טיוטה:גפן פוריה/עירובין/יח/ב
|
דף זה נוצר בטכנולוגיית זיהוי תווים אופטי OCR. מטבע הדברים הטקסט המקורי ישן ודרושה עדיין הגהה מלאה מול טקסט מקורי חופשי. | ||
| אתם מוזמנים לתרום ולהגיה את הדף, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי הדף מוגה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
יא. ע" ב
?!"ב גט'. מכאן לגדול שיעשה שיש5ינות לקטן תי"ירע ' לו הנה ידוע כי שושבינות. נקראת - בדברי חז"ל הדורון שמשגרין הבחורים לחתן ולפי :שדרן -העולם הוא שאין השושבינות חוזרת גיא אם 'יהיה הנותן בחור שאז בעת נישואיו יחזרו לו מה שנתן ולא כן אס היה כשעת מתן כשוי כבר שוב אינה חוזרת משום דבעינן שישמח. עמו. . כשעת נישואי, כמו. שהוא הדין מבואר בטא"ה סי' ס' יעי "ש ' לזה בא כחזהיר ש!, ימנע מפני זה מלתת שושבינות אן שחינה חוזרת, כי הוא ית' עשה שושבינות לאדם ואינו מצפה שיחזירה לו כביכול והיינו מה שתיקן ' לו. סעודה. משלו, נס "באה שקשטה בכ"ד קישיט'! של כלה כמספר ויבאה ונתנם במתנה לאדם והיינו שושבינות שלנשה לו, לכן גס האדם יהיה בז מדעת קולו "לעשות הגדול שכבר י נשא ואינו מצפה לחזרה שישבינות לקטן וגי ירע לו על הפסד ממונו וק"ל: . שם גט'. אמר רנב"י 'מסתברא דזכר סגי ברישא דתניא לא יהלך וכו' גם הבעיין לא נעלס. ממנו דברי הבר"תא גיא שנסתפק שמא יש לחלק בין מהלך אחריה פנים 'כנגד אחור שהוא בא לידי הרהור ולא כן נדון זה י שהוא אחור באחור, והשיב רנב'י דאמת הוא דאון להוכיח מדתניא לא יהלך וני' גיא מסברא יש להוכיח שהרי החמירו באותה ברייתא אפי' אחורי אשתו, גימא בכל גוונא מכוער הדבר אפי' ה־כא דליכא למיחש להכי וק"ל : ש□ גט'. וכל העובר אחורי אשה בנהר אין,.לו. חלק לעוה"ב. בפרק הריאה כתבו התום' דדוקא אם רגיל בכך, ותכה רש"י ז"ל פירש משום דמדליא למנא ומסתכל בבשרה וכי' וקשיא לי א"כ מאי אירייא נהר אפילו טיט בעלמא וכיוצא בו, ואולי אפשר משוס דמשתכל בבית התורפה של בבואה שלה, ולכן עונשי קשה. וא'־כ אפילו. ־ אינו רגיל בכך וק"ל;. . . ' שם גט'. אפי' גדול כמרע"ה. שקיבל תורה מהר סיני לא ינקה וכו'. אפשר דדריש יד לידתרי זמני המרצה מיד ליד אפי' קבל תורה מיד ליד לא ינקה, ימאומרו לא ינקה הלשון משמע שא"א בשום צד בעולם שינקה אפי' בתשובה וכן הוא כהדיא בזוהר י. פ' מזריע דן מ"ד יעו"ש גיא מוכרח שיכנס לגיהנם לקבל עונשו ואז יתכפר לו וזה' מסכים לדברי הזוהר פ' ויחי שאחרי'.שם שהמוציא זרע לבטלה אין תרופה למכתו יעו"ש בארוכה, והנה האחרונים ז"ל חרדו על זה חרדה גדולה איך יתכן לימד כן. והלא. מוסכם בידינו שאין דבר עומד בפני התשובה. ולכן. הוצרכו לומר לפי שתשובתו קשה וא"א לעמוד בה לכן גזרו אומר' לומר שאין לו תקנה ילעולס אס ךחק עצמי. ונכנס. יכנס,. וכן הוא. מבואר. להדיא בדברי הזוהר במ"א שאמרו בר בחילא דתיובתא סגי, ואולי השעם לחומר עבירה זו מלבד מה שמפירסם לעומרים בסוד השם הוא לפי שע"י. זרע לבעלה נבראים ונוצרים בניס מפחיתים וכמ"ש כאךבסמוך כל אות! ק'ל שנה שהיה אדה"ר בנידוי הוליד רוחין.ישדין ול־לין בשכבת זרע דחזאלאונסיה וקי"ל הבא עלהערוה • והוליד ממנה ממזר אין לו תיקון כל עוד שהממזר קיים בעולם, ה'־נ כל עוד שגיו הבנים קיימים אין תיקון למולידם עד האבידו אותם, וזה צריך כח עצום ותשובה גדולה. איך שיהיה בין אס כונת דברי הזוהר כפשוטם או כפירושם יתיישב הלשין היטב, ומה שתפרש בדברי הזוהר תפרש בדברי הש"ס כי המרצה כדי להסתכל כיון שהביא עצמו לידי הרהור לא ימנע מהוצאת שזיל ואם אינו בפועל יהיה ככח, ולכן לא ינקת בשום צד מדינה של גיהנם.. ואפשר שיהיה כל זה מבואר בכתוב עצמו שהוא יד ליד לא ינקה רע וזרע צדיקים נמלט כדברי התום' ז"ל והוא שהכתוב עצמו נותן טעם לדבר, תדע למה לא ינקת לפי שזרע הראוי להיות בין צדיקים צדי"ק ולד'ק כידוע לי"ח נחלט ויצא
פותה
.. חון. למחיצתו למקום החיצונים,. ־ולכן -עונשו רב ודוק: ־ ש□ גט'.. וא"ר ירמיה כן גיעזר כל אותם שנים שהיה.. ;... אדה"ר בנידוי וכו'ריל שקבלעל עצמו-.נזיפה ונידוי לצורך לאשנשאר בנידוי• מפי השס-כל זה. הזמן. שהרי. היא ה־ה עסוק בתשובה כדבסמוך חסיד גדול וכו', ועוד אמרו. זיל כי. באותו יום. עצמו. יצא בדימוס והוא סימן לבניו גם ' אמרו באותה שעה אמר מזמור שיר ליום השבת גיא ודאי
. הוא נהג בעצמו כן וקי ל;
שם גט'. ואיר ירמיה בן גיעזר מקצת שבחו של אדם , אומרים בפניו ונע'... רש"י ז"ל. פירש. משוס שנראה כמחנין, וקשה כי ל6; יצדק^עם זה אלא בבני אדם לא כהקב"ה""ואצכ. $$,. ק^ל^, אמר לנח כל שבחו בפניו,. תיתכן שיחשדנז שימע שמחצין לנח, האס הוא צריך לנח חיו בשום דבר שיחנין, אמת כי אפשר לדחוק ולפרש כי. אן שלא.יצדק בו ית' עשה. כן. כדי" •ללמד דעת את העם שצודק בהם המניפות, אך יותר נכון לו' דעעמא דמילתא הואלפי. שמתרפה.במלאכתו.. כאומרו כבר.אני. שלם. בכל. מעשי. ואיני צריך. יותר,. או פן תזוח דעתו עליו ויחמיץ, לכן לא יאמר לו כל שבחו בפניו'כדי לשיוסין אומץ בעבודתו ית', וכבר פירשתי במקום אחר מש"ה ראית איש חכם
. בעיניי זכו'. ע"ד זו. עמוד. עליו..ותברכני נפשך: י ש□ גט', וא'יר ירמיה בן. גיעזר. מ"ד. עלה י זית. שרן
. בפיה וכו.'. אולי כיון. ליישב שנותו את טעמו מזכר עד נקבה, ומהראוי לו' טרפה בפיה. כי. נקבה היא, וכל הכתוב מזכירה בלשון נקבת, ותשב גייו המנה וכז' ולא יספה. שוב. וכו', ימכח זה דרשה לשין שרן. ומזון.. גס יתכן לומר ע"פ מ"ש המפרשים בפסיק ישקני מנשיקות פיהו שהוא. לשון מזון כמו ועל פיך ישקיכל עמי,. ובן משק ביתי, אן אנו נאמר פה. ותנה. עלה זית,.בקשה שיהיה לה טרן ומזון בפי ה"א והיא ה' אחרונה. שבשם שהיא. המחלקת טרן ומזון לכל התחתונים. כענין שנאמר ותקם בעוד לילה וחתן שרן לביתה, והכוונה לומר שיהיו באין גייהבמאמרו. ית' מידו
. .. . המלאה והרחבה וק"ל:
שם גט'.. וא"ר. ירמיה בן לעזר כל בית שנשמעין בי
.' ד"ת. בלילה'שוב אינו'נחרב וכו'. מדברי רש"־ נראה דהאי נחרב לא. שיחרבו. יסודותיו ייפול. לא ר"ל. שיהיה חרב מבעליו. ושמם. גם פי' כלו הבית היא מדברת ואומרת ליה איה עישי שבגאוני והנני. חרבה מהם, כנ"ל לפרש דברי רש"י ז'ל ודוק. ומיש עוד ולהכי. נקט לילה. שהקול. .צשמעי כו'. אין הכוונה לומר דלאו דוקא לילה וה"ה יום לא.משום'דהקול נשמע בלילה נקט:לילה, דליתא. דמה בכך אם היא נשמע או. לא, לא שעמא דמילתא קאמר מפני מה לא נתייחד. עונש. זה'כי אם..ללילה,.ולזה תירץ ואמר ולהכי נקט לילה שהקול נשמע מרחוק והוא מדה במרה, 'הוא לא השמיע קיל. המונה.של. תורה בזמן. שהוא נשמע למרחוק ונשאר דומם, גס. ביתי סופת שתחרב מבעליה ולא ישמע בה קול לא קול. דממה 'דקה, ואס הם עומדים בביתם וקוראים בקול באו'פןישיהיה נשמע למרחוק, גם ביתם משאר עומדת.לעד קולה. ישמע. יום. ולילה. לא ישבות,. וטעמא דמילתא היא. כפי מ"ש בזוהר..ע"פ. מצית לילה'אקום זכו'. כי ממש. בקומה היה. לומד. כדו שע"י. כן' נשמע להמון. יישאו ק"ו בעצמם ומה. מלך שדרכו לעמיד. בג' שעות ביום קם, אני. לא כ"ש.-עמה אקום.. ועפ"ז פירשתי. קשר ב' כתובים. הבאים. כאחד. חצות לילה אקום וכו', ועיי. כן חבר אני לכל אשר יראוך, כי כל אשר נגעה יראת ה'בלבו ילבש תרדה ובעמדו יעמידו נמצאו מתחברים בעמן א', ולזה דקדק הש"ס. בלשונו ואמר כלבית שנשמעין בו ד"ת שהכל. תלוי צשמיעת קול שע"י נן מזכה. את הרבים וצדקתם עומדת לו לעד להיות ביתו עומד. .שם כל הימים בבעליו. עמו, אמנם אי גרים בלחישא אין 'ליחס לי שכר זה כי לא יצדק
בו
בו היטב ודוק.
ישם גט'. וא"ר ירמיה בן אלעזר מיום שחדב בהמ"'ק דיו לעולם שישתמש בשתי אותיות שנא' כל הנשמה תהלל יה הללויה. אפשר כי זוהי הכוונה במש"ה בתחילת המזמור הללויה הללו אל בקדשו וכו' שהכוונה. הללו שם יה תמיד בכל ימן, אבל הללו גי בקדשו •דהיינו בבית מקדשו יותר נפלא על זה ומהו ההילול שנוסיף בקודש הללוהו 'הללו ה"א וא"ו ג"כ וצרפוס עם י"ה שהיתה בידכם עד הנה כמוזכר. בראש הכתוב ונמצא השם שלם, ואולי הטעם שדיו לעולם בשתי אותיות להורות כי הוא ית' מצנוער בצערנו ע"ד עמו אנכי בצרה וכענין מ"ש שאין השם. שלם ולא הכסא שלם עד שימחה זרעו של עמלק. ומה שנבחרו אותיות י'־ה להשתמש בהס ולא ו־'ה לפי שי"ה במילואו. יו"ד היא עולה כמספר שם שלם, ולא כן ו"ה. א"נ משום דכתיב כי ביה ה' צור עולמים ידרז"ל צייר •עולמים העוהי'ז בה"א דכתיב בהבראס בה"א בראם, והעוה"ב ביו'ד, וכשנבנה בהמ"ק ושרתה שכינה בתחתונים אז נשלם השם, שע"י היה נעשה יחוד שלם בוא"ו עם ה"א והיא היתה כוונה ראשונה בבריאת עולם, כי נתאווה הוא ית' להיות לו רירה בתחתונים, יכשחרב הבית חזר הדבר לקלקולו ובעוניתינו נסתלקה השכינה למעלה, ולכן נס בקריאת השם יחזור '. לקדמותו ודיו להשתמש בשתי אותיות שבהם נבראו עליונים '. . ותחתונים כי מה שניתוסף ניטל: .
א1 יובן ע"פ מ"ש הימ"ק בספרו כי יש הפר-ש בין /הנעשה למעלה ביו"ד ה"א הרומזים לאבא ואימא לזיווג הנעשה בוא"ו ה"א (והוא מבואר בזוהר ריש פ' ויקרא דאלין אקרון רעים דלא מתפרשן ואלין דודים לזמנין ידיעין) כי העליון נקרא יחוד והוא תדירי בלי הפסק ולא כן הזיווג שהוא בזמן בלתי זמן, ומעת הוסר. התמיד בעונותינו שרבי, מטרוניתא איתרכת מהיכלה ונתקלקלו הצנורות, זכענין שנא' אבד, נאבד או אבוד לא כתיב אלא אבד למטרוניתא דיליה, וכן דרז"ל ע"פ ולא אבא בעיר נשבע הקב' ה שלא יכנס בירושלים של מעלה עד שיכנס בירושלים של מטה, ולא כן למעלה נשאר היקוד כמות שהוא, ולכן דיו לעולם שישתמש באותם שני אותיות. שהם מיוחדים תמיד ולא בו"ה שנעשה בהם פנס. וכבר יצאתי חון למחילתי,. והאלהים יכפר בעדי: