עריכת הדף "
הון עשיר/פסחים/ג
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ו == '''ארבעה עשר שחל להיות בשבת וכו''''. כתב הר"ב דהלכה כר"א בר צדוק דמחלק בין תרומה לחולין והכי איתא בירושלמי, אבל קשה דבירושלמי {{ממ|ה"ו כג:}} אמרו בפירוש, דמשום דהלכה כר"ג דמחלק בין תרומה לחולין בי"ד סתם כדתנן בפ"ק {{ממ|מ"ה}} דכותיה פסקו בירושלמי {{ממ|פ"א ה"ה ו.}}, משום הכי הכא נמי הלכה כר"א ברבי צדוק דמחלק בין תרומה לחולין, וא"כ לפי שיטת הבבלי {{ממ|דף יג.}} דפסק בפרקא קמא דלא כר"ג דמחלק אלא כר"י דאינו מחלק כלל וכן פסק הר"ב לעיל {{ממ|פ"א מ"ד}}, נמצא דאין הלכה כר"א ברבי צדוק, וא"כ קשה לר"ב למה פסק כותיה. ועוד קשה דבפ"ק דף י"ג ע"א בבבלי גרסינן, דרב דפסק הלכה כר' יהודה דס"ל דבין חולין ובין תרומה אוכלין כל ארבע ותו לא, אמר כי האי תנא, דתניא י"ד שחל להיות בשבת מבערין את הכל מלפני השבת, ושורפין תרומות תלויות וטמאות וטהורות, ומשיירין מן הטהורות מזון שתי סעודות כדי לאכול עד ארבע שעות, דברי ר"א איש ברתותא שאמר משום ר' יהושע, אמרו לו וכו' עד אמרו לא זזו משם עד שקבעו הלכה כר"א בן יהודה איש ברתותא שאמר משום ר"י, מאי לאו אפילו לאכול {{ממ|פי' עד ארבע שעות פסקו כמותו, אפילו בתרומה והיינו כרב, כן פי' רש"י}}, אמר רב פפא משמיה דרבא לא לבער, ע"כ. ופי' רש"י בביעור הוא דקבעו הלכה כמותו, דבין החולין ובין התרומה מבערין מלפני השבת ומשיירין מזון שתי סעודות לבד כי חלוקין עליו חביריו, אבל באכילה אפשר דלא קבעו כמותו ויהיה מותר לאכול התרומה כל חמש כר"ג, דלא כרב דפסק כר' יהודה. הרי מפורש דלכ"ע הלכה כר"א ב"י איש ברתותא בבעור, שאינו מחלק בין חולין לתרומה, מדלא אמרא הש"ס מאי לאו לאכול אלא מאי לאו אפילו לאכול, דמשמע וכ"ש בלבער דפסקו כמותו דאין חילוק, וקאמר רב פפא דבלבער דווקא פסקו כמותו, וא"כ אפוא למה פסק הר"ב כר"א ברבי צדוק דמחלק בביעור בין חולין לתרומה. והנה ראה ראיתי שאף בין הפוסקים נפל מחלוקת בזה כמבואר בבית יוסף בהלכות שבת סימן תמ"ד. והנראה לע"ד הוא דפירושא דמתניתין הכי הוא, דלר"מ מבערין את הכל חוץ ממה שצריך לו לשבת, אם חולין יהיה או תרומה הכל שוה, וכמו שפירש הר"ב, דליכא לפרש מבערין את הכל כמשמעו דא"כ על איזה לחם יקיים מצותו בשבת, וחכמים סל"הו דאינו צריך לבער כלל עד כי יבא זמנו ביום שבת, ואף הם מדמים חולין לתרומה להקל, ור"א ברבי צדוק מחלק בין חולין לתרומה, וקסבר דהתרומה שאוכליה מועטים מבערים אותה מלפני השבת חוץ ממה שצריך לו לשבת, אבל החולין שאוכליו מרובים אינו צריך לבער כלל עד כי יבא זמנם ביום שבת, והלכה כר"מ דקאי בשיטת ראב"י איש ברתותא, דפסקו כמותו בביעור אליבא דכ"ע:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: בבלי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף