האלף לך שלמה/אורח חיים/רז
|
< הקודם · הבא > |
בדין גידולי חמץ דעת הח״י דמותרין והמק״ח דחה דבריו ולפענ״ד הדין עם הח״י דמה שהביא המק״ח ראי׳ מאם לקח הימנו כרכר נ״ל דאדרבא כיון דקיי״ל בכל האיסורי׳ זוז״ג מותר רק בחמץ וע״ז קיי״ל דזוז״ג אסור וכ׳ המג״א בסי׳ תמ״ה הטעם דה״ט כיון דחמץ וע״ז במשהו לכך זוז״ג אסור א״כ בחמץ לאחה״פ כיון דקיי״ל דבטל ברוב פשיטא דזוז״ג מותר א״כ הגדולין הוי ג״כ בתורת זוז״ג וא״כ בודאי דמותר ובפרט כיון דקיי״ל בחמץ שעעה"פ דאף ס׳ לא צריך רק די ברובא בעלמא וא״כ ה״נ הגדולין לא גרע מנתבטלו ברוב כיון דבעלמא אין די באיסור ברוב והכא די בע״כ הטעם משום דלא קנסוהו רק בעיני' ולא כשהוא אינו בעין שוב לא קנסוהו א״כ ה״נ בגדולין עכ״פ אינו בעין ולא קנסוהו ובודאי רוב יש מן החדש נגד זרע הישן ובודאי מותרין הגדולין בחמץ שעעה״פ כנלפע״ד, ועיין ביו״ד סי׳ ק״ב בטו״ז מוכח ג״כ דגדולין הוי רק כעין תערובות ביותר מס' עיי״ש. וראי' לדברי הח״י ולדברי נ״ל מהש״ס נדרים דף נ״ט והפוסקים ביו״ד סי' רט״ז שהקשו דלבטלו הגדולין ברובא ותי׳ דהו״ל דשיל״מ ולא בטל מוכח דאם לא הוי דשיל״מ הי' בטל ברובא אף דזוז״ג אסור בנדרים כמ״ש הב״י והטו״ז הביאו שם בס״ק ו' מוכח דזה עדיף ובטל ברובא רק דדשיל״מ לא בטל וא"כ חמץ אחה״פ דבטל ברוב ודאי דמותרין הגדולין דהחמץ בטל בהם ברוב וא״ש אך המעיין בטו״ז שם מוכח דאף מה דזוז״ג אסור בנדרים הוי מטעם דשיל״מ אך עכ״פ מוכח מזה דחמץ אחה״פ כיון דאין לו מתירין ובטל ברוב מכ״ש דזה וזה גורם מותר ודו״ק: