עריכת הדף "
דרישה/חושן משפט/רטז
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ח == וקונה כל אילנות קטנות שביניהן לשון הברייתא שם דף פ"ג הוא סתם דקונה הקרקע ואת האילנות שביניהן ור"ש שם לא פי' על זה כלום ובפירוש הנדפס סביב האלפס כתב בו אילנות קטנות ולכאורה קשה ע"ז דשם ע"ב גרסינן ז"ל בעא מיניה הילל מר' היה ארז ביניהן מהו א"ל קנה וקנה עכ"ל הגמרא ופי' ר"ש דאיבעיא היה אם הארז שביניהן הוא הפסק ולא קנה הקרקע שביניהן (כמו בור ואמת המים ורכב דקלים שכ"ר בסמוך שמחשבי הפסק) והשיב לו ר' דקונה קרקע וקנה ג"כ הארז וכדתניא ואת האילנות שביניהן עכ"ל הרי משמע דאפילו ארז גדול שביניהן קנה דסתם ארז גדול הוא ועוד מדקמיבעיא ליה בארז אם הוא מפסיק ולא קמיבעיא בשאר אילנות וצריך לדחוק ולומר דכשם שמפרשים הא דתניא סתם דקונה אילנות דמיירי בקטנים דוקא ה"נ מפרשין ארז בקטן דוקא והא דקא מיבעיא ליה בארז משום דהוא מין אחר ממין אילנות שמכר לו וק"ל שוב מצאתי שכתבו התוס' דף ע"ב בד"ה ואת האילנות שביניהן ז"ל כגון אילנות סרק ומשום אותן אילנות לא חשבינן להו רצופים דכיון שאין טוענין פירות עומדין ליעקר טפי מן השאר כדאמרינן בהמוכר את הספינה היה ארז ביניהן מהו כו' א"ל קני פי' דלא חשיב כרצופין עכ"ל התוספות ולפ"ז לק"מ די"ל דמשום דעומד ליעקר אינו חשוב אפי' הוא גדול אבל שאר אילנות הנמכרין עמהן והן בתוך ד"א לג' אילנות הגדולים שקנה מיחשבי רצופים אפי' הן קטנים: ל"ש אם יש שם כו' ז"ל הגמרא פרק חזקת ל"ז ע"ב מכר אילנות ושייר הקרקע לפניו פלוגתא דר"ע ורבנן לר"ע דאמר מוכר בעין יפה מוכר אית ליה לרבנן לית ליה עכ"ל (והביאו רי"ף ורא"ש ס"פ המוכר את הבית וכתבו עליו וכבר איפסקא הלכתא כר"ע כו') וכתבו התוס' שם ז"ל פי' הקונטרס דבב' אילנות מיירי דבג' הכל מודים דקנה קרקע כדתנן בפרק המוכר את הספינה כו' עד ואין נראה לר"י כו' אלא גם לר"ע בשנים ל"ק קרקע והך דשמעתין בג' אילנות מיירי ואע"ג דבעלמא בג' קונה קרקע שאני הכא דמיירי שאין שם קרקע אלא לצורך האילנות ופי' בהדיא שמשייר הקרקע לעצמו או בשדה גדול ואומר בפי' שכל הקרקע משייר ולכ"ע לא קנה בגוף הקרקע כלום אלא פליגי אם יכול ליטע אחרי' במקומן ואמר דלרבי עקיבא יכול ליטע אחרי' במקומן ולרבנן אינו יכול ליטע ע"כ תוכן לשונם נמצא לפי מאי דקיי"ל כר"ע יכול ליטע אחרים במקומן אבל אין לו שום קרקע ובזה דברי רבינו הללו מבוארים גם במ"ש בסמוך ז"ל ופי' ר"ש דלר"ע דאמר בעין יפה מוכר אפילו קונה ב' יש לו קרקע כו' אבל לר"י כו' אלא שיש לדקדק בדברי רבינו שכ' ז"ל ואם פירש ששייר הקרקע לעצמו כו' ל"ש כו' והתוספות חלקו בפי' וכתבו דבאם אין שם קרקע אלא כדי הצריך להן סגי בשייר לו קרקע סתם ובאם יש שם קרקע הרבה צריך לומר ששייר לו כל קרקע ונראה דס"ל לרבינו דהתוס' ודאי ל"ד קאמרי לפי מאי דקי"ל דדרשינן לישנא יתירא דלטפויי כחו דמשייר אתא וה"נ כיון דאפי' אם יש שם קרקע גדול ליכא מ"ד דאית ליה טפי מתחתיהן וביניהן כו' וא"כ ל"ל למימר והקרקע שלי אם לא שכוונתו היה לשייר לו כל הקרקע אפי' מה שהוא צורך לאילנות והתוס' לא כתבו אלא לאפוקי מפי' ר"ש וליישב דאפי' א"ת שלא מהני סתם שייר קרקע בקרקע גדול מצינו למימר דאיירי דשייר וקאמר כל הקרקע וק"ל: לא פחות מד' ולא יותר מי"ו שם דף ס"ג ע"א גרסינן אמר רבא הלכתא מד"א ועד י"ו ת"כ דרבא כמה יהיו מקורבין ד"א וכמה יהיו מרוחקין י"ו כו' מוכח מלשון זה דסבירא ליה דבי"ו נמי קנה קרקע שביניהן. וכן גירסת הרי"ף והרא"ש. ממילא מ"ש רבא עד י"ו ר"ל עד ועד בכלל וכ"ה דעת רבינו אבל ר"ש ונ"י כתבו שם דשל י"ו אינו בכלל ונראה מלשונם דגרסו בברייתא נמי ועד י"ו כלשון רבא הנ"ל ופירשוה דעד ולא עד בכלל דהמע"ה ע"ש ודוק: ואלו הד' והי"ו מודדין אותם ממקום יציאת האילן מן העץ שהיא עבה שם דף פ"ג בעי ר' ירמיה כשהוא מודד ממקום קצר הוא מודד (פי' ממקום גובה גזע האילן) או ממקום רוחב (סמוך לקרקע שהוא עב) הוא מודד א"ל רב גביהה ת"ש דתנן הרכובה שבגפן אינו מודד אלא מעיקר השני ע"כ ופי' ר"ש ת"ש דמן הבינוני הוא מודד מדקתני כאן מן העיקר השני פי' פקק השני אבל לא מן העיקר הראשון שהוא רחב יותר ולא מן הג' שקצר הרבה אלא מן הבינוני וה"ה לאילנות עכ"ל אבל התוספות דחו פי' ר"ש במה שפירש הרכובה מל' הרכבת בחור בזקן ופירשו הרכבה דר"ל שמבריכין אילן זקן בארץ ומכסין אותו בזבל באמצע כדי שתשרש וקאמר דאין מודדין לענין כלאים אלא מעיקר השני ומדנקט לשון עיקר מוכח שמודדין ממקום רוחב עכ"ל התוס' וכ' ב"י ז"ל ודברי רבינו כדברי התוס' וכן הם דברי הרמב"ם פכ"ד והמ"מ כ' שם על דברי הרמב"ם פי' ר"ש ולא דק עכ"ל ולפי מ"ש בהמ"מ בדפוס קטן לק"מ ששם כ' ז"ל ור"ש פי' שפשטו כו' ומדכתב ור"ש פי' כו' ולא כ' ופי' ר"ש ש"מ דס"ל דר"ש פי' בע"א ממ"ש הרמב"ם ואף שבדפוס גדול ליתא שם ור"ש פי' כו' הא מוכח מיניה וביה דט"ס הוא דהא סיים וכ' עכ"ל מיניה מוכח דהיה נזכר לפני זה פירוש ר"ש ולפי' התוספות ורבינו נראה דפירשו דהא דתני' עיקר השני ר"ל ממקום שנשרש האילן שנית דהיינו במקום (שהברי') [שהרכיב] אותו שם בארץ ונקט שני לאפוקי במקום שנשרש שם במקום הגזע בראשונה ומכל מקום פשט מינה דמודדין מן העיקר במקום שהוא רחב לאפוקי מהקצר דלמעלה מינה וק"ל:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: טוש"ע
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף