עריכת הדף "
העמק דבר/במדבר/יז
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יב == '''והנה החל הנגף בעם.''' לשון והנה מורה על חידוש ממה שחשב כמש״כ בס׳ בראשית ט״ו ד׳ ובכ״מ. והרי כבר הודיע משה שהחל הנגף. וגם כל המאמר מיותר. אלא משום שאהרן שינה מדבר משה. ולא נתן הקטרת עד שבא אל העם למדנו מזה דמשום שהיה דבר משה לא בדבר ה׳ אלא מדעת עצמו. ומטעם פקו״נ שדוחה. ומש״ה צוה שיהיה הקטרה בפנים ולא יהיה אלא איסור קטרת זרה. ואיסור הוצאה לחוץ שאין כ״ז באזהרת כרת. כמש״כ אבל כ״ז כשהוא ברור שכבר החל הנגף. משא״כ אם אין ידוע בברור. טוב לעשות איסור חמור כשיגיע לידי פקו״נ מלעשות איסור קל בשעה שיכול להיות שאין כאן פקו״נ. מש״ה כאשר נסתפק אהרן אם כבר החל הנגף. שהרי לא דבר בשם ה׳. ואולי ברחמי שמים נשמע תפלתם לגמרי. ע״כ לא הקטיר בפנים אלא בבואו למקום הקהל וראה ''' והנה החל הנגף בעם''' כמו ששמע. אז ''' ויתן את הקטרת''' על האש{{תוספת|א|מזה יש ללמוד ביו״ט שחל בע״ש. ובשבת יהיה ענין סכ״נ ונצרך לעשות מלאכה ביו״ט או בשבת משום פקו״נ. אם ברור שתהי׳ הסכנה בשבת יותר טוב להקדים המלאכה ביום טוב דקיל משבת. ואם אין הדבר ברור יותר טוב להשהות וכשתבא הסכנה אז יחללו ש״ק מפני פקו״נ:}}: '''ויתן את הקטרת.''' בכ״מ דכתיב נתינת קטרת כתיב בלשון שימה כמו בנדב ואביהוא וישימו עליה קטרת. ולעיל ט״ז ז׳ ושימו עליהן קטרת ושם י״ח וישימו עליהם קטרת. וכאן כתיב בדבר משה ושים קטרת. ובמעשה כתיב ויתן. וכן לעיל ט״ז י״ז ונתתם עליהם קטרת. וכן בפ׳ אחרי ונתן את הקטרת על האש וגו׳. ולאו דבר ריק הוא. ונראה דמשמעות שימה הוא נתינה בסדר יפה ושום לב. כמו משמעות ושמו בדיו שביארנו שהוא תיקון על מתכונתם. וכן ביארנו בספר שמות מ׳. הרבה לשון וישם שמשמעו בשום לב וישוב הדעת. והנה בכל נתינת הקטרת על הכהן להיות נזהר ליתן מרחוק ולהתקרב לפניו כדי שלא יכוה ידו. וכדתנן בתמיד פ״ו ומלמדים אותו הוי זהיר שלא תתחיל מפניך שלא תכוה. מש״ה כתיב בכ״מ שימה. אבל לעיל ט״ז י״ז שצווי משה היה ליתן את הקטרת בלי אש מש״ה כתיב ונתתם. וכאן בדבר משה ליתן את הקטרת תומ״י בהסיר הגחלים מעל המזבח. וגם הזהיר ליתן מן הצד כמש״כ. משום הכי כתיב ושים בזהירות משא״כ אהרן לא נתן את הקטרת עד בואו לתוך הקהל והיו הגחלים עמומים מלמעלה ולא הוצרך להזהר. מש״ה כתיב ויתן וכן ביוה״כ שמשהה בהילוך מן המזבח החיצון עד מקום הארון משום הכי כתיב ונתן{{תוספת|ב|והיינו דפליגי ביומא דנ״ב ב׳ תני חדא צוברה פנימה שהוא חוצה לו ותני חדא צוברה חוצה שהוא פנימה לו (פי׳ ואין מעבירין עה״מ) ואמר אביי מסתברא כמ״ד פנימה שהוא חוצה לו דתנן מלמדין אותו הוי זהיר כו׳ ולכאורה תמוה במאי פליגי ביוה״כ יותר מבכל יום. אלא כמש״כ שבכל יום הי׳ הכרח להזהר. שהיו הגחלים לוחשות על המזבח הפנימי. משא״כ ביוה״כ. והעלה אביי שמכ״מ מסתבר שיותר טוב לעשות הכי:}}:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף