יד אפרים/יורה דעה/קטו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יד אפרים ‏ יורה דעה קטו

חלב שחלבו עובד כוכבים. עבה"ט ובתשב"ץ ח"ג סי' קמ"ג חלב שחלבו עובד כוכבים ואין ישראל רואהו אינו משום תקנה וגדר אלא ספיקא דאורייתא משום תערובות חלב טמא וכבר העידו לי לאחר שחלבו הגמל ונשאר בעין לחלוחית ממנו חולבין בו בהמה טהורה וגם יש לחוש שמא עירבו בידים הרב' ע"ש וע"ש בחוט המשולש טור א' סי' ל"ב האריך בזה ע"ש.

עבה"ט ובשו"ת בעי חיי חיו"ד סימן קנ"ט:

שהוא נבלה. עבה"ט ובשו"ת מים רבים חיו"ד סי' כ' כ"א כ"ב באחד שעשה גבינות בעדר והלך וקנה קיבות יבשים מהעובדי כוכבים שנוהגים לייבשם בעורם בעשן ובחמה ומהם עשה גבינות ואסרום לפי שעמד בקיבת נבלה מעל"ע וכבוש כמבושל ע"ש ואוסר אף אם קודם שהעמיד הגבינות הסיר העורות מעל הקיבות שאין לחלק בכך שהקיבה הזאת שהעמידו בה נעשית כולה חד שהרי הוא כבוש כמבושל עם עור הנבלה קודם שנתייבש העור ועיין בש"ך ופר"ח סי' פ"ז:

ברמ"א שם שנהגו כו' עבה"ט ושו"ת מקום שמואל סי' ע"ד בגבינות הבאות מכרכי הים ירקרקות או אדומות ואומרין ששורין אותן יותר ממעל"ע בשומן דג טמ' שקורין וואלפי"ש שהוא טרא"ן מותרין בדיעבד דשומן טרא"ן מסריח מאד ואין לך דבר שנפשו של אדם קצה בו יותר מזה וכה"ג כתב רלב"ח בתשו' סי' נ"ד בהיתר שמן זית ע"ש ובמדינות אלו נהגו לאסור בגבינות כאלו אם לא שמביאים יהודי ובידו כתב הכשר מב"ד יפה אשר שם וכ' בשו"ת מים רבים חיו"ד סי' כ"ז באחד שהיה מעמיד גבינות בעדר והושיב אחד לשמור ושוב נודע שלא נשמר לשמור הקיבה שמעמידין בה תחת רשותו אין לאסור הגבינות הראשונות שנעשו בזמן שהיה בידו עדיין מהקיב' מתוקנת שמסר לו הסופר לפי שהיה ביניהם הפסק ימי החג והוא מכיר הראשונות קודם הפסקה שהיו כבר יבשות צבועות ואדומות והאחרונים דאתיליד בהו ריעותא היו לחות ולבנות לפי שאף שנדון שאחר שכלתה הקיבה המתוקנ' לא רצה להטריח לבקש קיבה מתוקנת מ"מ בעוד שהיה לו מתוקנת לא שביק כו' ומ"מ הב"ד שבעירו אסרו גם הראשונות מפני צורך השעה וגם לא היה מקום פסידא מהקרן רק הריוח אין זה קרוי הפסד ע"ש:

גם מותר לבשלה לכתחילה. עבה"ט ונ"ב מ"ת סי' ס"ו במקום שנהגו שלא להתיר חמאה של עובדי כוכבים אף ע"י בישול אין להתיר גם ע"י הדחה ג"פ אם רוצים להתיר המנהג ע"י פתח וחרטה אין להתיר כיון שהרשב"א והראב"ד סוברים שהאיסור ע"פ דין ע"ש ועיין בתשב"ץ ח"ג סי' יו"ד בענין חמאה מבושלת ש"ע במקומות שנוהגים היתר בחמאה של עובדי כוכבים ע"ש:

אוכל שם עמהם. עבה"ט ועשו"ת נ"ב מ"ת סי' ס"ד באחד שהיה דר במקום שנהגו היתר בחמאה שלעובדי כוכבי' ושוב קבע דירתו במקום שנהגו איסור והביא עמו ממקומו הראשון חמאה של עובדי כוכבי' אין להתיר לו מההיא דהראיה בחולין גבי אברי בשר נחירה משום דחמאה זו לא נתחדש איסורה עתה רק היתה אסור מאז לבני מקום שנהגו איסור וגם תיכף שבא זה למקום שנהגו איסור חל עליו חומרי מקום שהלך לשם ע"ש ועמ"ש בספרי שו"ת ב"א חיו"ד סי' ל"ט על דברי הגאון ז"ל:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.