טיוטה:ליקוט ברייתות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(מקורות) |
(טיוטה:ליקוט ברייתות) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
* {{עוגן1|כל}} מקום שנאמר צו אינו אלא זירוז מיד ולדורות {{ממ|[[בבלי/קידושין/כט/א|קידושין כט.]]}} | * {{עוגן1|כל}} מקום שנאמר צו אינו אלא זירוז מיד ולדורות {{ממ|[[בבלי/קידושין/כט/א|קידושין כט.]]}} | ||
* {{עוגן1|הוא}} לפדות ובנו לפדות, הוא קודם לבנו. רבי יהודה אומר, בנו קודמו, שזה מצותו על אביו וזה מצות בנו עליו {{ממ|[[בבלי/קידושין/כט/א|קידושין כט.]]}} | * {{עוגן1|הוא}} לפדות ובנו לפדות, הוא קודם לבנו. רבי יהודה אומר, בנו קודמו, שזה מצותו על אביו וזה מצות בנו עליו {{ממ|[[בבלי/קידושין/כט/א|קידושין כט.]]}} | ||
* {{עוגן1|לפדות}} את בנו ולעלות לרגל, פודה את בנו ואחר כך עולה לרגל. רבי יהודה אומר, עולה לרגל ואח"כ פודה את בנו, שזו מצוה עוברת וזו מצוה שאינה עוברת {{ממ|[[בבלי/קידושין/כט/ב|קידושין כט:]]}} | |||
* {{עוגן1|מנין}} שאם היו לו חמשה בנים מחמש נשים שחייב לפדות כולן, תלמוד לומר כל בכור בניך תפדה {{ממ|[[בבלי/קידושין/כט/ב|קידושין כט:]]}} | |||
* {{עוגן1|הוא ללמוד}} ובנו ללמוד, הוא קודם לבנו. רבי יהודה אומר, אם בנו זריז וממולח ותלמודו מתקיים בידו, בנו קודמו {{ממ|[[בבלי/קידושין/כט/ב|קידושין כט:]]}} | |||
* {{עוגן1|ללמוד}} תורה ולישא אשה, ילמוד תורה ואח"כ ישא אשה. ואם אי אפשר לו בלא אשה, ישא אשה ואח"כ ילמוד תורה {{ממ|[[בבלי/קידושין/כט/ב|קידושין כט:]]}} | |||
* {{עוגן1|עד}} עשרים שנה יושב הקב"ה ומצפה לאדם מתי ישא אשה. כיון שהגיע עשרים ולא נשא, אומר תיפח עצמותיו {{ממ|[[בבלי/קידושין/כט/ב|קידושין כט:]]}} | |||
* | * | ||
* | * | ||
גרסה מ־13:43, 31 במאי 2021
- כיצד רשות הגבוה בכסף גיזבר שנתן מעות בבהמה אפילו בהמה בסוף העולם קנה ובהדיוט לא קנה עד שימשוך כיצד אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט האומר שור זה עולה בית זה הקדש אפילו בסוף העולם קנה בהדיוט לא קנה עד שימשוך ויחזיק (קידושין כח:)
- איש אין לי אלא איש, אשה מנין, כשהוא אומר איש אמו ואביו תיראו הרי כאן שנים (קידושין כט.)
- האב חייב בבנו למולו ולפדותו וללמדו תורה ולהשיאו אשה וללמדו אומנות, ויש אומרים אף להשיטו במים. רבי יהודה אומר כל שאינו מלמד את בנו אומנות מלמדו ליסטות (קידושין כט.)
- כל מקום שנאמר צו אינו אלא זירוז מיד ולדורות (קידושין כט.)
- הוא לפדות ובנו לפדות, הוא קודם לבנו. רבי יהודה אומר, בנו קודמו, שזה מצותו על אביו וזה מצות בנו עליו (קידושין כט.)
- לפדות את בנו ולעלות לרגל, פודה את בנו ואחר כך עולה לרגל. רבי יהודה אומר, עולה לרגל ואח"כ פודה את בנו, שזו מצוה עוברת וזו מצוה שאינה עוברת (קידושין כט:)
- מנין שאם היו לו חמשה בנים מחמש נשים שחייב לפדות כולן, תלמוד לומר כל בכור בניך תפדה (קידושין כט:)
- הוא ללמוד ובנו ללמוד, הוא קודם לבנו. רבי יהודה אומר, אם בנו זריז וממולח ותלמודו מתקיים בידו, בנו קודמו (קידושין כט:)
- ללמוד תורה ולישא אשה, ילמוד תורה ואח"כ ישא אשה. ואם אי אפשר לו בלא אשה, ישא אשה ואח"כ ילמוד תורה (קידושין כט:)
- עד עשרים שנה יושב הקב"ה ומצפה לאדם מתי ישא אשה. כיון שהגיע עשרים ולא נשא, אומר תיפח עצמותיו (קידושין כט:)