עריכת הדף "
הכתב והקבלה/שמות/כא
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== לו == '''או נודע. ''' הא דלא אמר ואם שור נגח הוא (כלעיל כ"ט) נ"ל דבלשון זה היה משמע דמוסב על מקרא שלפניו, דאותו שור שחייב בו חצי נזק כשהוא תם, הוא שחייב בו נזק שלם בשנתייעד, ובאמת זה אינו, דחיובו דתם בח"נ דאיירי בי' קרא קמא הוא בששמרוהו הבעלים שמירה המצוי, שקשרה במוסרה או שנעל בפניו בדלת שיכולה לעמוד ברוח מצוי' ולזה לא הזכיר שם קרא ולא ישמרנו, דבשמור איירי כי רוב העולם שומרים בהמתם שמירה הנהוגה (ונקרא בפי רבותינו שמירה פחותה) ובשור כזה גם בנתייעד אינו משלם נזק שלם, דהלכה כר' יהודה (ב"ק מ"ה ב') דבשמירה פחותה פטור במועד מנזק שלם, וע"כ קרא דילן המחייב במועד נזק שלם הוא בשלא שמרו כלל, וכדאמר קרא ולא ישמרנו. לכן אמר מלת או, שענינו לחלק בין שני הנושאים, ואין קרא זה מוסב על הקודם לו, והוא גם מלה תנאית, כמ"ש רש"י (ויקרא ד' כ"ג) הרבה או משמשים בלשון אם, וכתיב"ע כאן אין אשתמודע. ומשמש כאן לתנאי ולחלק, ומלת נודע דנראה כמיותר נ"ל שבא להודיענו טעם שמחמירין על המזיק בתם לחייבו בשמירה פחותה, ומקילין עליו במועד לפטרו מנ"ש בשמירה פחותה, כי שור שהזיק זה כמה פעמים עד שנתייעד קלא אית ליה ונודע לרבים דשור זה טבעו להזיק, ובני אדם בדילים הימנו ומרחיקים עצמם ובהמתם שלא יוזקו, לכן אין היזיקו דשור המועד מצוי כ"כ וסגי להו לבעלים לשמרו שמירה פחותה, לכן הוסיף קרא מלת נודע: '''ולא ישמרנו. ''' כלל אז חייב במועד נזק שלם, אבל אם ישמרנו שמירה מאומה אף שאינו שמירה מעולה רק שמירה פחותה, כגון שקשרו במוסרה או שנעל בפניו בדלת שאינה יכולה לעמוד רק בתם הוא דמיחייב אף בששמרו שמירה פחותה (ב"ק מ"ה כר"י דהילכתא כוותיה), וכדאסברה הרב בפנ"י, דשור המועד קלא אית ליה ובני אדם בדילין הימנו, ועליהם להרחיק עצמם ובהמתם שלא יוזקו, נמצא שאין היזקו מצוי כ"כ לכן סגי ליה בשמירה פחותה, משא"כ בתם. ונ"ל דמלישנא דקרא מוכח כן, מדאמר ישמרנו, ולא ישמור אותו; כי יש הבדל בין הנך תרי לישני, שבהתחברות אות הכנוי אל הפעל אז כולל הכל, ובמלת הכנוי יורה על הפרטי לבד, ואם נאמר ישמור אותו (מלת הכנוי), היה משמעותו שמירה פרטית הראוי' לשור זה, והיינו שמירה מעולה, כי להיותו כבר מועד לנזקין היו צריכין לו שמירה מיוחדת (דהיינו נעילה בדלת שיכולה לעמוד אפי' ברוח שאינה מצויה), אף שלכלל שאר השורים אין צורך לשמירה מעולה כזו, עכשיו שאמר ישמרנו (אות הכנוי מחובר לפעל), משמעותו שמירה כללית, והיינו שלא עשה לו השמירה הצריכה לכלל השורים והיינו שמירה פחותה, (ובזה מדוייק היטב לישנא דמתני' ספ"ד דב"ק מועד פטור שנא' ולא ישמרנו); ולעיל (פ' כ"ט) בשור שהמית אדם שנא' גם כן ולא ישמרנו, אינו לפטרו ממיתה בששמרו שמירה פחותה, כי לענין מיתה לאו בשמירה תלי', דהא אפי' שור הפקר חייב מיתה, אמנם לענין שיפטור מכופר (ע"ש פנ"י). עמ"ש בוישב, ולא יכלו דברו לשלום. וכבר עמדו הראשונים על ההבדל שבין חבור אות הכנוי ובין מלת הכנוי. כמ"ש המ"מ (פכ"א ממכירה הי"ח) האומר שדותי אני מוכר לך כולן בכלל, ובאומר שדות שלי אין הכל בכלל. ובזה נכונים דברי הרמב"ם (פ"ד דשבועות ה"ט) באומר שבועה שלא אוכל אותה, כיון שאכל ממנה כזית חייב, ובאומר שבועה שלא אוכלנה אינו חייב עד שיאכל כולה, דבלשון לא אוכלנה (בחבור אות הכינוי לפעל) משמעותה אכילה כללית, וכולל כל הככר המונח לפניו, אבל בלשון לא אוכל אותה (במלת הכינוי) שמשמעותיו אכילה פרטית, ופורט ככר זה משאר הככרות, ורק אכילה סתמית הנקרא אכילה בכל מקום והוא כזית, ומלת אותה, כמו כי ירא אנכי אותו, דתרגומו מני', כלומר ממנו: '''ולא ישמרנו בעליו. ''' מלת בעליו מיותר כי מי זה מחוייב לשמרו אם לא בעליו, ונ"ל דמזה ילפי' דבעי' שור מיוחד לבעלים משעת נגיחה עד שעת העמדה בדין, וכי אפקרי' לשור בתר נגיחה הבעלים פטורים מלשלם אע"ג דבשור שהמית אדם אינו כן דכשהפקירו אחר שהמית מ"מ השור נסקל. כמ"ש הרא"ש פ"ק דב"ק סי' ט"ז, (ומדברי הלח"מ פ"ח מנזקי ממון ה"ג נראה דאשתמיט מניה הך דברי הרא"ש) ונראה דאף ר"י דיליף (ב"ק י"ג ב') גם פטור לנזקין מקרא דוהועד בבעליו ולא ישמרנו (לעיל כ"א כ"ט) עיקר ילפותי, לנזקין מקרא דילן דאיירי מנזקין, אלא כיון דסובר ר"י דאף בהמית אדם פטור השור באין לו בעלים לכן אייתי קרא דוהועד בבעליו דמיירי בהמית אדם. ובזה אזדה לה תמיהת התי"ט (פ"ק דב"ק מ"ב) דלרבנן שאין צריכין בעלים בהמית אדם איך ילפי' דלנזקין צריכים בעלים מקרא דוהועד בבעליו דאיירי בהמית אדם. ודחק דילפי באם אינו ענין, ע"ש. ואין אנו צריכים לזה דמקרא דילן שפיר ילפינן דבעי' בעלים לנזקין. והנה בתשו' ר"ע איגר סי' קצ"ו הקשה לדעת הרא"ש דרבנן לא מחייבי רק בהמית אדם אבל בנזקין מודו דנגח ואח"כ הפקיר פטור, א"כ מאי פריך (ב"ק צ' ע"ב) וליהדר ולידיינו ד"מ ואח"כ ד"נ, הא אם נגמר דינו לסקילה תחלה הוי השור הפקר, תו א"א לדונו ד"מ, דהוי כמו נגח ואח"כ הפקיר, והניח בצ"ע. ויותר היה לו להקשות ארמב"ם דבפ"י מנזקי ממון ה"ז פסק כרבנן דשור המדבר שהמית נסקל, ובפ"ח ה"ג פסק דבהזיק ואח"כ הפקיר פטור מתשלומין א"כ איך פסק (בפי"א ה"ז) קדמו ודנוהו ד"נ תחלה חוזרין ודנין אותו ד"מ, הא ע"י ד"נ הופקר ותו לית ליה בעלים להתחייב בתשלומין. וסבור הייתי לומר דהפקר זה חינו הפקר גמור, דלא אפקרי' רק מחמת שדנוהו ב"ד דיני נפשות תחלה, וכיון דהך דינא בטעות הוה, דינו להיות בטל, כבשום הדיינין שפחתו שתות דדינן בטל (כבכתובות צ"ט) ואף אם נימא דדינייהו דין ולא בטל מ"מ הדבר ברור שלא היתה דעת ב"ד בדינייהו לגרום היזיקא בשיעבודא דניזק, אע"ג דלא נתגלה עדיין הדבר שלא העידו עלי' ולא חשיב בר תשלומין (כבתוס' ב"ק ל"ג ע"א ד"ה איכא בינייהו) מ"מ אית לן למימר אף דהוי הפקירא לכולי עלמא לא הוי הפקירא לדידי' דניזק (כבב"ק קט"ז ע"א) דלא להוי תו בעלים ולאפטורי' מתשלומין. אמנם יותר נ"ל דהא דמקשי בגמ' ליהדר ולידניי' ד"מ, לא לאחיובי בעלים לשלומי, דהפקר הוא ופטור, אלא לאשתלומי משור עצמו ע"י חרישה וכדומה, ומצאתי כדברי בשיטה מקובצת שם שכתב בשם גדולי המחברים, שאין כאן בעלים אחרי שנגמר דינו עד דנחייבי' לשלם מביתו, ואינו משתלם אלא משכר חרישותו שאם נשתהה והרויח מגבין הימנו, ע"כ: {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף