עריכת הדף "
הכתב והקבלה/ויקרא/יג
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ו == '''כהה הנגע. ''' כך אמרו חכמים שבסוף שבוע שני בין שכהה הנגע ממראה שלג לסיד ההיכל או שידמה לקרום ביצה, ואפי' העזה שהיתה כסיד וחזרה לשלג וכש"כ עמדה במראיתה, כל שלא פשה מטהרה, ואם כן פירוש הכתוב והנה כהה הנגע שחזר למראה נגע אחר כגון משלג לסיד הואיל ולא פשה מספחת היא. שלא תאמר כיון שנשתנית הנגע למראה נגע אחר תיראה כבתחלה, בא הכתוב ולימד שהוא טהור. והוא הדין אם העזה שכבר למדך הכתוב שאין השנוי ממראה למראה סימן טומאה אלא כעומד בעיניו הוא, וכל שלא פשה טהור הוא. ואם תשאל ולמה לא הזכיר הכתוב העזה וכש"כ כהה, בא ללמדך שאף על פי שכהה אם פשה טמא. ופירוש כהה שהוכהה לאחד ממראות נגעים כגון משלג ועד קרום ביצה שעדיין נגע הוא, אבל למטה ממראות נגעים כבר נתרפא ואין כאן נגע ואין פשיון בזה מטמא כלל. כענין זה מתבאר בתורת כהנים (הרמב"ן) ועדיין לשון כהה אינו מיושב, דמה לו לקרא לאשמעי' כהה לרבותא דפשה דרחוק מני' במקרא שאחר זה, יותר הוי ליה לומר העזה לאשמעינן רבותא דלא פשה דסמיך ליה במקרא. והרב בתיו"ט (נגעים פ"א מ"ג) התעורר מנ"לן לדרוש שאם נשתנה, והשנוי הוא לעזה שלא יטמא, דהא מדכתיב כהה לא שמעינן אלא בנשתנה לשלמטה ולא לעזה, ע"ש אריכות דברים בזה. ולגודל קושי הדבר נ"ל לקרב דעת רבותינו בדרך הפשט, ולומר שאין מלת כהה פירושו חולשת המראה ורפיונה מחזקה (שוואך, דונקעל) אבל מלת כהה מסתעף ממלת כה שיורה על התדמות דבר לדבר (דערגלייכען, אֶהנליך) כה עשו אבותיכם, כה יהיה זרעך שענינם התדמות, שיתדמו זה לזה בענין מה אף שאין השתוות גמורה להם בעצמותם, מזה לדעתי אין כהה לשברך (נחום ג׳:י״ט) כלומר אין דמיון לשברך, ע"ד מה אדמה לך מה אשוה לך (איכה ב׳:י״ג) כי המשוקע בצרה בשמעו כי אחרים דומים אליו בצרה יתנחם קצת. ואמר אחריו נחלה מכתך, כלומר מכתך ירושה היא לך (ערבליך איזט דיינע וואונדע) כאילו אבותיך, אבותיך היו מוכים במכות כאלה והטבע הוליכה אותם מן המולידים לנולדים מהם, ומכות כאלה הבאות מתולדות מולידיו אין תוחלת לרפאות תעלה. ולהיות שמכתך ירושה היא לך לכן אין דמיון לשברך כי נחלה הבא לו לאדם מירושת אבותיו אין לאחרים חלק בו. ואין טענה מחי"ת שואי"ת, כמוה נחלה עבר על נפשנו, החי"ת שואי"ת ופירשוהו נחל שוטף. וזה בעצמו מלת כהה כאן ענין התדמות (ע"מ גהה לב שמח ייטיב גהה) כי ד' מראות הנגעים שהם כשלג, כסיד ההיכל, כצמר לבן וכביצה, כולם מראה לבן ואין הבדל ביניהם רק חוזק הלבנונית וחולשתו, וכשישתנה מראה אחד מהם למראה אחר, כל שהמראה האחר שנשתנה אליו הוא אחד מד' מראות האלה, הנה הוא דומה למראה שהיה בו תחלה, כי גם הוא מראיתו לבן ואינו מובדל ממנו רק בחוזק הלובן וחולשתו, ותו אין הבדל בין נשתנה חוזק מראה הלובן לחלוש ממנו, בין נשתנה חולשת מראה הלובן לחזק ממנו, דבכל אחד מהשנויים האלה יש כאן התדמות בענין הלבנונית, וע"ז אמר קרא. והנה כהה הנגע (אֶהנליך איזט דיא נגע) כלומר ימצא בשבוע שני, שהנגע יש לה התדמות במראה לבנינותה למראה שהיה לה בשבוע ראשונה, ואף שנשתנה בשבוע שניה ממראה שהיה לה בשבוע ראשונה, מכל מקום יש לשניה זו דמיון מה למראה ראשונה, ושניהם נכנסים בגדר הלבנונית (לאפוקי בשנשתנה למראה שהיא למטה מקרום ביצה, דבזה יצאה מגדר הלבנונית שגבלה התורה למראות נגעים, ומזה לא משתעי קרא) הנה על כהות נגע כזה, דהיינו שיש התדמות לנגע זו במראיתה לנגע ראשונה, אמר קרא שהטהרה והטומאה תלויה בפשה או לא פשה. ובזה דעת התורה שבע"פ מיושבת היטב על לשון המקרא. והנה לרבותינו אם בסוף שבוע שניה עמד הנגע בעיניו ממש כבשבוע ראשונה בלי פשיון טהור הוא (דלא כרש"י דמטמא בזה, כי כמה משניות וברייתות סותרים דעתו, כמ"ש הרמב"ן והר"ש מקוצי, והרא"ם וכן הרב בקרבן אהרן אף שהשתדל הרבה ליישב דעת רש"י, מ"מ לבסוף חזר בו והודה לדעת הרמב"ן, והרנ"ו רוצה ליישב דעת רש"י ויפרש כהה הנגע דקרא שהוכהה מראיתו למטה מד' מראות נגעים, ואז אפי' יש בו שער לבן או מחי' או פשיון טהור, הא אם עמד במראיתו באחת ממראות נגעים ונולד בו שער לבן או פשה טמא, ע"כ. סבר לתקן וקלקל יותר, כי איך יפרש רש"י הפך דעת הספרא שמבואר בו כהה הנגע כהה ממראיו לא למטה מארבע מראות. ובלא זה פירושו מקולקל, דאי כהה דקרא הוא למטה מד' מראות שבאלה גם בפשה טהור, ואיך יאמר קרא אח"ז ולא פשה וטהר ואם פשה טמא). ולא יקשה לן למה הזכיר קרא בשבוע שניה רק כהה הנגע ולא הזכיר בעומד בשניה, כיון ששניהם שוים בדינם שטומאתם וטהרתם תלוי בפשיון ? כי עמידת הנגע במראיתה ממש בשבוע שניה כבשבוע ראשונה ולא יהיה בו פשיון הוא מילתא דלא שכיחא, כדברי הרב בקרבן אהרן שכתב, בהשקפת השכל והעיון הוא דבר אמתי וקרוב לטבע וכן יאמרו הרופאים, שהחולה העומד באופן אחד תמיד מבלי שנוי כלל לא מטוב לרע ולא מרע לטוב זה אות וסימן למיתת בעליו ואין תקוה ממנו, אבל החולי המשתנה, אף שיהיה לתוספת מכש"כ אם יהיה למגרעת, הוא אות הבריאות ויש תקוה ממנו, והשכל יודה לזה, שכשהחולי עומד על עמדו ואין שנוי בו, הוא הוראה שאין מנגד לו שהטבע נחלש ולא יוכל להלחם בו כלל, ולזה הוא אות שנעדר ממנו הכח הטבעי ויגוע וימות אבל כשהוא משתנה הוא המלחמה ועדיין הטבע חזק ועומד כנגד החולי, ולזה הוא משנהו פעם יחזק פעם יחלה, ולזה יש תקוה ממנו שהטבע ינצחהו וידחהו, ע"כ. מבואר מזה דעמידת נגע בשבוע שניה ממש כבראשונה, מציאות רחוקה היא שלא יהיה בו פשיון, ואין דרך המקרא לדבר על מילתא דלא שכיחא, לכן השמיט קרא עמידת הנגע בשבוע שניה ולא כתב רק כהה הנגע, כי השתנות מראה הנגע בין למגרעת בין לתוספת יורה שיש פנים לכאן ולכאן אם להתרפאות אם לא, והוא מילתא דשכיחא, ולא דיבר הכתוב אלא בהווה ורגיל. אמנם רבותינו מרבויא לישנא דקרא ילפי להשוות עמידת הנגע דלא שכיח לכהה הנגע דשכיח, ושניהם שוים להטמא ולהטהר בפשיון והעדרו. ולדעתי יש להבין בלשון המקרא עצמו דעת רבותינו, דגם בעומד בשבוע שני טהור בלא פשיון וזה. דכמו שישמש מלת כה על הדמיון כלומר על השווי במקצת (אֶהנליכקייט) ככה מצאנוהו שישמש על השווי הגמור (גלייכהייט) כמו ביתרו כה תאמר אל בני ישראל, שאמרו עליו שם במכילתא כה בלשון הקדש כה כסדר הזה כה בענין זה כה שלא תפחות ולא תוסיף, ע"כ. הרי דמלת כה ישמש על השווי הגמור, ומזה לדעתי יסתעף מלת כהה, וטעם כהה הנגע (גלייכבלייבענד איזט דיא נגע) משתווה נגע זו שבשבוע שניה אל מה שהיה בשבוע ראשונה. ואם נעמיק להתבונן יותר, יש לפרש מלת כהה על עזות המראה, כי אין אנו מוכרחים לפרש מלת כהה על עצם הנגע או המראה שהם חלושות, אבל על פעולתה שהיא מכהה ומחלשת את עין הרואה, כי כל מראה לובן נותן טוהר ולטישות בעין, ובפרט בהרת העזה כשלג עין הרואה יחלש ממנו ויתכהה, כאשר יחלוש העין בראותו במקום החמה וכן בהבטה על השלג העין נעשה כהה, וכמו שיאמרו על מראה הלבן ביותר (בלענדענד ווייס) והוא בעצם המובן כאן במלת כהה שהלבנונית שבו עזה כ"כ עד שהוא מכהה את העין (בלענדענד). דומה לזה ומשה נגש אל הערפל (יתרו כ' י"ח) והוא אור צח ובהיר מאד המחשיך את העין. וכן כתנות עור באדה"ר, דלר"מ אור באל"ף, אור המעור ומכהה את העין. וזהו מעלת התורה שבכתב שכוללת בלשונה המקודש את כל המקובל בידינו בתורה שבעל פה, ובכוונה גדולה בחרה כאן לשון כהה הנגע כדי לכלול בו שתי הכוונות, האחת לשון התדמות (אֶהנליכקייט) שיש התדמות מראה לנגע שבשבוע שניה למראה הנגע שבשבוע ראשונה. והשנית לשון השתוות (גלייכהייט) שיש לה השתוות גמורה, והיינו עומד, וכולל גם כן במלת כהה הלבן ביותר המכהה את העין (בלענדענד): '''ולא פשה הנגע בעור. ''' פשה הוא לשון תוספת אך הוא מענין אחר לרש"פ, שכל אשר לשון תוספת הוא דבר הבא מבחוץ המתדבק על דבר שהוא מענינו, אבל הפסיון הוא שיתרבה הדבר מחמת עצמו ותופס עכשיו מרחק מקומיי יותר ממה שהיה תופס קודם שהתרבה, ותרגום הנכון של פשה (צונעהמען, אנוואכסען), דהיינו לקיחת וקנין מקום חדש נוסף על מקומו הראשון, והוא בעצמו ענין תפש לשון תפישה (גרייפען) כמו תופש כנור ועגב, ותתפשהו בבגדו, והיא לא נתפשה, ואתפש בשני הלוחות, דהיינו פשיון והתפשטות רשותו על רשות חדש נוסף; והנה בתורה לא נמצא שמוש פשה כ"א אצל הנגעים כי כן דרך הצרעת הארסיי והחרפיי להתפשט ממקומו ולקלקל ג"כ העור שסביביו, וכל שלא נתפשט אינו צרעת גמור:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף