עריכת הדף "
דברי שאול - עדות ביוסף/עדות/יד
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ג == '''זה כתב ידו של אבי וכו' מפני שקיום שטרות מדבריהם.''' הנה בלמדי זאת שנת כת"ר בר"ח כסלו עם תלמידי אמרתי בראשית ההשקפה שלא היה צריך הש"ס לטעם זה דלפי מ"ש התוס' בחולין דבשטר אינו מקרי מוציא וכ"כ המהרי"ט דלכך אמרינן מגו להוציא בשטר דאינו מוציא עדיין וכל דאינו מוציא עדיין וא"כ נאמן הקטן מיהו זה אינו דבאמת קיום שטרות דרבנן הוא ג"כ מטעם זה כמ"ש בים התלמוד ב"ק דף צ"ח ודף קי"ב א"כ היינו הך וצ"ל דכל דאתי לידי ממון אח"כ לא האמינו לקטן לבד זולת כשיש אחר עמו והנה בהפלאה הקשה בשם אחיו הגאון מוהר"ר שמעלקא ז"ל וכן הוא בפנ"י בקונטרס אחרון דלפי מ"ש התוס' דמיירי במודה שכתבו א"כ למה לי הקטן כיון דיש גדול עמו והו"ל נסכא דר' אבא וכן כתבו בזה הרבה וכעת נראה דבאמת התוס' הקשו בנסכא דר"א דליהמן בשבועה במגו וכתב הריב"ם דכל דאינו נשבע נגד העד הו"ל העד כשנים ולפ"ז נראה לי ברור דזה אם העד מעיד על ממון אבל אם אינו מקויים והשתא קיימינן דקיום שטרות דאורייתא א"כ כשאין כאן אלא עד אחד על קיום א"כ לא הוה שטר מעליא דחיישינן למזוייף שוב יהיה נאמן הלוה בשבועה במגו דמזויף דאם היה טוען מזויף לא הוה ע"א כשנים דהא לענין קיום שיהיה מקרי שטר לא מועיל ע"א שיהיה כשנים והרי שטר בע"א לא מקרי שטר לרוב הפוסקים מכל שכן בקיום כשהקיום הוא דאורייתא דבעי שני עדים על הקיום דאל"ה לא שייך שטרא בידך מה בעי דלא חיישינן לזה כיון דאין קיום אלא ע"א בלבד ועל כרחך לא כתב הש"ך סי' ע"ה דבע"א על הקיום סגי היינו לדידן דקיום שטרות דרבנן ודו"ק היטב. והנה הר"ן האריך לענין עידי קיום אם כשרים לדייני קיום וכתב באמצע דבריו דיש לחלק כיון דשומעין דבריו של זה היום וכו'. והוא תמוה דזה דוקא בדיני ממונות והר"ן קאי גם לענין דיני נפשות כדמסיים אע"פ שאם לא העיד חבירו לא היה נהרג עיי"ש וזה לימוד ערוך בפי רבינו לעיל פ"ד ה"א וצ"ע ועי' כ"מ שם: ''' נאמן אדם לומר זה כת"י של אבי.''' הטעם כיון דקיום שטר דרבנן, התוס' הקשו בכתובות דף כ"ח ד"ה קיום א"כ כל אדם שירצה יזייף ותירצו בשם ר"י דמיירי כגון שהלוה מודה שכתבו וטוען שהוא פרע ומודה בשטר שכתבו צריך לקיימו והאי קיום הוי רק מדרבנן והקשו הפנ"י והפלאה לפי מ"ש הש"ך בסי' ע"ה דממרני שיש עד אחד על הקיום והוא טוען פרעתי כיון שיש ע"א לא הוי מגו דמזויף דהוי מתוך שאינו יכול לישבע משלם דהוי כנסכא דר' אבא וא"כ כאן שיש גדול עמו למה לי נאמנות של זה שהעיד מקטנו תפוק ליה שדי בעדות הגדול לבד עיי"ש מ"ש בזה ועיין בקצות החושן סי' ע"ה ס"ק י"ג. ולפענ"ד נראה דלפי מ"ש התוס' בשם ריב"ם דלכך אין לו מגו בנסכא להמניה במגו דלא חטפתי ולשבע נגד העד משום דכל זמן שלא נשבע נגד העד התורה נתנה לו נאמנות כשנים. ולפ"ז נראה לי ברור דזה דוקא התם דהעד מעיד שחטף בבירור וכל זמן שלא הכחישו ונשבע נגדו נאמן כשנים אבל כאן לפי מה דס"ל לר"י דקיום שטרות דאורייתא והיינו דחיישינן מן התורה לזייף וזייף כל כך עד שנדמה לחתימת העד וא"כ מה מועיל ע"א על הקיום הרי בעגונא ודאי האמינה התורה כשנים ואפ"ה חיישינן בע"א לבדדמי דאף דאינו משקר אולי נדמה לו שזה צורתו מכל שכן בקיום החתימות דניקל שיתדמה לו שזה חתימתו והוא באמת זייף היטב עד שנדמה לו כך והרי לקיים כתב ע"י דמוי הוא קלוש מאד וכמ"ש הר"ת ובמרדכי פ' האשה שנתארמלה דהוא רק ממקולי קיום ועיין קצוה"ח סי' מ"ו ס"ק ח' וא"כ שוב בודאי לא הוי ע"א כשנים ושאני שנים דלא חיישינן לבדדמי כמ"ש הרמב"ן במלחמות פט"ו מיבמות דהתורה האמינתם ואתם מה לכם לחוש גם כאן מסתמא דייקו היטב עד שהכירו היטב שזה חתימתם בבירור אבל בע"א חיישינן בדדמי ויש לו מגו דמזויף והש"ך קאי לדידן דלא חיישינן למזויף מה"ת רק מדרבנן שוב אין לו מגו דלא שייך בדדמי דלא שכיח לזייף כל כך וזה ברור. ''' אמנם ''' אי קשיא הא קשיא לפי מ"ש הרא"ש בתשובה דמגו במקום עדים פסולים לא אמרינן דניחא ליה לומר טענה שאין העדים יכולים להכחישם א"כ עדיין קשה למה לי הנאמנות של זה שמעיד מקטנו תיפוק ליה כיון דעכ"פ עד פסול הוא והרי יש שני עדים ולא גרע מאילו היו שניהם פסולים ולא שייך מגו דנוח ליה לטעון טענה שאין עדים מכחישו והיא קושיא נפלאה. ותלמידי מוהר"א נ"י השיב כיון דעיקר מה שאנו חוששין שיעיד על חתימת אביו לא משום משקר וגם לא משום פסול הגוף דהא כעת שרואה החתימה הוא גדול רק דחיישינן שמא הוא טועה בדמיונו במה שראה בקטנותו א"כ שוב שפיר יש לו מגו נגדו דיכול להעיד נגדו ולאמר לו טעית עכ"ד. ויש לפקפק בזה כיון דהאחר מעיד ג"כ על החתימה שוב הוי העזה גדולה נגד שני עדים. ''' והנה ''' בגוף דברי הרא"ש היה נראה לפענ"ד ליישב קושית התוס' בנסכא דר' אבא דעד כשר שאינו נאמן לממון לא גרע משני עדים פסולים ויותר נוח לו לטעון ששלו חטף ממה דיטעון נגד העד והרי גם במקום שיש קול לא אמרינן מגו כמ"ש הרא"ש שם מעובדא דרבא בר שרשום וא"כ לא שייך מגו והתוס' כתבו כעין זה רק שהוסיפו להכחיש העד ולשבע נגדו אבל לפי דברי הרא"ש אין צורך לזה ובזה גם דברי הש"ך נכונים לענין ממרני דלא שייך מגו דמזויף דזה היא חציפות גדול לטעון מזויף דהא מן התורה לא חיישינן למזויף כלל ונוח לו יותר לטעון שפרע. ובזה מיושב היטב קושיית הפנ"י הנ"ל דלשיטת ר"י דחיישינן למזויף מה"ת רק שהוא מודה שלוה וטוען פרעתי שוב שייך יותר המגו דאדרבא פרוע שייך שטרך בידי מה בעי ומזויף היה יותר יכול לטעון כיון דאין קיום וחיישינן מה"ת לזיוף. והנה תלמידי ש"ב מוהר"א אמר ליישב קושית התוס' בנסכא דר"א הנ"ל דכיון דמודה דחטף ונאמן העד אחד בכך אנן אמרינן חזקה כל מה שיש תחת יד אדם הוא שלו שוב הו"ל מגו להוציא ומגו להוציא לא אמרינן. איברא דלפ"ז יקשה על הש"ך דשם מהראוי להאמינו במגו דמזויף ושם לא הוי מגו להוציא דאדרבא הוא בא להוציא והמגו הוא להחזיק. אמנם זה אינו דלפי מ"ש הפוסקים דבשטר אמרינן מגו להוציא משום דשטר מעליא הוה כגבוי לענין זה ועיין בש"ך בכללי המגו ובקצות החושן שם וא"כ כאן הוי שטר מעליא דמן התורה לא חיישינן לזיוף ושוב הוה מגו להוציא נגד השטר דחשוב כמוחזק ובזה מיושב קושית הפנ"י דשם דאזלינן דמה"ת חיישינן לזיוף ושוב לא הוי שטר מעליא ולא הוי כגבוי ושוב הוה המגו להחזיק ונאמן במגו עכ"ד ויפה כיון אף שיש לפקפק קצת. ''' אמנם ''' לפי מ"ש המהרי"ט בטעם דאמרינן מגו להוציא בשטר משום דהשטר אינו לעת עתה מוציא עיי"ש בחלק אהע"ז סי' ט' וכבר כתבתי לעיל כמה פעמים שכן כתבו התוס' בחולין דף צ"ו ולפ"ז כאן שטוען שפרעו הרי יש לו מגו להחזיק הממון והשטר הוא מוציא ממש דלפי טענתו שפרע כבר נתבטל השטר לגמרי ויש בזה ליישב כמה קושיות במגו להוציא בשטר ואין כאן מקומו וא"כ נסתרו דברי הש"ך. אמנם נראה דדברי הש"ך נכונים דשם מיירי שנתן לו נאמנות על הפרעון רק שיכול לטעון פרעתי במגו דמזויף והיינו דעל זה לא נתן לו נאמנות דמגו הוא כעדים ובמקום שיש עדים לא האמין לו ועל המזויף לא שייך נאמנות דהא זייף השטר והנאמנות שבו ולפ"ז כיון דעל מה שטוען פרעתי אם היינו יודעים שאינו מזויף אף אם היינו מאמינים לו שכדבריו כן הוא שפרע הרי נתן לו נאמנות והוי כאילו חייב עצמו בדבר שאינו חייב א"כ לא שייך חזקת ממון דהא יכול לחייב עצמו אף שאינו חייב ומעתה שוב הוי מגו להוציא נגד השטר דחשוב כגבוי מה תאמר דמ"מ הוא יש לו חזקת ממון דזה אינו דכיון דהוא נתן לו נאמנות ואף אם פרע לו הוא חייב לפרוע פעם אחרת ושוב הו"ל מגו להוציא נגד השטר. ובזה מיושב היטב קושית הפנ"י דשם מיירי בשטר שאין בו נאמנות שוב שפיר אמרינן מגו דהוי להחזיק ודו"ק היטב בכל מ"ש כי הוא חריף עמוק עמוק תהלה לה': ''' הואיל ורוב נשים בתולות נשאות וכתובה מדבריהם.''' הלח"מ תמה בזה דמה טעם בזה אדרבא כיון דאין לו חיוב אלא מדרבנן מהראוי לומר שלא יהא נאמן להוציא עיי"ש. ולפענ"ד נראה דהנה באמת צריך להבין הא דנאמן כיון דרוב נשים בתולות נשאות גילוי מלתא בעלמא והא אין הולכין בממון אחר הרוב. אמנם כבר מבואר בהגהת מרדכי פרק אלמנה ניזונית דכתובה כיון דהוה מעשה בי"ד אלים והויא כמוחזקת ואזלינן בתר רוב ובשב שמעתתא שמעתא א' פכ"ד האריך בזה אם בכל שטר חשוב כגבוי אבל לפענ"ד דוקא בכתובה הוא כן כיון דאין החיוב רק מדרבנן הו"ל מעשה בי"ד ואלמוהו לתקנתייהו אבל בשאר שטרות שהחיוב מן התורה לא שייך מעשה בי"ד ולא חשוב כגבוי ועיין באהע"ז סי' ט' בב"ח שכתב מדעתא דנפשיה דכל דהכתובה בידה אמרינן שטר העומד לגבות כגבוי דמי והבית שמואל ס"ק ד' תמה בזה דהא לא קיי"ל כבית שמאי וכתבתי בגליון השו"ע דשאני כתובה דחשיבא מוחזקת טפי וכמ"ש הב"ח שם והביא ראיה מיבמות דף ל"ח ועיין בב"ח בחו"מ סי' ס"ז ובשלטי הגבורים פרק המקבל בב"מ והנך רואה דהדבר מבואר בהגהת מרדכי הנ"ל ועכ"פ זה דוקא כשהכתובה מדבריהם אבל אם הכתובה מה"ת לא הוי כגבוי דלא הוי כמעשה בי"ד והוה כשאר שטרות וא"כ זהו שכתב רבינו הואיל ורוב נשים בתולות נשאות וכתובה מדבריהם. ''' ובזה ''' יש ליישב מה שהקשיתי זה רבות בשנים בהא דפריך בשבועות דף מ"ח מהך דמתה יורשיה מזכירין את כתובתה וגם מהך דתנן יפה כח הבן מכח האב דאתיא כבית שמאי וא"כ בכתובה דכו"ע סברי דהוי כגבוי א"כ לא קשה כלל והיא קושיא גדולה ולפי מ"ש יש לומר דקושית הש"ס היא למ"ד כתובה מן התורה דהוה כמעשה בי"ד איברא דלפ"ז יתעורר דין חדש דהרי קיי"ל כר' יוחנן דאמר הטוען אחר מעשה בי"ד לא אמר כלום ולכך בכתובה אינו נאמן לומר פרעתי וא"כ למ"ד כתובה מן התורה יהיה נאמן לומר פרעתי. אמנם נראה דמכאן ראיה למ"ש הרמ"ע מפאנו סי' קי"ג דאף למ"ד מלוה הכתובה בתורה לאו ככתובה בשטר דמיא מ"מ אינו נאמן לומר פרעתי דאית ליה קלא כמו מעשה בי"ד עיי"ש ובתשובה ביארתי דבריו בארוכה וא"כ כל דכתובה מה"ת הוי כמלוה הכתובה בתורה כמוהר הבתולות הו"ל כמעשה בי"ד לענין זה דאינו נאמן לטעון פרעתי ובזה יש ליישב דברי הרי"ף שכתב דבמקום שכותבין כתובה ולית לה כתובה דנאמן לומר פרעתי והקשו עליו ולפי מ"ש יש ליישב ואין כאן מקומו: ''' הואיל ורוב נשים בתולות נשאות.''' עיין ר"ן שכתב אף דאין הולכין בממון אחר הרוב מ"מ כיון דאיכא רובא והוא פרסום גלוי מלתא בעלמא הוא וצ"ע בהא דפריך הש"ס ריש הפרק כיון דרוב נשים בתולות נשאות וכתבו התוס' לרב פריך והרז"ה כתב דאיכא חזקה ומה קושיא דלמא הכי מקשה הש"ס דלמה לי שני עדים אפי' קטן וגדול עמו סגי דהו"ל דבר גלוי ופרסום וצ"ע: ''' שהמקום הוא בית הפרס.''' עי' כ"מ מ"ש בשם הר"ן פי' הראב"ד בזה דאפי' על בית הפרס גופא נאמנים שנדוש לגמרי משום דבית הפרס אף שלא נדוש אינו רק מדרבנן ומה שנקרא בית הפרס היינו שהיא טומאה קלה כלומר כבר הוקלה טומאתו וצ"ע בנדה דף ד' דלטומאה קלה דרבנן קרי טומאת מדף והוא מלשון עלה נדף וכאן קראו בית הפרס ועל כרחך כפירוש הרמב"ם וצ"ע:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף