עריכת הדף "
הון עשיר/ברכות/ו
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ה == '''בירך על היין'''. בשבתות וי"ט {{ממ|דף מב: הובא בר"ב}}. משא"כ בירך על הפרפרת דאיירי בכל יומא, ומשום הכי לא כללם בבת אחת. ומ"מ תמהני מהר"ב, דלא הזכיר אלא שבתות וי"ט, דבש"ס {{ממ|שם}} הזכירו נמי ובשעה שאדם יוצא מבית המרחץ, ובשעת הקזת דם. והכי פסק הרמב"ם {{ממ|ה' ברכות פ"ד הי"ב}}, כי באמת אין חולק על מימרא זו, וראיתי אחר כתבי זה בכ"מ {{ממ|שם}} שדבר זה תלוייה בגירסת הש"ס דאית דלא גריס להא: '''בש"א אף לא מעשה קדרה'''. לא ידעתי איזה דרך ישכון אור, דברי הר"ב בפי' משנה זו, אשר דרך בה בדרך בעלי התוספות, והנה הוא לע"ד נגד הבבלי והירושלמי. והוא דבבבלי {{ממ|דף מב:}} ה"ג, אבעיא להו ב"ש ארישא קאי, דקאמר ת"ק בירך על הפת פטר את הפרפרת וכ"ש מעשה קדרה, ואתו ב"ש למימר לא מבעיא פרפרת דלא פטרא להו פת אלא אפילו מעשה קדרה נמי לא פטרא, או דילמא אסיפא פליג דקתני בירך על הפרפרת לא פטר את הפת, פת הוא דלא פטרא אבל מעשה קדרה פטר, ואתו בית שמאי למימר דאפילו מעשה קדרה נמי לא פטרא, תיקו. ומדטרח הש"ס לבאר דעת בית שמאי, שמע מינה דכותיה בעי לפסוק, והרב כתב דאין הלכה כב"ש. ואין לומר דכונת הש"ס לברר דעת הת"ק מדברי ב"ש, שהרי בשני צדדי האבעיא דעת הת"ק עולה בקנה אחת, דבצד הראשון אנו רואים דפרפרת חשיב יותר ממעשה קדרה, דמעשה קדרה טפל הוא לגבי הפת, במכ"ש דפרפרת, דקאמרא בירך על הפת פטר את הפרפרת וכ"ש מעשה קדרה, ודמפרפרת חשיב ממעשה קדרה אעפ"י שהוא טפל לפת, מכלל דמעשה קדרה יהיה טפל לפרפרת, ויצא בברכת הפרפרת, אע"פי שאין הפת יוצא בו, כי הוא חשוב מפרפרת. והן הן הדברים שבצד השני של האבעיא, דקאמרא או דילמא וכו' דקתני בירך על הפרפרת לא פטר את הפת, פת הוא דלא פטרא, אבל מעשה קדרה פטר. אלמא דפשיטא ליה לתלמודא דמעשה קדרה טפל לגבי פרפרת, ודפרפרת טפל לפת לדעת ת"ק, ולא מספקא ליה אלא לדברי ב"ש, אי ס"ל דתרוויהו פרפרת ומעשה קדרה, חשיבי ולא מיפטרו בברכות הפת, אע"פי שמעשה קדרה הוא גרוע קצת מפרפרת, לפי זה פליג ארישא וכ"ש אסיפא, דאם אין כח בפת החשוב מכלם לפטור המעשה קדרה הגרוע, כ"ש שלא יהיה כח בפרפרת לפטרו, כי הוא גרוע מפת, אע"פי שאינו גרוע כל כך להיות נפטר בברכת הפת, או דילמא דווקא אסיפא פליג, וס"ל דאין כח בפרפרת הגרוע מפת לפוטרו, אבל ברישא מודה דיש כח בפת החשוב לפוטרו, במכ"ש דפרפרת, וכסברת הת"ק ממש. '''וא"כ''' אפוא למה לו להרב לפסוק הלכה דלא כב"ש, דעליה דידיה קטרחא הש"ס לבאר דבריו, וכמה הלכות נפסקו נגד הכללים מטעם זה. ועוד קשה דמי הרשה אותו לבאר דברי ב"ש, כפי צד השני של האבעיא, הואיל ונשארה בתיקו, אי ארישא פליג, או אסיפא. ואלו רצה לפסוק הלכה כמותו החרשתי, דהייתי אומר דלקח הצד הראוי לפסוק באבעיות שנשארות בתיקו, אבל מכיון דאינו פוסק כמותו, ושלא נפקא לן מידי מדבריו לת"ק, כמו שהוכחתי, היה יכול לפסוק כת"ק, ולומר דלב"ש איבעיא לן וכו' אי ארישא פליג או אסיפא. ועוד קשה הואיל ולקח לב"ש הצד השני של האבעיא, היה לו להעתיקה בצורתה, דבלשון אפילו מורה שאף הוא ס"ל דיש למעשה קדרה גריעות מהפרפרת, ולא היה לו לכתוב כשם וכו' כך וכו', דמשמע דבמדרגה אחת הם לב"ש. ועוד קשה דבירושלמי {{ממ|ה"ה מח.}} גרסינן בירך על הפת פטר את הפרפרת ואת מעשה קדרה כדברי ב"ה, בש"א לא פטר את מעשה קדרה, אבל בירך על הפרפרת תחילה כל עמא מודו דלא פטר את הפת ולא מעשה קדרה, ע"כ. הרי מפורש דארישא פליג וכצד הראשון של האבעיא דבבלי, דב"ש ס"ל דכי בירך על הפת לא פטר מעשה קדרה, וכ"ש הפרפרת. ''' וא"כ''' אפוא הואיל ובבלי נשאר בתיקו, ובירושלמי מפורש בצד אחד, היה לו להר"ב להעתיק צד הירושלמי ולפסוק הדין עליו, ולומר דאם בירך על הפרפרת לא פטר אף מעשה קדרה ככ"ע, ולפי זה הוה אתי שפיר דנפקא מינה באבעיין אף לדעת ת"ק, שאם נאמר דב"ש ארישא פליג, יכולים אנו להסביר סברא זו, דכי בירך על הפרפרת לא פיטר אף מעשה קדרה לת"ק, דאע"ג דהזכיר פת ולא הזכיר מעשה קדרה, לרבותא היינו יכולים לישב באמור דמדתני רישא פת תני נמי סיפא פת, אבל אם נאמר דב"ש אסיפא פליג, והוא הוא דס"ל סברא זו דאין ברכת הפרפרת פוטר אפילו מעשה קדרה, נמצא דלת"ק אינו כן, אלא דפת הוא דאינו פוטר, אבל מעשה קדרה פוטרו, והואיל ונפקא מינא לת"ק, הוה אתי שפיר שלא לפסוק כב"ש, אע"ג דבש"ס שקיל וטרי על דבריו, ולומר דאם בירך על הפת פיטר את הפרפרת, וכ"ש מעשה קדרה, דלא כב"ש, ובסיפא לפסוק ככ"ע כמ"ש על פי הירושלמי. ''' וכמדומה''' לי שעל הירושלמי זה סמך הרמב"ם במה שפסק בפ"ד מה' ברכות {{ממ|הל' ו'}}, וז"ל בירך על הפת פיטר את הפרפרת, שאוכלים בהם הפת, ממיני תבשיל ופירות וכיוצא בהן, אבל אם בירך על הפרפרת לא פיטר את מעשה קדרה, עכ"ל. וקודם שנבארנו צריכים אנו לברר במאי קמפלגי הני אשלי רברבי בפירושא דפרפרת, דמ"ס דהוא פת הצנומה בקדרה, וזו היא סברת ר"ח שכתבוה התוספות {{ממ|דף מב. ד"ה ברך על הפת}} ומ"ס דהם מיני תבשיל של בשר וכיוצא בה, וזו היא דעת רש"י {{ממ|שם}} והרמב"ם ז"ל. ובמעשה קדרה, כ"ע מודו דהוא מין דגן חלקא טרגיס וטסני, ובפשטא דתלמודא מוכח דמעשה קדרה נפטר בברכת הפת מכ"ש דפרפרת, ואין חולק עליה. ולכאורה קשה למ"ד דפרפרת הוא מין תבשיל, דלפי דבריו המעשה קדרה שהוא מין דגן חשיב ממנו, הפך הנזכר בש"ס. אבל כשנדקדק היטב יבא הכל על נכון, והוא דקמפלגי במעלה שיש לפרפרת, משונה ממעשה קדרה, שהיא חשובה לגבי פת יותר ממעשה קדרה, אם הוא מחמת קרבתו אל הפת, דכמעט זיין כמוהו יותר ממה שזן המעשה קדרה, ולכן לא היה מן הראוי להיות טפל אל הפת, ולהפטר מברכתו כמו המעשה קדרה שהוא גרוע ממנו, וזו היא סברת ר"ח, דס"ל דפרפרת הוא פת הצנומה, משא"כ המעשה קדרה שהוא דגן ועדיין לא הגיע לתורת פת. או אם נאמר דטעם מעלתו הוא גריעותו דלא זיין כפת, ולכן לא היה מן הראוי להפטר בברכת הפת אשר עיקר כוונתו בה מסתמא היא על דבר הזן כמוהו, וזו היא סברת רש"י והרמב"ם ז"ל, דסלה"ו דפרפרת הוא מיני תבשיל דלא זן, משא"כ המעשה קדרה שהוא מין דגן, וקרוב לזון כפת, נמצא דאין חולק על הש"ס דמעשה קדרה נפטר בברכת הפת, מכ"ש דפרפרת, אלא דמ"ס דהאי כ"ש הוא מחמת מעליותא דפרפרת, ומ"ס מחמת גריעותא. ''' ועל''' פי הדברים האלה נבאר דברי הרמב"ם, ועל פיהם יובן פירושא דמתניתין על בוריה. והוא דבאמרו בירך על הפת פיטר את הפרפרת, שהוא מין תבשיל, ובירך על מעשה קדרה פיטר את התבשיל, ש"מ דפוסק כפי הירושלמי, דקאמר דלב"ה בירך על הפת פוטר את הפרפרת, שלפי דבריו הוא התבשיל, וכ"ש המעשה קדרה שנפטר על ידי ברכת הפת, שהרי דומה לפת יותר מן הפרפרת, דבמעט זו כמוהו להיותו דגן, משא"כ הפרפרת דהוא מין תבשיל, ומה"ט המעשה קדרה פוטר את התבשיל, שהרי קרוב אליו המעשה קדרה לתבשיל יותר מהפת, לפי שהמעשה קדרה דומה מעט לתבשיל, על כי אינו זן כל כך כמו הפת, ולכן נפטר התבשיל בברכת המעשה קדרה, במכ"ש דנפטר בברכת הפת. ומכח זה פסק הרמב"ם זה הדין אשר לא נזכר לא במשנה ולא בש"ס, ואח"כ אמר בירך על הפרפרת לא פיטר את הפת, ובירך על התבשיל והוא הפרפרת לא פיטר את מעשה קדרה, הרי שאין ברכת הפרפרת פיטר לא הפת ולא המעשה קדרה, וזה הוא ככ"ע כמ"ש בשם הירושלמי, והטעם הוא דהפרפרת שהוא תבשיל לפי דברי הרמב"ם, טפל הוא לגבי פת ומעשה קדרה, ומסתמא המברך על דבר דלא זיין, כתבשיל, לא מיכוון אדבר דזיין כפת, ומעשה קדרה, משא"כ כשמברך אפת, או המעשה קדירה דזיין קצת, דמסתמא דעתו אף אדבר דלא זיין, כי הרעב ללחם תאב כל דבר אשר יביאו לו, אעפ"י שמחשבתו לעולם קודמת למאן דזיין טפי, כמ"ש לעיל. כן נלע"ד ביאור פי' משנה זו:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף