה וע"ש ובסי' ס"ו יין שנתערב בו שכר תאנים אם הרוב שכר מותר ע"ש:

בשום תמד. עבה"ט ובשו"ת תשב"ץ ח"א סי' פ"ז גיגית שהוציאו ממנה היין ונשארו הזגין ונתנו עליהם תאנים או פירות אחרים לחזק כח היין היוצא מזגין ולהוסיף באדמומיתו מן היוצא ראשון אם נגע בו עובד כוכבים יש לחוש ואפי' ברוב תאנים אבל ביין היוצאין מן המים שנותנים פעם ב' יש להקל:

אפי' אחר שהוציאו. עבה"ט ושו"ת זכרון יוסף סי' ה' ו' בענין יין הנדרך אחר שפקקו הצינור שבגת עלו עובדי כוכבים לתקן התפוח והניחו הנסרים והקורות הישראל ולקחו כמה פעמים מחרצנים וזגים שבגת לתתם על התפוח וכן אחר כלות דריכה ראשונה בקדמות יבואו לבקע ענבים לצורך דריכה ב' וכן לצורך הג' ע"ש שהאריך בצדדי היתר מטעם שיש ס' כנגד מעט יין שעל החרצנים והזגים ואם מסופק כיון דהוא מדרבנן ובפרט בזה"ז הוי כנשפך דסי' צ"ח וגם דאיכא. ס"ס דשמא לא נגע לצורך ניסוך רק לצורך הדריכה ואת"ל נגע שמא לא היה עליהם טופח ע"מ להטפיח ושמא הלכה כמ"ד שלא נאסר רק מקום מגע לכן יש להתיר בשתיה אפילו לישראל במקום הפ"מ ושעת הדחק אך היין שהוציאו מגרגותני שהיה בה ברזא קטנה שעמד בבית העובדי כוכבים הוא איסור גמור ומכאן ולהבא יזהירם שלא יעלו העובדי כוכבים על הגת כלל אפילו היא פקוקה לאחר שנפתחה פעם א' להוריד משם היין צלול קודם הדריכה ואפי' יש בה גרגותני סביבות פי הצינור ע"ש וע"ש מ"ש שראה שערוריה שאחר דריכה הראשון שמכבדין במטאטא כל הנדרכין בגת והמפוזרין אל התפוח וחוזרין ומתקנין את הכל במשור להניח הנסרים והקורה וכן בג' וד' הואיל ופינה החרצנים מתאסף יין צלול בגת והוי המשכה כו' ולכן הכריזו במדינה לבל יקרב איש זר אל הגת לאחר שפתחו את הצינור ואפי' בפעם א' להוריד את היין הראשון מתוכה ואפילו יפקקו את הצינור אחר זה ע"ש:

כשתמדן. עבה"ת ושו"ת ח"צ סי' ע"ה להקשות על ד"ת שאוסר שמרי עובדי כוכבים לאחר יב"ח מטעם דס"ל דבלא מים לא מקרי דורדיא דק' ממגילה דף י"ב דקאמר כחמרא דיתיב על דורדייא וע"ש עוד סי' פ"א מ"ש על דברי הפמ"א שכתב ליישב קושיא הנ"ל והוכיח דלר"ת שם שמרים קודם שנתמדו ושם דורדייא לאחר שנתמדו ע"ש:

נהגו בו היתר. עבה"ט ובתשב"ץ ח"ג סימן רצ"א גרתקון הנקרא אל טרטור שהוא נעשה משמרי יין שנקפה ונדבק בדופני החביות אף שיש לפקפק בהתירו מ"מ כבר פשט התירו כמ"ש הרשב"א ז"ל:

הוי המשכה. עבה"ט ושו"ת פמ"א ח"ב סימן קי"א בעלי בתים לקחו גיגית דרוכה מעובד כוכבים לעשות יין כשר רק שעבדי השר לקחו תחלה המעשר השייך להשר ע"י שנתנו סל לתוך הגיגית ומשם שואבים יין צלול כפי המגיע ומבואר בסי' קכ"ג דאם נתן סל הוי המשכה כיון שיין צלול נכנס לסל ונבדל מחרצנים והעלה שלכתחלה חלילה לסמוך לעשות יין כשר מגיגית זו שנתנו בו סל ליקח מעשר לסל ובדיעבד אם ראה ישראל שבשעה שנתן הסל לגת לא נגע ביד ביין יש להתיר בהפ"מ בצירוף כל האנשים שעשו אף דגבי כל חד לא הוי הפ"מ וגם י"ל דלכל חד הוי הפ"מ שיצטרך לקנות יין כשר ביוקר ובזה יש לסמוך על רמ"א בסי' קכ"ד דכל מגען נקרא שלא בכוונה כו' אך אם לא היה שם ישראל בשעה שנתנו לסל ויש לחוש וקרוב לדבר שנגע ביד ביין אין להקל אף בדיעבד וע"ש שכתב שבצ"צ סימן י"ב הכריע דאין להתיר בדיעבד במקום שרגילים לתת סל לתוך הגיגית לשאוב יין צלול אם לא במקום שאין להם גיתות בין הכרמים כו' ומספק שמא יבאו לשם הכומרים שדרכם לבקש שיתנו להם ויש להם כלים קטנים ששואבין יין צלול אין לאסור דהו"ל ספק ביאה כו' וע"ש שנשאל באחד שקנה יין מן הגיגית שהיה לו ברזא והורה לו להיתר בהפ"מ או שעת הדחק שאין יין אחר מצוי אבל מכאן ולהלאה ראוי היה להחרים ולנדות אנשים הקונים יין בגיגית כזו אם לא שיחתום הברזא וגם יתן סדין למעלה בגיגית ולשמור ולחתום כדי שלא יוכל העובד כוכבים למשוך ע"י כלים קטנים ע"ש:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.