עריכת הדף "
דרישה/חושן משפט/קצב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ב == ונעל פי' רשב"ם שתיקן המנעול כו' שם בדף נ"ג אהך מימרא דשמואל הנ"ל כתב ז"ל וגם נעל כל שהוא נמי איכא לפרושי כה"ג שסתם פתח סתימה כל שהוא דמעיקרא עיילי ליה ברווחא והשתא עיילי ליה בדוחקא א"נ שקבע מנעול בדלת דהיינו בנין אבל סגר הדלת ונעל במפתח בנכסי הגר אינה חזקה דאין זה אלא מבריח ארי ואע"ג דבריש פסחים [עב"ח שמביא ל' רשב"ם] ואף שרשב"ם לא הזכיר בכל דבריו אלא נכסי הגר אין להקשות כו' [כמו שהקשה הב"ח ותירוצו] ועוד דהא אמנעול דמתני' הוא דמפרש ליה לפירושו התם ונעל דמתני' גם במוכר או נתן איירי כמוזכר שם במתניתין וכן משמע גם כן מדבריו שכתב שם דף נ"ז אהא דאמר עולא כל שאילו בנכסי הגר קנה כו' והא דנקט בלישנא נכסי גר אפשר משום דמהתם מוכח ליה דלאו נעילה ממש היא שהרי שם אמרו שהמעמיד הדלת קונה משמע הנעילה לחוד ל"מ וכמו שהקשו מזה התוס' והרא"ש ובסמוך אכתוב לשונם וק"ל: בהעמדת דלת כו' ז"ל ב"י ותימה על רבינו כולי [עב"ח שמביאו] ואחר העיון ודקדוק במקור הדברים ראיתי דלק"מ. דז"ל תוס' שם דף נ"ב נעל פי' ר"ש דהאי נעל היינו שקבע מנעול בדלת אבל סגר הדלת לא ולא משמע כן בגיטין ובהזורק דקאמר תיזיל איהי ותיחוד ותפתח אלמא בנעילה לחוד קניא שלא היתה יכולה לעשות מנעול דבשבת היה כו' (ואע"ג דבסמוך כתב הרא"ש דלרשב"ם בתיקון המנעול בלא נעילה סגי וא"כ הוה ליה למידק דלא מיירי התם בשעשה המנעול דא"כ למה אמר תיחוד ותפתח דהו"א דלמא גם לרשב"ם צריכי תרתי והרא"ש בסמוך לפי האמת כ"כ וק"ל) ועוד דלקמן (דף נ"ב) קתני סיפא הכניס תרנגולין בתוך הבית הרי זה חזקה וה"ט משום דמסתמא כשנתן שם תרנגולין נעל דלת לשמרן אלמא בנעילה לחוד קנה וכ"כ עוד בפרק שור שנגח דף נ"ב וכן כתב הרא"ש דף קצ"ח. וכתב עוד הרא"ש וא"ת והא אמרינן לקמן הבונה פלטרין כו' [עב"ח שהביא ל' הרא"ש] ובתוס' שם הקשו שם קושיא זו על דבריהם ולא תירצו ביה מידי. אבל התוס' בב"ק דף נ"ב הסכימו דאורחא דמילתא קאמר נראה להדיא מדבריהם דסברא דליבני בעלמא הוא דאפיך סברא ומש"ה לא מהני העמדת דלתות ותיקון [מנעול] נמי לא מהני וא"כ קשה מאי שסיים הרא"ש וכתב ומתוך פירשב"ם משמע כולי הנה בהעמדת דלתות כו' ודוחק לומר דלשיטת רשב"ם כ"כ אבל לדידיה לא ס"ל דמהני דא"כ לא הו"ל לסתום אלא לפרש גם אין לומר שכתב הרא"ש זה לאי נמי וכמו שמשמע מדברי (הפי') [הב"י] שכתב ז"ל ורבי' שכתב כלשון האחרון דהרא"ש דהא כבר כתב הרא"ש סברא זו וכמ"ש לכן נראה מוכרח מלשון דס"ל דאף בנכסי הגר לא קנה העמדת דלתות ותיקון מנעול לחוד בלא נעילה אבל כשלקח מיד חבירו או במתנה מהני תרווייהו והשתא אתי שפיר דלא הזכיר הרא"ש בזה נכסי הגר גם בריש דברי הרשב"ם בתיקון מנעול לא הזכיר נכסי הגר כי אם בסיפא ומטעם שכתבתי לעיל והרא"ש ריש דבריו נקט ולא קאי אנכסי הגר ובזה מודה הרא"ש לרשב"ם ומטעם שאכתוב בסמוך ונעילה סבירא להו דמהני לחוד אפי' בנכסי הגר וכמבואר בדברי התוס' והרא"ש דזהו לדבריהם פי' נעל הנזכר במשנה דקאי גם אנכסי הגר וזהו דעת רבי' שכתב כאן בשם הרא"ש דמהני בקנין אחד לחבירו הן העמדת דלתות הן תיקון המנעול הן נעילה כל אחד לחודא כדדייק לישנא דהרא"ש וכמ"ש והשתא א"ש דלא השיגו התוס' והרא"ש על דברי רשב"ם במ"ש דתיקון מנעול מהני אלא אסוף דבריו במ"ש דנעילה לא מהני אלא ודאי מודים דמהני בלקיחה וה"ה דהעמדת דלתות נמי מהני ביה דשווים הם כדמסיק הרא"ש ואם כן ע"כ צ"ל דמ"ש הרא"ש ותוס' אח"כ דהעמדת דלתות לחוד לא מהני בנכסי הגר לחוד ס"ל הכי וה"ט משום דבנכסי הגר בעינן שיעשה מעשה שיהיה תועלת גמור בקרקע שישביח בגוף הקרקע וכל עוד שלא נעל לא השביח בגוף הקרקע כלום וכדאמר תלמודא בהדיא ליבני הוא דאפיך משא"כ בנכסי חבירו שא"צ אלא שיעשה איזה מעשה שיהא קצת תועלת למעשה לקרקע אף שלא הועיל תועלת גמור וכמש"ר בסמוך לענין נתכוין אדעתא דארעא דקיל לן בנכסי חבירו יותר מבנכסי הגר מטעם שבנכסי חבירו כיון שמחזיק בפני המוכר או בשליחותו סגי במעשה קל שבקלים שיהיה רמז לקנין מה שאין כן בנכסי גר דליכא דעת אחרת מקנה לו בעינן שיחזיק חזקה מעלייתא. ואין להקשות מנ"ל לרבי' לחלק בהכי כמו שהקשה ב"י הנ"ל דהא כבר כתבתי דזה מוכרח מדבריהם שהשיגו על מה שכתב דתיקון מנעול לחוד מהני [בגר] ש"מ דס"ל כוותיה בקנין בנכסי חבירו (ולהנ"י) [ולהכי] דברי רבי' נכונים מאוד שכאן בנכסי חבירו פסק דכל א' מג' דברים דהיינו או נעל לחוד או תיקון מנעול לחוד או העמדת דלתות לחוד קני ולקמן בסימן ער"ה דמיירי בנכסי הגר כתב דבעינן העמדת דלתות ונעל אבל אם א' מהם לחוד ל"מ. ומ"ש שם בסימן ההוא ריש ס"ט כיצד היא החזקה בנכסי הגר כדרך שמחזיק הלוקח כגון נעל כו' עד כדפרשינן לעיל ר"ל למר כדאית ליה בפירוש מלת נעל ולמר כדאית ליה דהיינו לרשב"ם פירושו תיקון מנעול (וה"ה העמדת דלתות) אבל נעל לחוד לא ולהרא"ש ותוס' ורבי' פי' נעל הדלת כפשוטו ותיקון מנעול ל"מ וה"ה העמדת דלתות ודוק ועיין מ"ש עוד מזה בסי' ער"ה בדרישה:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: טוש"ע
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף