עריכת הדף "
דבר אברהם/ב/כא
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==ג== ג) '''אולם''' בסוגיא דיומא {{ממ|[[בבלי/יומא/נג/א|נג.]]}} וביחוד בדברי הריטב"א שהביא השעה"מ תמוה לי טובא, וממה שאני מהרהר לכאורה בבאורו יראה שיש מקום קצת להסב דבריו לכוונה אחרת דזוהי הצעת הסוגיא, ת"ר ונתן את הקטרת כו' א"כ מה ת"ל כי בענן אראה על הכפורת מלמד שנותן בה מעלה עשן ומנין שנותן בה מעלה עשן שנאמר וכסה ענן הקטורת את הכפורת הא לא נתן בה מעלה עשן או שחיסר אחת מכל סמניה חייב מיתה ותיפוק לי' דקא מעייל ביאה ריקנית [פירש"י דאי נמי לא כתב הכא (היינו בקרא בתרא וכסה ענן הקטורת כו') ולא ימות מיחייב מיתה אקטורת חסירה דאשכח דעייל ביאה ריקנית שלא לצורך וכתיב ואל יבא בכל עח ולא ימות] אמר ר"ש הבמ"ע כגון ששגג בביאה והזיד בהקטרה רב אשי אמר כו' כגון דעייל שתי הקטרות אחת שלימה ואחת חסירה אביאה לא מיחיוב דהא עייל לי' שלימה אהקטרה מיחייב דקא מקטיר קטורת חסירה, אמר מר ומנין שנותן בה מעלה עשן ת"ל וכסה קרא לקלא [פירש"י הא נפקא לי' מכי בענן] כי' רב אשי אמר חד למצוה וחד לעכב רבא אמר חד לעונש וחד לאזהרה [פירש"י ואל יבא כי בענן אזהרה וכסה ענן ולא ימית זה עונש ואלו לא ימות דאל יבוא לאו אחסרון ענן כתיב אלא אביאה ריקנית]. וכ' הריטב"א וז"ל חד למצוה וחד לעכובא פי' דכי בענן אראה בא למצוה פו' הדר כתב רחמנא וכסה ענן הקטורת לחייב מיתה על חסרון סמנין ואלו רב אשי לא משמע כי בענן אפי' באזהרה אלא מצוה בעלמא ולרבא משמע אזהרה מדכתיב לעיל ואל בא וה"ק ואל יבא בכל עת ואל יבא כ"א בענן, והא דפרכינן לעיל ות"ל דקא מעייל ביאה רקנית לכ"ע פרכינן דכ"ע איכא בקטרת חסרה עכובא לרב אשי מדכתיב וכסה כו' והכין פרכינן לעיל דמסתייה דלכתוב רחמנא וכסה כו' לעכובא ולא הי' צריך לכתוב בה מיתה דכיון דאיכא עכובא בחסרון הסמנין [הויא] ביאה ריקנית, ולרבה דאמר כי בענן אזהרה כ"ש דפרכינן שפיר דאפי' לא כתב רחמנא וכסה כיון דאיכא אזהרה מכי בענן למעלה עשן ממילא משמע שהוא מעכב ומחייב עלי' מיתה משום ביאה ריקנית עכ"ל. וקשה לי טובא לרבא דאמר כי בענן אזהרה משום דה"ק ואל יבא כ"א בענן, והרי במסקנא דסוגיין מסקינן דמשכחת לה מיתה בחוסר מעלה עשן שלא באיסור ביאה ריקנית כגון דעייל שתי וה"נ משכחת לה שלא בביאה כלל ובכה"ג הוא דאיצטריך קרא דעונש דוכסה ענן הקטורת לחייב מיתה אהקטרה בפני עצמה בדליכא חיוב משום ביאה, וא"כ האיך קאי ע"ז האזהרה דכי בענן והרי באזהרה להדיא כתיב ואל יבא ובפירוש תלי רחמנא האיסור עם הביאה ונמצא שאין האזהרה והעונש שווין, ומנלן שהיא אזהרה על הקטרה עצמה ולמידן בה דכיון דיש אזהרת לאו מעכבא דילמא אהקטרה עצמה ליכא אלא מצוה דוכסה ענן הקטורת וכיון שכן אין מעלה עשן מעכב באמת את ההקטרה וכי בענן הוי אזהרה על הביאה שלא יבוא בלא מעלה עשן, והשתא אי לאו האי קרא משום ביאה ריקנית לא הי' חייב דמקרא דוכסה לא הוה ידעינן אלא מצוה ולא לעכב ונמצא דכשבא בלא מעלה עשן לא הויא ביאה ריקנית ואיצטריך קרא דואל יבא כ"א בענן להזהיר על הביאה בלא מעלה עשן, דבשלמא לרב אשי דכי בענן לא הוי אזהרה ואינו נמשך לאל יבא ניחא דלא נאמר בי' ביאה וי"ל דקאי לענין הקטרה אבל לרבא דנמשך לאל יבא קשה. אמנם לפי מ"ש התו"י שם {{ממ|[[תוספות ישנים/נג/א#ותיפוק|ד"ה ותיפוק]]}} דרבא נפיק לי' עכובא מקרא אחרינא אתי שפיר, דהשתא ע"כ צ"ל דאזהרה דולא יבא כ"א בענן להזהיר על הקטרה בפני עצמה באה, דאלו להזהיר על ביאה בלא מעלה עשן לא צריך קרא, דכיון דכתיב כבר קרא דוכסה ענן הקטורת לאסור הקטרה כלא מעלה עשן והוא מעכב כנ"ל מקרא אחרינא ממילא מיחייב משום ביאה ריקנית כדמוכיח הש"ס ותיפוק לי' כו'. אבל כ"ז הוא רק להתו"י דעכובא לרבא ידעינן מקרא אחרינא משא"כ להריטב"א דעכובא לרבא ידעינן רק מאזהרה דואל יבא ואל"ה הו"א וכסה למצוה שוב יקשה כנ"ל. ואף דאיכא לדחוקי דמסתברא דאזהרה דואל יבא קאי על הקטרה משום דמצינו עונש מיתה עליה ולכן מוקמינן להאי קרא לאזהרה, מ"מ אכתי יקשה לההו"א דפריך ותיפוק לי' כו' דלא לכתוב עונש מיתה בקרא דוכסה ומכ"ש לפמ"ש הריטב"א דלרבא הוי קושיית הש"ס דלא לכתוב כלל קרא דוכסה א"כ מהיכי תיתי לן למיפקא לקרא דואל יבא כ"א בענן מפשטי' ולאוקמי' בהקטרה נימא דקאי רק על הביאה ובהקטרה ליכא לא עכוב ולא מצוה, וא"כ צריך קרא דוכסה כי היכי דנוקים גם לאזהרה ע"ז וליעכב. ואכתי יש מקום לבע"ד לדחוק ולומר דלההו"א דסבר הש"ס דבכל הקטרה חסירה איכא גם ביאה שלא לצורך ופריך דאין נ"מ משום מאי יתחייב מיתה משום ביאה או משום הקטרה לא איכפת לן גם בזה אי וקים נמי לאזהרה לביאה לחוד ולא להקטרה, והיינו נמי דפריך דלא לכתוב וכסה ונוקים גם לאזהרה לביאה ובהקטרה עצמה באמת לא יהא איסור כלל דמ"מ יתחייב מיתה משום ביאה דהא אזהר קרא ואל יבוא כ"א בענן וכתיב לעיל מיני' ולא ימות. ואף דכתב רש"י דולא ימות דכתיב בקרא קמא לאו אחסרון ענן כתיב אלא אביאה ריקנית וא"כ לא יתחייב מיתה כלל דהשתא דלא כתיב וכסה אין כאן ביאה ריקנית, היינו דוקא למסקנא דכי בענן קאי על הקטרה דמשכחת שלא באיסור ביאה כלל ממילא לא ימות דכתיב גבי ביאה לא קאי עלי', משא"כ לפום דקיימינן השתא דלפי ההו"א הוה אמרינן דכי בענן הוי נמי אזהרה על הביאה שלא במעלה עשן ה"נ דולא ימות דלעיל מיני' קאי גם ע"ז. והא דקרי לה הש"ס ביאה ריקנית היינו לפ"מ דנקטינן עכשיו באמת דמעלה עשן מעכב בהקטרה, א"נ כיון דנימא דאסרה תורה ביאה בלא מעלה עשן ה"נ מקרי כביאה ריקנית ועיקר כוונת הש"ס הרי הוי דהחיוב הוא משום ביאה ולא משום הקטרה. אבל כ"ז אינו דדוקא למאי דמפרשינן דפירכת הש"ס היא רק על עונש המיתה דלא לכתוב בהקטרה אבל באיסור ההקטרה ידעינן עכובא שפיר פריך דאין נ"מ לדינא משום מאי יתחייב מיתה בי"ש משום ביאה או משום הקטרה, אבל למאי דתימא דלא לכתוב וכסה כלל ונוקים גם האזהרה לביאה לחוד ועל הקטרה אין איסור כלל ליכא למיפרך ולא מידי, דהרי נ"מ טובא לדינא אם עבר והקטיר בלא מעלה עשן, דאי תימא דאזהרה קאי רק על הביאה ועל הקטרה עצמה אין עכוב כלל גברא חייב מיתה וידי קטורת יצא, משא"כ אם יש עכוב בהקטרה צריך להקטיר קטורת אחריתא, וא"כ ליכא למיפרך דלא לכתוב כלל וכסה. י"ל דס"ל להריטב"א דאפי' כי נוקמי לפי ההו"א אזהרה דואל יבא כ"א בענן רק על הביאה מ"מ ממילא מוכח דמעלה עשן מעכב את ההקטרה, שהרי בביאותיו לשאר העבודות אינו צריך למעלה עשן ורק בביאתו להקטיר אסור לו לבוא כ"א במעלה עשן ובל"ז חייב מיתה א"כ מוכח דמעלה עשן מעכב בגוף עבודת ההקטרה ונידון כביאה ריקנית וחייב מיתה, וא"כ שוב פריך הש"ס שפיר כנ"ל. ואם כנים אנחנו בדברינו אלה וכוונה זו נכניס לדברי הריטב"א שבאמרו כיון דאיכא אזהרה ממילא משמע שהוא מעכב כוונתו כיון דאיכא אזהרה על הביאה ממילא משמע שהוא מעכב בעבודת ההקטרה, א"כ אין להוציא מדבריו האי כללא דכל שהוא בלאו לא בעי שנה עליו הכתוב לעכב כהשעה"מ דלאו לענין לשון לאו הכתוב בגוף העבודה משתעי אלא לענין הלאו דביאה דדנו רחמנא כביאה ריקנית ולא שייך כלל לדעלמא. אך פשטות הדברים אינם מורים כן ודחוק הוא ובגוף קושייתנו צ"ע: '''והרמב"ם''' נראה שפסק כרב אשי דחד למצוה וחד לעכב ולא כרבא דחד למיתה וחד לאזהרה, דלרבא דאמר דלא יבא כ"א בענן אזהרה היו לוקין עליו והרמב"ם ז"ל לא מנאו ב[[רמב"ם/סנהדרין/יט#ב|פי"ט מסנהדרין ה"ב]] במנין מחייבי מיתה ביד"ש שהן בל"ת שלוקין עליהן, ולכאורה אין לדונו כאין בו מעשה דאף דהאיסור הוא בחיסר מ"מ ע"י ההכנסה הוא עובר והוי כקונה חמץ בפסח ואינך. ויעוי' בלח"מ {{ממ|[[לחם משנה/עבודת יום הכיפורים/ה#כה|פ"ה מעיוה"כ הלכה כ"ה]]}} מה שעמד על דברי הרמב"ם שם, ומזה נראה לכאורה דתפס כחדא מאידך אוקימתות שביומא ואכמ"ל והנני ידידו הדוש"ת באהבה מוקירו ומכבדו: <noinclude>{{דיקטה}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף