עריכת הדף "
דרישה/חושן משפט/רנה
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ב == שכ"מ שאמר מנה לפ' בידי כו' בס"פ גט פשוט (דף קע"ד ע"ב) גרסי' אמר רב הונא שכ"מ שהקדיש כל נכסיו ואמר מנה לפ' בידי נאמן חזקה אין אדם עושה קנוניא על הקדש מתקיף לה רב נחמן וכי אדם עושה קנוניא על בניו ורב ושמואל דאמרי תרווייהו שכ"מ שאמר מנה לפ' בידי אמר תנו נותנין לא אמר תנו אין נותנין אלמא אדם עשוי שלא להשביע את בניו ה"נ אדם עשוי שלא להשביע את עצמו כי אמר רב הונא התם דנקט שטרא בידיה מכלל דרב ושמואל דלא נקט שטרא אי אמר תנו נותנין מלוה ע"פ הוה ורב ושמואל דאמרי תרווייהו מלוה ע"פ אינו גובה לא מן היורשין ולא מן הלקוחות אלא אמר רב נחמן אידי ואידי דנקט שטרא ול"ק הא (דרב הונא) דמקויים הא דלא מקויים אמר תנו קיימיה לשטרא לא אמר תנא לא קיימיה לשטרא עכ"ל הגמרא וכתבו שם התוס' אע"ג דרב הונא מיירי כששטר בידו אפ"ה צריך לאשמועינן דנאמן אפילו בלא שבועה מפני דהקדש הוא דומה למשועבדין ואין נפרעין מנכסים משועבדים אלא בשבועה והא דנאמן בלא שבועה הוא דוקא שכ"מ דאין אדם חוטא ולא לו אבל בריא צריך שבועה דחיישינן דעושה קנוניא אפילו אהקדש כיון שהוא יהנה ממנו ואם אינו מקויים אם לא אמר תנו חיישינן לזיוף אפילו ביורשים ואם אמר תנו בזה קיימיה לשטרא וא"ת אכתי למה משגיחינן בדבריו ביורשים באמרו תנו מפני שמחשב לקיום ולא חיישינן דפרוע הוא וכדי שלא להשביע אמר כן וי"ל כיון דנקט המלוה שטר אין דרך הלוה לומר שח"ל כדי שלא להשביע שלא יהא סבורים העולם שח"ל ושלא פרע עכ"ל התוס' בקיצור וכתב הרי"ף והרא"ש דדוקא לרב ושמואל דס"ל דמלוה ע"פ אינו גובה מהיורשין הוצרך הגמרא לומר דמיירי בשטר בידו רק שאינו מקויים ובאמרו תנו קיימיה אבל אנן קיי"ל דמלוה ע"פ גובה מהיורשין א"כ אפילו בלא שטר נמי עכ"ל ובזה דברי רבינו מבוארים במ"ש אבל אם אמר תנו נותנון אפילו אין לו עליו שטר דהיינו כמ"ש הרי"ף והרא"ש הנ"ל ונותנין לו אפילו בלא שבועה וכמש"ר (בריש סימן ק"ח) לענין גביית מלוה ע"פ מהיורשים ע"ש וממ"ש כלמד דבאם השטר הוא מקויים נותנין בלא שבועה אפילו לא אמר תנו וזהו שכתב רבי' אם אינו מקויים אין נותנין דמשמע הא אי הוה מקויים נותנין כצוואתו אפילו לא אמר תנו ודע שבעל המאור תמה על הרי"ף (והביאו בעל התרומות בשער מ"ד דין ד') במ"ש דאי אמר תנו קיימיה לשטרא ואפילו לית בידיה שטרא כלל נותנין כשאומר תנו וז"ל תמה על עצמך אף כשאמר תנו היאך נותנין לגבות מן המשועבדים בלא שטר מקויים אם אמרו רב ושמואל ביורשים שרשות ביד אביהן לצוות ולתת ולומר תנו משלי יאמר כן בהקדש ובמשועבדים (והא דמקשי הגמרא מיורשים אהקדש היינו מכח כ"ש דאפילו ביורשין אין נותנין כשלא אמר תנו וק"ל) כו' עד דמסיק בסוף וכתב ז"ל אבל בלשון ההלכות אני רואה דכתב אבל איכא בידיה שטרא דלא מקויים אמר תנו מקיימינן לשטרא ונותנין כו' מדקאמר נותנין ואין נותנין ולא קאמר גובה ואינו גובה משמע דליורשים קאמר אבל אהקדש ולקוחות אפשר כי ליכא שטר מקויים אפי' אמר תנו לא מהימני למיגבי מינייהו ע"כ (ואף שברי"ף שבידינו משמע דגם בהקדש מהני צ"ל דגירסתם לא היה ברי"ף כן או שפירשוהו דמ"ש דמהני אומר תנו ר"ל היאך דשייך לשון תנו דהיינו ביורשים וא"ש דמייתי ע"ז דברי רב ושמואל דמיירי ביתומים) ויש מתרצין דהא דאמר בגמרא הנ"ל וחזר ואמר יש בידי מפ' מנה איירי דבשעה שהקדיש בתוך כדי דיבור הודה כן אבל בשכבר הקדיש לא דלא גרע הקדש מהדיוט דאין יכול לחזור לחוב בהודאתו וכ"כ הרמב"ם ז"ל בפרק ז' מהלכות ערכין ז"ל חולה שהקדיש כל נכסיו ואמר בשעה שהקדיש מנה לפלוני בידי נאמן שאין אדם עושה הערמה על הקדש בשעת מיתתו וחוטא לאחרים שהרי הוא הולך למות לפיכך אם אמר תנו נוטל בלא שבועה כו' עד ואם אחר שהקדיש אמר תנו אין שומעין לו אלא הרי הוא כשאר ב"ח עכ"ל וכל זה הביא בע"ת שם והעתיקו הב"י וע"ש דב"ת וגם הב"י מכל מה שהביאו לא כתבו טעם וסברא לגבות מההקדש באומר תנו אפילו בשבועה בלא שטר כלל וגם אפילו באיכא בידו שטר ואינו מקויים לא ניחא להו (וא"כ קשה על רבי' דכתב דבאמר תנו נותנין אף מהקדש וכדמסיק) ואף שהרמב"ן בספר מלחמות שלו וב"ת כתוב ישוב להרי"ף דמיירי באומר לבניו תנו לפלוני שיש בידו שטר עלי מנה ואינו מקויים כו' דמגו דמהני אצל בניו כשיש להו מהני נמי ג"כ אצל בניו כשאין להן בנ"ח כו' עכ"פ מוכח מדבריהן דהרי"ף לא מיירי באין בידו שטרא כלל ואדרבא בחידושי הרמב"ן תמה גם כן על הרי"ף במ"ש וה"ה היכא דליכא שטרא בידיה ואמר תנו נותנין וכתב ז"ל ונראה דכך הוא אומר דאע"ג דלא נקט שטרא בידיה אלא שכ"מ הוא שצוה ואמר יש לו לפ' עלי מנה בשטר תנו אותו לו נותנין דאיהו ודאי קושטא קאמר והרי הוא כמי שהוציא מלוה לפנינו שטר מקויים דהא אמרינן שכ"מ לא משקר א"נ במודה במנה פקדון או בקרקע והמקום ידין אותנו לזכות עכ"ל הרי הרמב"ן נאמן ביתו דהרי"ף תמה בעצמו עליו במ"ש אפילו אין בידו שטר לגמרי ובא לדונו לכף זכות ונדחק ליישבו ורבינו שסתם דבריו וכתב אבל אם אמר תנו מנה לפ' שיש לו בידי נותנין לו אפילו אין עליו שטרא לא ס"ל כא' מתירוציו דהרי איירי במנה בידי ולא בקרקע ולא בפקדון וגם משמע דמיירי אפילו לא הזכיר השכ"מ שיש להפלוני שטר עליו אפ"ה כתב דנותנין והוא דלא כמאן וגם ק' דלא הזכיר רבינו שום דעת החולקת בזה וגם דוחק לומר דדוקא איורשים כתב כל זה ולא אהקדש ולהסתייע לזה מלשון נותנין ואין נותנין דכתב ולא כתב נמי גובין ואין גובין וכמ"ש ב"ת הנ"ל דיש דייקי כן בלשון הרי"ף דאין מדרך רבינו לסתום דבריו אלא לברר ובפרט שכללן בתחלת דבריו יחד אלא נקט לשון נותנין השייך בשניהן וגם דברי רב ושמואל נקט ע"כ נראה דרבינו ג"כ מיירי שבשעה שהקדיש אמר מיד שמנה לפ' בידו והוא דומיא דיורשים דבשעה שבא להניח ליורשיו אמר שמנה לפלוני בידו ואף לשון הרי"ף והרא"ש שסתמו דבריהן וכתבו בלשון הגמרא שהקדיש כל נכסיו ואמר כו' נראה לי לפרש כן (וכמ"ש גם ב"ת והביאו הב"י הנ"ל דיש מוקמי ליה כן) וגם הלשון מצד עצמו דקאמר שכ"מ שהקדיש משמע כן דבשעה שהוא שכ"מ הקדיש ואמר מיד דאל"כ הול"ל מי שהקדיש נכסיו ונעשה שכ"מ ואמר כו' והשתא א"ש דלא כתב רבינו שום דעת חולקת בזה וגם א"ש דהר"י הלוי ותלמידו רמב"ם כתבו דבריהן כשיטת הרי"ף דכ"כ גם בש"ע כתבו מהרי"ק סתם בלשון הרמב"ם גם מ"ו ר"ם לא כתב עליו שום דבר והא דלא כתב רבינו דאם הקדיש כבר ואמר מנה לפ' דאין שומעין לו סמך על הפשיטות דלא גרע שיעבוד דהקדש משיעבוד דהדיוט דכבר נתבאר לעיל דאין יכול לחוב לאחרים בהודאתו אלא דלפ"ז ק"ק למה לא כתב רבינו טעם להקדש דאין שומעין כשלא אמר תנו משום דאין אדם משביע את עצמו וכל' הגמרא הנ"ל וגם הרי"ף והרא"ש כ"כ ובפרט שהוא טעם גם ליורשים משא"כ טעם דשלא להשביע את בניו דהוא אינו טעם להקדש ואם נאמר דמיירי שהקדיש מקודם ההודאה א"ש דס"ל דבהקדש א"צ טעם להא דאין שומעין לו דפשוט הוא דלאו כל כמיניה לחוב בהודאתו להקדש וצ"ל דרבינו חדא מינייהו נקט או משום שטעם שלא להשביע את עצמו הוא פשוט וכמ"ש בפרישה ע"ש ודוק:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: טוש"ע
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף