עריכת הדף "
העמק שאלה/קמה
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ד == {{העמקש|ד}} '''כתבה אגרת לא יצא. כתבה בב' דפין פסולה כו'.''' בגמרא אי' הני מימרי סמוכין להדדי. ובתרווהו אי' פסולה. והכי אי' בגמרא אר"י א' שמואל כתבה איגרת פסולה מ"ט אתי' כתיבה כתיבה מספר. ויש לדקדק בלשון רבינו מ"ש דנקיט הכא לשון פסולה והכא ל"י. וכן בסמוך תלאה אחר הדלת לא יצא. ולא דבר ריק הוא. מיהו התם ניחא בפשיטות דלשון פסולה שייך כשהמזוזה עצמה פסולה וא"א לתקנה. אבל כשהיא כשרה ויש פסול בקביעות שלה שייך יותר לשון לא יצא. שהרי אפשר לתקנה. אבל בכתבה אגרת צריך טעם אמאי נקיט לשון לא יצא. והנה בעיקר פי' כתבה אגרת יש פירושים שונים והסכימו לפי' התוס' שלא דקדק בחסירות ויתירות וז"ל הרמב"ם פרק ה' ה"ג או שלא דקדק במלא וחסר או שהוסיף מבפנים אפי' אות א' ה"ז פסולה וכ' הכ"מ והגר"א ז"ל סי' רפ"ח דהיינו כתבה איגרת. אלא שהכ"מ נשאר בצ"ע הא שכ' הרמב"ם או שהוסיף מבפנים ולא נמצא מקור לזה. ולולי דברי רבותינו ז"ל הייתי אומר דדקדוק חסירות ויתירות לא בעינן למילף כתיבה כתיבה מספר. אלא במזוזה עצמה כתיב וכתבתם הוא כתיבה תמה. כדאי' בד' כ"ט א' ואפי' כתב א' מעכבן פשיטא כו' ופרש"י דאות אחד מעכבן דכתיב וכתבתם כתיבה תמה. וכל שאינה כתיבה כמו שמפורש בתורה אינו תמה. ונכלל בזה חסר ויתר. דהכל אינו תמה. ולא נצרכנו לג"ש זו אלא להוסיף בה אות א' מן הצד וה"ז כמו אגרת שכתוב בה ענינים שלא מענין המכתב. כמו שאילת שלום וכדומה. אבל ספר אין בו אלא מה ששייך לענין הספר. וה"נ במזוזה אסור להוסיף מן הצד דבר א' יותר מהפרשה. וזהו שכת' הרמב"ם או שהוסיף כו'. [ולאפוקי ממש"כ בס' יראים סי' י"ח ולבד ההלכות כו' הורגלו העולם לתוספת שמירת הבית לכתוב בסוף השורות חותמות ושמות המלאכים ואינו עיכובא ולא מצוה אך תוספת שמירה עכ"ל וכבר רגז ושחק הרמב"ם ע"ז בה"ד וכן הסמ"ג וע' הגהמ"י שם אות ד' ואע"ג שנהגו כך כדמשמע מפרש"י סנהדרין ד' כ"א ב' ד"ה לבונאה אותיות גדולות כעין אותן שכותבין בקמיעות ומזוזות עכ"ל. וע"כ כוון על הוספה שבמזוזה. מכ"מ י"ל שהיה נהוג על אחורי המזוזה. ובחי' הר"ן שם כ' על גג המזוזה אבל לא על סדר כתיבת הפרשה] והנה בחסירות שייך לשון פסולה לגמרי שהרי אין תולין בתפילין ומזוזות דבעינן כסדרם כידוע. ואפי' ביתירות יש אופנים שא"א לתקן ע' באו"ח סי' ל"ב סי' כ"ג. אבל בהוספה מן הצד לא שייך לשון פסולה כ"כ. דיש תקנה למחוק מה שהוסיף. וע"פ זה יש לומר דגם רבינו מפרש הכי. ומש"ה קאמר באגרת דלא יצא. דכ"ז שלא תיקן ה"ז לא יצא. ופירושא קמפרש מאמר שמואל כתבה אגרת פסולה. דה"פ לא יצא. אבל אפשר לתקן. וממילא למדנו כוונת רבינו בפי' אגרת. ואולי שכך היה נוס' רבינו בגמרא והרמב"ם נקיט לשון פסולה משום דכייל בבא זה באינך בבי ונקיט לשון קצרה ע' ריש מ' עירובין וסוכה. ופשיטא דגם דעת הרמב"ם ז"ל שאפשר לתקן ולמחוק. כמו ביתרות בסוף תיבה או בתחילה:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף