דבר בעתו/הקדמה
|
דף זה נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך דף זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
|
< הקודם · הבא > |
ברוך ה' אלהי השמים אשר נתן לנו תורתו הקדושה החמודה מכל חמדה כדי לזכות נפשותינו לעולם הנצחי ע"י קיום מצותיה וחוקותיה וכמו שנאמר ויצונו ה' לעשות את כל החוקים האלה לטוב לנו כל הימים וגו' דהיינו לעוה"ב כמו שכתבו המפרשים וידוע שבכללה יש תרי"ג מצות רמ"ח עשה ושס"ה ל"ת יש מהן שהן רק חייבי עשה ולאוין ויש מהן חייבי מיתה בידי שמים ויש מהן חייבי כריתות ויש מהן חייבי מיתות.
ובאו הנביאים הראשונים [כמו שלמה ובית דינו] וכן אנשי כנה"ג והתנאים שהיו בדורות האחרונים ועשו גדרים וסייגים לתורה כדי שיתקיים עקרי התרי"ג מצות כמו עירובין ונטילת ידים ושניות לעריות וכדומה וסמכו זה על קרא ושמרתם את משמרתי עשו משמרת למשמרתי (יבמות כ"א) ואחז"ל שבשעה שתיקן שלמה עירובין ונט"י יצתה בת קול ואמרה לו בני אם חכם לבך ישמח לבי גם אני.
והנה ידוע מה דאיתא בגמרא שעל כל איסורי דרבנן יש לאו דלא תסור מכל הדברים אשר יגידו לך ימין ושמאל [ולדעת הרמב"ם ז"ל הוא לאו גמור מן התורה שציותה שלא לסור מכל הדברים שיגדרו בשביל קיום התורה. עיין בספר המצות מצות ל"ת שי"ב מה שכתב שם] והנה עד ימינו אלה לא ראינו ח"ו אצל כלל ישראל שיתפרץ אפי' מצוה דרבנן וכל מצוה ומצוה הכל נעשה ונתקיים אצל כלל ישראל בכל פרטיה ודקדוקיה ואם היה נמצא מי שהיה עובר עליהם בפרהסיא היה לשמצה ולבוז בפני הכל אבל כעת אנו רואין בימינו ענין נורא מאוד שנעשה כהפקר בעו"ה כמה עניני הדת ולא הגדרים והסייגים לבד אלא כמה איסורין חמורין מגופי התורה ולא חייבי לאוין לבד אלא אף חייבי כריתות ועוד ועוד ואין פוצה פה ומצפצף לאמר שעושים עולה בזה.
והנה באמת לבאר דברים אלו לפני כל הוא נגד רצוני מאוד ונגד כל רצון אוהבי עם ד' אשר מן הראוי והמחוייב לכסות על קלון בית ישראל אך מפני גודל חילול ה' שנהרס עי"ז כמעט כל יסודי הדת ולא לאנשים יחידים רק לחלק גדול מכלל ישראל ע"כ אמרתי יהי מה ארים כשופר קולי להעיר את אחי מתרדמה הגדולה אשר היצה"ר הפיל כהיום על כטה רבואות אנשים כדי לטמא את נפשותם ולהכריתם מארץ החיים ח"ו ואולי עי"ז יוסר העורון מעיניהם וייטיבו מעשיהם. והוא שידוע שכהיום חלק גדול מבני ישראל בעודם באבם יתגלגל עליהם מאת ה' שטף הזמן להיות מתנודדים בעמים ורובם מתגאלים במאכלים האסורים וחמורים כמו בשר נבלה וטריפה וחזיר וחלב ודם שיש בהן כרת ובאיסורי גיד הנשה ואין מבקשים כלל עצה ותרופה לזה באיזה אופן להשיג מאכל כשר שלא יצטרכו להחטיא את נפשם לנצח וביותר שיש הרבה אנשים מהן שנמצא בכיסם מעט כסף והיה ביכולתם לקנות להם מאכלים כשרים ואעפ"ב אין חוששין כלל ועוזבים את כספם בירי אחרים בפקדון ער עת מועד ובימי נדורם אוכלים בשאט נפשם איסורים חמורים טרי יום כיומו וכאלו היה הדבר היתר גמור : דבדיךי הוי עובדא כענין זה שבא אחר להפקיד סך מאה רו"כ של בנו שהיה גם ' הוא מהמתנוררים שיהיו מונחים עד שיחזור בנו לביתו ומטעם כי בעת נירודו א"צ להכסף ורק מעט לקח על הוצאות קטנות. נשתוממתי על המראה י הנמצא ככל ימי חייו עת כזה לצורך הכסף ? כי הלא רחוק מבית אביו הוא וממשפחתו ואין לו טי 'סיספיק לו מאכלים כש-ים ומה יעשה בלא כסף והתשובה ע"ז ידעתי כי פוטך עצמו בי ישע מאכלים אצל העמים אשר יתגורר בתוכם חנם אין כסף כחפצו אם רק יתרצה לאכול אתם. אך הלא צריך להתבונן האס מאכלים כאלו נקראים מאכלי© לאיש ישראל אשר בכל פעם שאוכל עובר על כמה לאוין תמורין [כי החיוב הוא כל כזית וכזית] וגם לפעמים הוא על חייבי כריתות ג"ב הלא היה לו לקחת מע© כספו עטו למלט נפשו מני שחת וכשהיה בביתו אם נמצא אצלו שאלה מתערוכת איפור בוראי היה שואל למורה הוראה ואם הורו לו שטריפה היא בודאי אין שרס ישראל חשוד שלא לשמוע אף אם יהיה לו הפסד כמה וכמה ובזה שצריך לאכול משען דברים האסורים נבלות וטרפות וכו' וכו" כפיו ואין שואל ואין דורש כלל לט"ץ שאלה ע"ז האם מותר להתנהג באופן כזה או לא אלא מניח כספו כביתו והולך לאכול דכרי© הטמאים [לאיש הישראלי] ברצון נפשו במה ימים ושנים וידעתי כי נמצאו עוד כמה. אנשים רכים שעושים כמו זה ואין חוששין כלל לנפשם וכאלו היו הדברים היתר גטרד- ומאוד נפלאתי אלו היו נותנים לאיש אף מאה רז"ב שיאכל פ"א חתיכת איסור הא© היה עושה זאת וכש"ב בזה שאוכל מרי יום ביומו : - י וביותר אני מתפלא על אבות הבנים ובני משפחתם שאלו ראה לבנו או אחדי מקרוביו בעת אחרת שהולך ומשתכר אצל אינו יהודי ואוכל ביחד עמה© בשר חזיר הכילות וטריפות הלא בושה תכסה אח גניו וכל בני משפחתו ובל טצדקיי; שהיה בכוהם לעשות להפרישו מזה כודאי היו עושים ובענק הזה אין חוששים כלל אף שיודעים נאמנה שבניהם וקרוביהן ממלאים כריסם מכל דבר איסור חמור ויפלז" על האב איך יפעל כנפשו לבוא לשאול למורה הוראה על איזה שאלה שנעשה בביתר ממאכלות האסורות בגק על תערוכות כף חולבת בקדרה של בשר או שארי תערוביר/ א־סור כל שהוא, בזמן שיודע שבנו טבלא פיו מחתיכת חזיר או נבילות וטריפררן־■ וכדומה מדי יזם ביומו ואין חושש להשב תו מזה וזאת ידוע שאלו היה ניד כנו מ,. כסף לקנות מאכלות כשרים אזי לא היה צריך לבוא לכל זה ; והנן" ידעתי את התשובה המורגלת בפי כל כי אנשים האלו אנוסים הטה ואונ רחמנא פטריה אכל באמת אין זה תשובה נבונה לא לאב ולא לבן כי האב היה מחזיק לבנו במעט כסף הלא היה יכול להסיר בזה האונס מטנו ובפרט הנן א הוא איש אשר יש תחת ידו כסף ואפשר להשיג מאכלים בשרים האנוש יחשב ? ןא_ מי שאין כידו כסף מא'ימה אין הדבר נחשב לאונס שיהא מותר מהמת זה מאכלרר/ האסורות במו שביררנו כפנים הספר בפרק שביעי [וגם מלבד זה הלא ידוע ששי• שמרגיל את עצמו במאכלים האפורים נעשה לו כהיתר עד שפעמים רבות אין מסער- אובל אותם בלי שום הכרח כלל ורק למלא רצון תאותו ומה יענה ליום הרין לע"ל^ ובפרט אם היה תחת ידו כסף שהיה באפשרו בנקל לאכול מאכלים כשרים ועזב כס5ר לעת אחרת הלא כודאי מוסר נפשו לאבדן נצח ח"ו: ןךן^ךן ידוע גודל חומר דיני התורה אצל ישראל שעל מצוה אתת של דברי פופרים. נחלקו בה גדולי ישראל מדורות הראשונים לברר אותה על אמיתה למעעזרן וכמו שאמרו ח;"ל (ביצה י"ז) אל תהי שבות קלה בעיניך דסמיכה שבות היא ונחלקו בה גדולי הדור וכפרט בדברים המגעים ללאוין דאורייתא וכ"ש כאו"ה הנוגעים לעגיגי■ אכילה הלא ידוע שכל רבותינו הראשונים והאחרונים ביררו ופירשו לנר כל דין ודין בכל פרטיו ודקדוקיו וערכו לגו על הכל שר־' גחל והוא שו"ע יו"ד כידוע איך שינהגו-. כל ישראל למעשה שלא יהא במאכלם חשש איסור והוחזקו כל הדינים בפרטיהן ודקדוקיהן אצל כל ישראל ומי פילל בזאת מעולם שיקום זמן אצל ישראל שיופקר אצל רבים כל האיסירים החמורים המפירשים בתורה אפילו לעיני תינוקת של בית רכס, ויעשו כהיתר גמיר אוי ואבוי שכך עלתה בימינו ואפילו לפי טעות האנשים החושב שמי שאין לו כסף הוא מוכרח לעבור על האיסורים אעפי"ב כשנכא להשכין נראה שכל אחד ואחר אפשר למצוא עצה לנפשו למלט עצמו מאיסורים החמורים האלה ורק אם ישים עינו ולבו לוה באיזה זמן מרם העתקתו מביתו דיש כמה אנשים שיכולת בידם להשיג מקודם או אח"ב מעט עזר מאבותיהם או מבני משפחתם אשר באמת מחויבים ■בולם להיות בעזרתם כזה (כאשר נבאר לקמן כפנים הספר בעזהשי"ת) ואם יפצרו בהם ־הרבה בוראי לא יקשו לבבם מלהושיט עזרתם כעת דחוק כזה ואפילו מי שאין לו תקות עזרה מקרוביו אם היה משתדל כעצמו מכמה שנים מקודם לקבץ מעט כסף שיהיו מוכנים לו לכשיצטרף כדי שיוכל לשמור דתו בוראי היה ה' בעזרו לזה כמו שאמרו חז"ל הבא לטהר מסייעין אותו ואח"ב כשבא עת גירודו היה ככר מוכן אצלו מעט הכסף למלט נפשו מאיסורין החמורים האלה וכל המכשול שנכשלים בזה העיקר הוא רק מפני רוב עצלותם שאינם דואגים כלל לאחריתם להציל עצמם שלא יצטרכו לעכור על כל גופי התורה וא"כ אי אפשר לחשבם לאנוסים כלל ולמה הדבר דומה למי ■שרואה מרחוק כור עמוק באמצע הדרך ורץ במרוצתו עד סמוך לבור ממש עד שאין ביכולתו אח"כ להנתק רגלו משם ובהכרח נופל שם בעומקו ושובר את מפרקתו וטי היה בעוכריו אם לא הוא בעצמו שהתקרב ברצונו למקום שלא יהיה באפשרו אח"ב למלט נפשו (ואף כאן כעניננו היה לו להכין מתחלה מעט כסף כרי שלא יהיה מוכרח אח"כ לעבור על התורה) : 'והנה התבוננתי בנפשי מה זה עשה אלהים לנו אשר בנינו מדור החדש חלק גדול מהם יטמאו נפשם בנבילות וטריפות וחלבים וכדומה ואמרתי לנפשי אין זה -אלא מעשה שטן שחפץ לטמא גופינו ונשמותינו כדי לחייב אותנו לשמים וע"כ הוא .מסמא עיני הכל שלא יראו ויתבוננו בעגין הנורא הזה ומטעה אותם בהתירי□ של תוהו דבוהו כרי לצוד נפשותיהם באיסורים הנוראים האלה ולקטרג אח"ב עליהם לפני המקום ומי יודע אחרית דבר מה יגיע מזה ח"ו וכמו שטצינו בגמי־א (מגילה י"ב) מענין זה שאמרו שם על מה נתחייבו שונאי ישראל כליה בימי אחשורוש וכר אבל אחי חלילה ■וחלילה לגו להתרשל בדבר הזה וכל מי שיראת ד' בלבו עליו לעמוד בפרץ כעת צר כזה ולהתבונן איך לתקן הפרצה הגדולה הזו : $ךןנךן כאשר נפקח היטב בתיקון פרצה רבה הזו נמצא כי על שלשה מוטלת הדבר . ראשונה על המתנודדים גופא הם הראשונים המחריבים להתחזק בדבר הזה כדי שלא יחטיאו את נפשוהם. שניה להם אבותיהם וכל משפחתם. שלישית להם מוטל הדבר על כלל ישראל בכל מקום שהם כי כל ישראל ערבים זה לזה. ופרטי הדברים באיזה אופן אפשר כל אחד מאלו השלשה לתקן הדבר וגם עד כמה גדול כח החיוב לעל כל אהד מהם וכמה גדול שכר המתחזק בזה יבואר הכל אי"ה בפנים הספר . ולזה הלקתיו לשלשה שערים על שם כל אלו השלשה הנ"ל וקראתי אותו כשם "דבר בעתו• .דגם לכל אחר משעריו קראתי שם על שם ענינו. שער הראשון בשם שער התחזקות בי הוא כעצמו כודאי צריך להתחזק בכל כחו שלא יכשל בכל האיסורים הנ"ל • שער זהשני כשם שער האחור, על שם הכתוב וחי אחיך עטך " השער השלישי בשם שער בית ישראל על כי התיקון מוטל על כל ישראל וכנ"ל . ומן הראוי לכל טי שנגע יראת ה" בלבו לפרסם את דברי החבור הזה ברבים למען הקים את רבדי התורה. ור" הטוב יגדור את פרצת עטו ישראל ונזכה לראות בגחמת ציון וירושלים בב"א ן