עריכת הדף "
הר המוריה/בית הבחירה/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== כ == '''לשם ''' ''' הקודש וכו'.''' כן הוא הלשון בתוספתא דמגילה פ"ב כמו שהובא במרן וע"ע בתוספתא פ"ט דמנחות ומשמע מכאן דאפי' לא נשתמש בהן ההדיוט עדיין רק כל שנעשה לשם הדיוט אסור לגבוה אמנם בזבחים קט"ז ב' ומנחות כ"ב א' משמע דכל שלא נשתמש בהן ההדיוט והרי הן חדשים מותרים לגבוה וכבר העירותי מזה בחי' למגילה פ"ד יעו"ש ועי' בירושלמי יומא פ"ג ה"ו וז"ל דתני העושה כלי להדיוט עד שלא נשתמש בו הדיוט מותר להשתמש בו לגבוה משנשתמש בו הדיוט אסור להשתמש בו גבוה והא תני העושה כלי לגבוה אל ישתמש בו הדיוט יעו"ש היטיב. ויש לעיין לפ"ז כיון דפסק רבינו בכלי גבוה דדווקא נשתמש בו גבוה אסור להשתמש בו הדיוט אבל אי לא נשתמש בו גבוה מותר להשתמש בו הדיוט דבהזמנה גרידא לא מיתסר א"כ ה"ה להיפך באם לא נשתמש בו הדיוט יהא מותר להשתמש בו גבוה. והנה על קושיא הראשונה מה שהקשיתי מזבחים ומנחות יש ליישב כי תלוי במאי דאיתא סנהדרין מ"ח ב' דמסקינן תנאי היא דתניא ציפן זהב וכו' יעו"ש היטיב וכתב רש"י ז"ל דמאן דס"ל הזמנה לאו מילתא היא ס"ל דלא בעי עיבוד לשמה ומאן דס"ל הזמנה מילתא היא בעי עיבוד לשמה וה"נ אם מתחלה נעשה לשם הדיוט ולא לשם הקדש למאן דס"ל דהזמנה מילתא היא פסול ולמאן דס"ל הזמנה לאו מילתא היא כשר ולא איכפת לן מה שהוזמן (שלא) לשם הדיוט כ"ז שלא נשתמש בו יעו"ש היטיב. ''' ובזה''' יתיישב קצת מה דאיתא בזבחים קט"ז ב' דאביי הוכיח דבבמה שרי אפי' נשתמש בו להדיוט ורבא משני בחדתי יעו"ש היטיב ולכאורה קשה וכי לא עלה ע"ד אביי לשנויי הך אלא ודאי דאביי ס"ל בסנהדרין שם דהזמנה מילתא א"כ לא יכול לשנויי דמיירי בחדתי דבעינן שנעשה מתחלה לשם הקדש לכן הוכיח מכאן דבבמה כשר בכל גווני אבל לרבא דס"ל דהזמנה לאו מילתא והא לא איכפת לן מה שנעשה מתחלה לשם הדיוט לכן מכשר בחדתי והנה אנן פסקינן דבגוף קדושה הזמנה מילתא היא עי' באו"ח סי' מ"ב סעי' ג' בהג"ה ורבא ס"ל ע"כ דגם הזמנה לגוף הקדושה לאו מילתא היא כמש"כ התוס' בסנהדרין מ"ז ב' ד"ה מ"ט וכו' (ויש לעיין אמאי לא הוכיחו בהדיא מהא דאית ליה לרבא בכריתות כ"ד ב' דעגלה ערופה אינה נאסרת רק לאחר עריפתה יעו"ש אמנם לפי הגהת הב"ח בכריתות דהגיה שם רבה אתי שפיר יעו"ש. שוב מצאתי בחי' ר"ע איגר סי' נ' שהקשה זאת על התוס' ובהשמטות הביא שגם זקנו בעל משנת דר"ע הרגיש בזה יעו"ש ועי' בכורות ט' ב' ברש"י ד"ה ושור הנסקל וכו' וצע"ק ובפרט לפי הגהת הב"ח שם רבה וצ"ל כמש"כ רש"י שם בד"ה פטר חמור וכו' א"נ אפי' ערפו וכו' יעו"ש) לכן תירץ בחדתי אבל לדידן אף בחדתי אסור ורבינו פסק בפ"י מהל' רוצח ה"ו דעגלה ערופה מחיים נאסרת יעו"ש היטיב אלמא ס"ל דהזמנה לגוף הקדושה מילתא היא ולכן בעינן שיעשה מתחלה לשם הקדש אבל אם מתחלה נעשה להדיוט אסור לגבוה. ''' אבל''' מש"כ רבינו דכלי גבוה וכו' כ"מ לשון הש"ס דע"ז נ"ב ב' דדווקא בשנשתמש בו גבוה אסור להדיוט יעו"ש אבל יש לעיין דהא לענין גוף הקדושה הזמנה מילתא וכל שזימנו להקדש ה"ז אסור להדיוט. לכן נ"ל להיפך דלעולם לגוף הקדושה נמי לא מילתא היא וכדאיתא במנחות ל"ד ב' יעו"ש היטיב לכן בכלי קדש דווקא שנשתמש בו גבוה אסור להדיוט והו"ל ככיס של תפילין דאזמניה ולא צר ביה דשרי והא דנעשה לחול אסור להשתמש בו גבוה לאו משום דהזמנה מילתא רק משום דבעינן עיבוד לשמו כמו בעיבוד עורות סת"ם דפסקינן דבעינן עיבוד לשמן ובהכי ניחא נמי מאי דאיתא בסנהדרין שם מ"ח א' כפה שהיתה טמאה מדרס נותנתו לספר טהור מן המדרס די"ל דהתם לא בעינן עבוד לשמן ועי' באו"ח סי' קמ"ז במג"א ס"ק ה' ובמג"א סי' קנ"ג יעו"ש ובהכי יש ליישב קצת מהא דזבחים קע"ז ב' ומנחות שם מהא דמשני התם בחדתי די"ל התם לא שייך זה דבעינן עשיה לשמה ובשלמא אם היה משמש לאותו דבר שנעשה בתחלה לזה בעינן דיהיו נעשין לשמן אבל בלא"ה דהיינו שלוקחן לצורך ד"א למה שנעשו מתחלתן לא ושרי. והנה הרבה יש להאריך בזה והיא שיטה גדולה וארוכה בהא דהזמנה מילתא היא לכן משכתי ידי מזה כאן ואי"ה במקו"א יבואר. ''' וכלי''' ''' גבוה וכו'.''' כתב ע"ז מרן וז"ל שם (בתוספתא) גבי העושה מטפחת ותיבה לספר עכ"ל וכתב ע"ז ההג"ה וז"ל הרב בעל כ"מ הביא למוצא דין זה ממש"כ בתוספתא גבי העושה תיבה במחילת כת"ר לא דק שהרי דברי רבינו הם לשון התוספתא ממש בסוף אותו פרק עד כאן לשונו והנה אעתיק לפניך לשון התוספתא וז"ל העושה תיבה ומטפחת לספר עד שלא נשתמש בהן גבוה רשאי להשתמש בהן הדיוט ומשנשתמש בהן גבוה אין רשאי לישתמש בהן הדיוט וכלים שנשתמש גבוה אל ישתמש בהן הדיוט עכ"ל (ובתוספתות החדשות היא בה"ח ואח"כ בה"י איתא וז"ל) כלי גבוה עד שלא נשתמש בהן גבוה רשאי לישתמש בהן הדיוט משנשתמש בהן גבוה אין רשאי להשתמש בהן הדיוט וכלים מתחלתן להדיוט אין עושין אותן לגבוה אבנים וקורות שחצבן מתחלה להדיוט אין בונין אותן בהר הבית אבני היכל ועזרות שנפגמו אין להם פדיון וטעונים גניזה עכ"ל והנה לפי"ז גם מרן צדק בזה במש"כ גבי תיבה ומטפחת לספר. וצ"ע באמת על התוספתא למה כפלה זה פעמיים. אמנם בשנעיין בשינוי הלשון דמתחלה קאמר וכלים שנשתמש גבוה ולא קאמר וכלי גבוה כמו דקאמר בסיפא ועוד אמאי לא סיים ברישא דאם לא נשתמש בהם גבוה שרי להדיוט כמו דסיים בסיפא. ולכן נ"ל דברישא לא מיירי מכלי ביהמ"ק רק מתשמשי קדושה ובהם לא בעי עשייתן לשמן וכמש"כ למעלה והנה מתחלה קמ"ל רבותא דתיבה ומטפחות הספרים שנעשו מתחלתן לשם כך מ"מ הזמנה לאו מילתא היא וכל שלא נשתמש בהם גבוה שרי להדיוט ואח"כ קמ"ל רבותא דאף שלא נעשו מתחלה לשם כך רק מתחלה נעשו לשם הדיוט כל שאזמניה אח"כ וצר ביה אסור להשתמש בו הדיוט ולכן כללו עם דין התיבה והמטפחת. ואח"כ בה"י מיירי בכלי ביהמ"ק דבהן בעינן עשייה לשמן וכנ"ל לכן קאמר כלי גבוה ר"ל שנעשו מתחלה לשם כך מ"מ הזמנה לאו מילתא היא וכל שלא נשתמש בהן גבוה רשאי להשתמש בהן הדיוט וזהו דין דרבינו ממש וזה שדקדק רבינו וכתב כלי גבוה וכו' וצדקו דברי ההג"ה (והא דבעינן הכא עשיה לשמה י"ל מדכתיב ועשו לי מקדש ועיי"ש רש"י על ויקחו לי תרומה ועל ועשו לי מקדש יעו"ש (ועי' בסוכה ט' א' ובמאור ובמלחמות שם ועי' בחי' הר"ן בסנהדרין מ"ח ב' שם יעו"ש). ''' אבנים''' ''' וקורות וכו'.''' כבר כתבתי לפניך לשון התוספתא. ותמה מרן מניין למד דמיירי שחצבן מתחלה לביהכנ"ס דילמא מיירי שחצבן מתחלה להדיוט יעו"ש מש"כ בזה. ולפענ"ד נראה שרבינו למד זה דדבר של מצוה לגבי בנין ביהמ"ק מיקרי הדיוט מהך ירושלמי דפ"ג דיומא שכתבתי למעלה ד"ה וכלי גבוה דאיתא שם א"ר יוסה הוינין סברין מימר מה פליגין להדיוט אבל לגבוה לא יעו"ש ובקרבן העדה שפי' דמזוזה לגבי ביהמ"ק הדיוט קרי ליה (ואף שפירושו אינו מוכרח לפענ"ד) וה"נ ביהכ"נ לגבי הר הבית הדיוט מיקרי. אמנם לפי מש"כ בס"ק נ"ה דבנין הר הבית צריך לשמו וכשם שאם עיבד העור לשם מזוזה פסול מלכתוב תפילין וכן אם עבדו לשם תפילין פסול לכתוב עליו ס"ת כדאיתא ביו"ד סי' רע"א יעו"ש בש"ך ה"נ לגבי אם עשאן מתחלה לשם ביהכ"נ פסול מלבנות ממנו הר הבית. וממש"כ התוס' בסוכה מ"ט א' ד"ה שכל מזבח וכו' שמותר לבנות מזבח מאבנים שחצבן עד שלא הקדישן משמע דלא בעינן לשמן אבל י"ל דגם הפוסקים מודו דמ"מ אף שלא הקדישן עדיין מ"מ בעינן שתהא החציבה לשם הקדש (וא"כ אזדא ליה מה שכתבתי לעיל הלכה ט"ו לתרץ על התוס' מההוא הירושלמי דמהירושלמי אינו מוכרח שיקדיש מתחלה והבן. ובלא"ה לא יתכן דאם נימא דבעינן שיקדיש תחלה קודם תיקון האבנים א"כ הדרא קושיא לדוכתא ממה עשו המזבח וכבר כתבתי שהתוס' בעצמם לא מסקי כן והבן). {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף