חתם סופר/גיטין/מב/א

חתם סופר גיטין מב א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בעבד של שני שותפין ודברי הכל. עי' ב"ב י"ג ע"א פריך ש"ס ל"ל תקנת משנה אחרונה ת"ל דא"ל העבד להרב איגוד. ותקשה שיטה מקובצת הא אי לאו משום דא"א בשפחה וב"ח אסור להרב לשחררו משום לעולם בהם תעבודו ואיך יאמר לו איגוד ע"ש. וצ"ל אף על גב דבאומר לו איגוד רוצה ליתן לו כספו דמי שויו ובזה לא שייך לעולם בהם תעבודו י"ל היינו כשברצונו צריך לכסף ומקבל הכסף ברצון אבל אם ניחא לי' בעבד ואנחנו נכופו לקבל כסף תמורתו בודאי יש בו משום לעולם בהם תעבודו וקשה. ותי' שמק"ב הנ"ל כיון דדינא הכי ששני שותפים יכולים לכוף זא"ז בגוד או איגוד א"כ מעולם לא היה בו בהעבד קנין עולם אלא עד שירצה לומר איגוד ע"ש בטוב טעם. ונ"ל היינו למסקנא בעבד של ב' שותפים אבל להס"ד דמיירי בעבד שלו אלא שקיבל חצי כספו או שחררו בשטר חציו א"כ הוא גורם לעצמו שיאמר לו איגוד והדבר עובר אלעולם בהם תעבודו ולא קשה מידי קושי' ש"ס דב"ב הנ"ל וק"ל:

של שני שותפים. הקשו תוס' אאמימר דס"ל או"א שמכרו בנכסי מלוג וכו' ונדחקו מהרש"ל ומהר"ם ומהרש"א מ"ט לא הקשו אמתני' למשנה אחרונה. ופנ"י הקשה דאמימר לק"מ די"ל האי לישנא דס"ל אמימר כר"א ס"ל כהך לישנא דאמימר המפקיר עבדו אין לו תקנה. והך לישנה דס"ל המפקיר עבדו יוצא בשטר ס"ל כלישנא קמא דפ' חזקת דאיש ואשה מוכרים כששניהם רוצים ע"ש. ולפע"ד לק"מ דודאי אמשנה אחרונה דתנן כופין את רבו ועושה אותו בן חורין לא הוה קשיא להו אטו שטר תנן התם אלא סתם עושה אותו בן חורין ואולי ע"י שיפקרנו וכשמואל המפקיר עצמו יוצא לחירות ואינו צריך גט שחרור ובלא"ה כתב תוס' לשמואל דמפקיר עבדו אין צריך גט שחרור א"כ במשנה אחרונה דמופקר הוא מאליו צ"ל כופין את רבו לכתוב לו גט שחרור ג"כ שלא ימצאנו בשוק ויאמר עבדי אתה וא"כ עכ"פ אמתני' לק"מ אך לאמימר קשה מתני' לא מיבעי ללישנא דמפקיר עבדו אין לו תקנה אפי' בשחרור א"כ קשי' מתני' אלא ללישנא דתקנה בשחרור וא"כ מיירי משנתינו כופין וכותב לו שחרור וקשה מה יועיל שחרור נמצא קשה אמשנתינו מכח אמימר לק"מ קושי' הגאונים הנ"ל ופשוט מאד:

הא דאמר כלו וכו'. פירש"י וז"ל ובכל אחד כתב כל נכסיי לפלוני עבדי עכ"ל וברמב"ם וש"ע נדפס בטעות לפלוני ופלוני עבדי וט"ס הוא אי כתב שמות שניהם בשטר או אפי' כתב ב' שטרות ונתן לכל א' שטר א' מ"מ פסול כיון שנכתבו ב' השמות בכל שטר ושטר וכתיב לה ולא לה ולחברתה. והט"ז במ"כ שגג בזה:

חצי חצי. עיין ר"ן בשם רמב"ן במי שכתב חצי נכסיו לאחר אינו נוטל חצי כל כלי וכלי אלא שמין הנכסים ונוטל חצי הכחוש. נ"ל כוונתו בודאי אותן כלים שאין מהם אלא א' נוטל חצי כל כלי וכלי ומחלקו בגוד או איגוד אבל כל שיש ב' כלים שוים ע"פ שומא אין אומרים יטול חצי כל כלי אלא מחלקין כלי כנגד כלי ונוטל בעל מתנה הכחוש. והכא דאיכא ב' עבדים יטול כל אחד עבד אחד וכיון דיד הנותן על העליונה היינו האדון א"כ יקח לו העבד הזה בעצמו וממילא בטלה מתנה כולה כנלע"ד פי' כוונת רמב"ן דלא כהר"ן ועיין טו"ז:

נגחו שור יום של עצמו לעצמו. פי' של עצמו לגמרי ולמחר כשיכנס לעבודת הרב לא נאמר מה שקנה עבד קנה רבו ותהי' המעות של אתמול של נגיחתו לרבו זה לא נימא מכיון שנשתחרר חציו יש לו יד בפ"ע ואפי' ביומו של רבו נהי מעשי ידיו של אותו היום וכל הרוחת אותו היום של רבו אבל מה שיש לו מיום שלפניו אינו חוזר לרבו ביום של רבו. אמנם בירושלמי איתא מצא מציאה ביום של רבו לרבו ביום של עצמו לעצמו. ולית מחר בעי יעבדי' לי' למרי' עכ"ל. ופני משה פי' פירוש זר והנכון דירושלמי קאמר המציאה שמצא ביום של עצמו למחר ביום של רבו יעבדי' לי' למרי' שביום של רבו קונה רבו מה שהרויח אתמול ודלא כנ"ל ועיין בסמוך אי"ה:

אלא מעתה יום של רבו ישא שפחה יום של עצמו ישא ב"ח וזה פי' א"א דא"כ מה קאמרי ב"ש לישא שפחה אינו יכול וכו' הרי יכול ויכול אע"כ איסורא לא קאמינא. ובירושלמי איתא קידש אשה ביום של מרי' אין חוששין לקידושין ביום של עצמו חוששין לקידושין וכתב פני משה וכן משנה למלך בהל' ק"פ דפליג אש"ס דילן וס"ל איסורא נמי קאמרינן במשנה ראשונה וצע"ג א"כ ביומו ישא ב"ח וביום של רבו ישא שפחה ואמאי כופין את רבו לשחררו. אע"כ נלע"ד הכי פירושו ביום של רבו אין חוששין לקידושיו משום שהכסף והשטר אינו שלו דס"ל להירושלמי דאין לו יד בפ"ע כמ"ש לעיל ומה שקנה עבד קנה רבו ואין חוששין לקידושיו משא"כ ביום של עצמו שהכסף ושטר שלו חוששין לקידושיו ולא שיהי' מותר לבעול אלא שצריכה גט ממנו כנלע"ד. ובביאה נראה דבלאה"נ לא יכול לקדש בשום יום דביאתו ה"ל פלגא ביאה של חמור וזרמת סוסים ופלגא דאדם ואינו יכול לקדש בביאה כלל בשום יום כנלע"ד:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף