יבין שמועה (על התורה)/ריא
| הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה | |||
| נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה | |||
|
< הקודם · הבא > |
סימן ריא
ואמנם במה שאמר במדרש שהי' משה סבר שהוא נעשה כה"ג יש לנו אריכות דברים בעזה"י ואכתוב אותם הנה בס"ד. הנה במ"ר פ' ואתחנן איתא בזה"ל בשני מקומות דימה משה עצמו לאברהם ולא הועיל כלום כיצד אברהם קרא לו הקב"ה ואמר לו הנני מה הנני לכהונה הנני למלכות וזכה לכהונה וזכה למלכות ואף משה ביקש לעשות כן שנאמר ויאמר משה משה ויאמר הנני לכהונה הנני למלכות ואמר לו הקב"ה אל תתהדר לפני מלך ובמקום גדולים אל תעמוד. ויאמר אל תקרב הלום אין לך עסק לכהונה שנאמר בה הזר הקרב יומת אין לך עסק במלכות שנא' בו כי הבאתני עד הלום. אברהם אמר ה' אלקים מה תתן לי אמר לפניו רבש"ע אם מתבקש לי שיהיו לי בנים תן לי בדין ובאם לאו ברחמים תן לי ואמר לו הקב"ה חייך בדין הוא מתבקש לך ואף משה כך אמר ה' אלקים אתה החילות אם מתבקש לי בדין שאכנס לארץ ישראל אכנוס ואם לאו ברחמים אכנוס ואמר לו הקב"ה אל תתהדר לפני מלך כי לא תעבור את הירדן הזה עכ"ל המדרש. ועכ"פ מבואר במדרש הנ"ל דמשה שאל גם על הכהונה והקב"ה אמר לו אין לך עסק לכהונה וא"כ תיכף ידע משה שאין לו עסק לכהונה (ומה ששימש משה בשבעת ימי המלואים יבוא לקמן בדברינו בעזה"י) ודלא כדעת המדרש בפי' זו שהבאתי לעיל בסמוך דאמר דמשה הי' סבר שיהי' נעשה כה"ג. ודעת המדרש בפי' זו נראה דהוא כדעת עולא בזבחים דף ק"ב ע"א דאמר בקש משה מלכות ולא נתנה לו דכתיב אל תקרב הלום ואין הלום אלא מלכות. וא"כ לא דיבר כלל מענין הכהונה ושפיר י"ל דמשה הי' סבר שהוא יהי' כה"ג:
וחל עלינו להבין במאי פליגי דלמר ביקש משה גם על הכהונה ולמר לא ביקש רק על המלכות וגם יש להבין במ"ש דמשה רצה לדמות עצמו לאברהם בשני ענינים דבשלמא במה שאמר הנני לכהונה ולמלכות שפיר שייך לומר שדימה עצמו לאברהם אבל במה שאמר ה' אלקים והתפלל בנוסח התחלה שהתפלל אברהם בזה לא יתכן לכאורה לומר שדימה עצמו לאברהם אלא שלמד ממנו נוסח התפלה וכמו שאנחנו כולנו מתפללין בנוסח התפלה אשר קבלנו מאנשי כנה"ג וגם נבאר מארז"ל במס' ע"ז דף ל"ד ע"א ר' עקיבא איקלע לגינזוק בעו מיני' במה שימש משה כל ז' ימי המלואים לא הוי בידי' אתי שאל בי מדרשא אמרו לו ששמש בחלק לבן ר' כהנא מתני בחלק לבן שאין בו אמרא וגם בזה יש להבין במאי פליגי. ועוד ראיתי במפרשי התורה שהביאו מדרש תמוה מאוד וז"ל שבשעה שנאמר למשה לא תעבור את הירדן הזה אמר יחי ראובן ואל ימות והמדרש הזה אומר דרשוני. ועוד איתא בילקוט פ' ואתחנן בפסוק אז יבדיל משה אמר ר' לוי כיון שאמר לו הקב"ה הפרש ערי מקלט אמר לו משה למה אמר לי' אם יהיה אדם הורג בשגגה יהי' בורח לשם אמר משה שירה יש לי לומר על הדבר הזה שאף לי אירע הדבר הזה שהרגתי את המצרי כו' והוא תמוה דמשמע דבשוגג הרג את המצרי ושוגג מאן דכר שמי'. ועוד שירה זו מה טיבה ושמחה מה זו עושה וכי משום שהרג נפש בשגגה אומר שירה ואילו הי' נגלה לערי מקלט הי' מקום לומר דשר השירה הזאת שנתכפר לו בגלות אך הרי באמת לא נגלה לשם: