עריכת הדף "
הכתב והקבלה/דברים/ד
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יט == '''אשר חלק. ''' להאיר להם (רש"י מרבותינו מגלה ט'), ואמרו להאיר לפי שהאור הוא התועלת היותר מפורסם ונגלה לכל, ובאמת כוונתם על כל שאר התועליות הבאות מכוכבי השמים, כי השם ב"ה חלק אותם לכל מדינה ומדינה לקבל כחות משטרי השמים, והעיר היושב בכל מדינה ומדינה יקבל טוב ורע באמצעית הכחות שהן חלק מדינה ההיא, כי נתן למחוז זה כח לקבל שפע צבא זה ולמחוז אחר כך, יש ארצות שמהררי' יחצבו נחושת ואחרת מקום לזהב יזוקו, יש תוציא כסף ויש ברזל יש בדיל ויש עופרת, והכחות האלה מסודרות ומוגבלות ממנו ית' מאז הכינו מעשה בראשית. מלת אשר הוראתו כאן כטעם יען (ווייל) כמו אשר הבאשתם את ריחנו. והמאמר כנותן טעם על והשתחוית להם יען חלק ה' אותם וגו' כלומר שתראה שהוא ית' נותן לצבא השמים כחות נפלאות להיות משמשים גדולים כאלה בעולם, ותחשוב שהם ראויים לעבוד אותם ולחלוק להם כבוד, ותטעו לדמות כי זה הוא רצונו ית' לגדל ולכבד את מי שהוא מכבד ומגדל, כמו שהמלך רוצה בכבוד משרתיו העומדים לפניו, כי זה הוא כבודו של מלך לכן אמר וראית, על מראית השכל, לפי שתראה בעין שכלך רוממות הברואים האלה. ואמר ונדחת בנפעל, שע"י מראית שכלך תהיה נדח מדרך האמת לדרך השקר. וע"ד הפשט כתב רשב"ם אשר חלק אשר הניח אותם לכל העמים לעבדם, כי אינו חושש בהם אבל אתכם לקח לעם נחלה והוא יהיה לכם לאלהים. וכ"כ רב"ח נתן המאורות והמזלות לחלקם אם ירצו יעבדו אותם, ולשון רמב"ן לכל העמים יש כוכב ומזל ושר ידוע וגבוהים עליהם מלאכי עליון כנאמר בדניאל שר מלכי פרס ושר מלכות יון ובעבור זה יעשו להם אלהים מהם ויעבדום ואתם חלק ה' לא תקימו עליכם שר וכו'. וזה ג"כ דעת רש"י שכתב ד"א חלק אותם להם לאלהות לא מנען מלטעות אחריהן אלא החליקן בדברי הבליהן לטרדן. ויסוד דבריו הם דברי התלמוד (פ' ר' ישמעאל ד' נ"ה), אמנם כלל דבריהם עם דרך הפשט, תחלה אמר חלק אותם להם לאלהות, ושלא נבוא לטעות שהוא צווי שיחזיקום לאלהות, לכן הוסיף לא מנען מלטעות אחריהם, שניתן להם הרשות אם ירצו יעבדום (ערא"ם וכמ"ש רב"ח), ולפי"ז לשון חלק כמו לא חלק להם (נצבים כ"ט כ"ה) שפירש"י שם נתן אותם לחלקם. אמנם מדלא אמר קרא אשר נתן אותם להם לאלהים כ"א לשון חלק אותם בא להורות גם כוונה שניה לשון חלקלקות, והמכוון בזה, דלפעמים נותן בהם מקום לטעות לחשוב שיש בהם ממשות (כבעובדא דהתם בתלמוד) והוא דרך נסיון להם, והוא נוהג גם בישראל בנביא שקר (ראה י"ג) שהקב"ה נותן לו ממשלה לעשות אות ומופת לנסות בם את ישראל אם ישקרו ע"י כן באמונתם, כמו כן הכא יחליקם בדברים לנסות אותם אם בכל אלה יעמדו באמונת השיתוף לבד ולא ישכחו את אלהי האלהים ואדון האדונים, הנה שכרם אתם, ואם ע"י כן ישכחו את השם העליון ויסורו להחזיק אותם לאלהות ממש, אז המשפט לאלהים ולענשם. הנה לכל הפירושים האלה מבואר המקרא שאין בני נח מצווים על השתוף, וכמ"ש רמ"א באו"ח סי' קנ"ו, ומקור דבריו הם מתוס' סנהדרין ס"ג ובכורות ב'. וראיתי בענין זה בדברי הפוסקים דברים נפלאים ממני, והוא דבתשו' מעיל צדקה סי' כ"ב הביא דברי הע"ת שכ' אין הא"י מוזהר על השיתוף כשאומר זה למעלה מזה, אבל אם אומר שנים הם זהו בכלל עבודת אלילים, והשיג עליו, דמהיכי תיתי נימא שאין ב"נ מצווה על שיתוף כזה, כיון שמוזהרים על עבודת אלילים הרי הם כישראל בזה, והא ודאי לישראל נאסר כל שנותן לאחד מן השרים קצת ממשלה או יתפלל אליהם ומ"ש אינהו מדידן ועוד זהו גופי' עבודת אלילים ואפי' לאמר זה גדול מזה כמבואר ברמב"ם פ"ב עיקר הצווי בעבודת אלילים שלא לעבוד א' מצבאי מרום, ואעפ"י שהעובד יודע שה' הוא אלקים והוא עובד הנברא של צבאי מעלה ע"ד שעבדו דור אנוש, ובפ"א כתב בטעותן של דור אנוש שאמרו הואיל והאל ברא הכוכבי' וגלגליהם ונתנם במרום וחלק להם כבוד ראויי' הם לשבח וזהו רצון האל לגדל מי שגידל הוא וזהו עיקר עבודת אלילים, ע"כ. הרי נתבטל דעת בעל הע"ת. עכ"ד בתשובה, ע"ש בביאור דעת התוס' אל כוונה אחרת. ולדעתי צדקו דברי הע"ת, כי לישראל שהוציאם הש"י ממצרים ועשה להם הנפלאות ולקח אותם לעם נחלה שאינם עומדי' תחת צבאי מרום, עליהם גזר הוא ית' שלא לעבוד לזולתו כלל אף עבודת השיתוף, אבל לשאר עמים העומדים תחת ממשלת צבאי מרום, אם מודים הם במציאות האל ויכלתו על הכל, ועם כל זה עובדים גם לנמצא זולתו לשרי מעלה וכדומה ומודים שגם הנמצא ההוא כפוף תחת יד עליון, אין במשפט השכל הכרעה לאסרה עליהם כיון שאין דעתם להוציא את עצמם מרשותו של אדון האדונים ב"ה, רק מדמים שזהו כבודו של אל עליון לשבח ולפאר את המשמשים לפניו. ועבודת השיתוף, בדרך זה היתה עבודת דור אנוש, וע"ז כ' הרמב"ם (רפ"א מע"א) וזה היה עיקר עבודת אלילים (לא כמו שהעתיק בתשו' הנ"ל וזהו עיקר ע"א) כלומר עבודת השיתוף הלזה היה היסוד והשורש שממנו נצמח' ברוב הימים עבודת אלילים עצמם בשכחת השם ית' וכמ"ש הרמב"ם וכיון שארכו הימים נשתכח השם הנכבד וכו', שעבודת השיתוף היה להם סבה הגורמת לטעות אלילים בשכחת הש"י. ולכוונה זו כ' הרמב"ם שם שאברהם ידע שכל העולם טועים ודבר שגרם להם הטעות כלומר כמו שנודע לו שעובדי האלילים שבדורו הם הולכים בדרך המוטעה, כך נודע לו הסבה שגרם להם טעות זה, והוא עבודת השיתוף שבדור אנוש שאינו רק סבה הגורמת לטעות גמורה. ובאמת לישראל הכל אסור גם עבודת השיתוף, וע"ז בא הצווי במקרא שלפנינו פן תשא עיניך השמימה וראית את השמש, אשר חלק אותם לכל העמים. והתבונן בלשון התורה שהבדילה בין עבודת אלילים עצמם ובין עבודת השיתוף, שבפסילים והסמלים שהם תבנית ברואים שפלים אמרה בם לשון פן תשחיתון, כי בעבודת ברואים שפלים כאלה לא שייך לשתף בהם שם שמים, ועבודה כזו היא ההשחתה הגמורה, אמנם בעבודת צבאי השמים שהם ברואים עליונים המשמשים לפניו במרום, דשייך בהם שתוף שם שמים, לא הזכיר בהם לשון השחתה, רק התחיל פן תשא עיניך השמימה, כי זהו עבודת השתוף שיש בה משום סבה הגורמת לאלילים עצמם. (לכן לא כללה התורה שתי העבודות בלשון אחד לומר בלשון קצרה פן תשחיתון וראיתם תבנית הברואים השפלים או את השמש ואת הירח וגו') ולישראל הכל אסור, אבל לב"נ מנלן לאסור עליהם עבודת השיתוף על כוונה הנזכרת. ואדרבה ממקרא זה עצמו אשר חלק אותם לכל העמים למדנו שהרשות בידם לעבוד ע"ד זה. וכפירוש גדולי המפרשים הנ"ל. וקצת סמוכים לזה מדחזינן דהא שמוזהרים ב"נ על עבודת כו"מ אף לאחר מתן תורה הוא מדאיתני עבודת כו"מ בסיני ואשכחן דענש ב"נ עלוה ש"מ לזה ולזה נאמרה, כדאמרי' בסנהדרין נ"ט א'. ופירש"י התם דאיענוש ב"נ על עבודת כו"מ אף לאחר מ"ת הוא מדכתיב (דברים י״ח:י׳) לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש וגו' ובגלל התועבות האלה וגו' ש"מ כי יהיב קב"ה תורה לישראל לא שקלינהו להנך מב"נ וכדקיימהו להו קיימו, ע"כ. הנה מדלא גלי רחמנא דאיענשו רק בעבודת המולך שהוא אליל ממש ולא גילתה דאיענשו בעבודת שיתוף בגוונא דמשתעי בה קרא דילן בצבא השמים שהם לכבודו ית', אין לנו לומר דאזהרו אחר מ"ת רק מה דגלי בהו קרא ומה דלא גלי לא גלי ולא אזהרו עלה. וראיתי עוד בענין זה בתשו' נודע ביהודה (תניינא חיו"ד סי' קמ"ח) שכ' אף שדבר זה מורגל בפי כמה חכמים שאין ב"נ מצווים על השיתוף אני יגעתי ולא מצאתי דבר זה בשני תלמודים בבלי וירושלמי ומוכח שאין חילוק בעובד אלילים בין ישראל לא"י דהא ברייתא מפורשת היא בסנהדרין נ"ו ב' בע"א כל שב"ד של ישראל ממיתין עליהן ב"נ מוזהר עליהן, הרי דכללא דכל שישראל נהרג עליו ב"נ מוזהר עליו, ונראה דמה שנתפשט דבר זה לומר שאין ב"נ מוזהר על השיתוף היה עפ"י טעות שראו בתוס' בכורות ב' ד"ה שמא ע"ש שהסב דעת התוס' לסברתו. ולדעתי במחכ"ת דבריו אלה הם כשגגה שיצאה מלפני השליט, שברגע זו נעלם ממנו מאמר רבותינו בפ' ר' ישמעאל הנ"ל שעליו נבנו דברי ראש הפרשנים רש"י ושאר המפרשים הנ"ל בפירוש קרא דילן שאין ב"נ מוזהר על השיתוף. ולא הוצרך התלמוד שם בסנהדרין להזכיר חילוק זה, דזיל קרי בי רב הוא שההבדל מפורש באר היטב במקרא הכתוב בתורה. ודע דמה שבתשו' צ"צ ובתשו' נ"ב הנ"ל הסבו דעת התוס' לסברתם דדוקא לענין שבועה אינם מוזהרים על השיתוף, הוא נסתר ממה שהתיר הרמ"א בזמן הזה למכור דברים המיוחדים לאלילים לפי שאינם מוזהרים על השיתוף כמ"ש הש"ך ביו"ד סי' קנ"א סק"ן בשם הד"מ. ועיי' פרי מגדים יו"ד סי' ס"ה בס"ד סקי"א. ומצאתי בס' רביד הזהב פ' יתרו לא יהיה לך א"א על פני, במכילתא וכתבו הסמ"ג לאסור שתוף. ותימה דבסנהדרין ס"ג מייתי לה מדכתיב בלתי לה' לבדו, ואפשר דכאן כתב לך לדיוק, דב"נ אין מוזהרים על השתוף. אמנם יראה דהך מילתא תליא בפירושא דקרא דילן אם חלק אותם לאלוהות או להאיר. ואין מהצורך לבאר כי כל המדובר בזה הוא על האומות הקדמונים שהיו מינים מכחישים בבריאת העולם וכדומה, מה שאין כן האומות שבזמנינו שאנחנו חוסים בארצותיהם שחייבים אנחנו לדרוש בטובתם ולהתפלל בשלומם:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף