עריכת הדף "
דברי שאול - עדות ביוסף/עדות/טז
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ו == '''האוהב והשונא.''' עיין כ"מ שהביא דברי התוס' בנדה דף נ' שהקשו למה לא קאמר לאתויי אוהב ושונא דכשר להעיד ואין כשר לדון וכתבו דלא פסיקא ליה שהרי לכל העולם כשרים ומהתימה שלא הזכיר דברי הרמב"ם בפירוש המשנה שם שכתב דלכך לא חשוב אוהב ושונא שכשר להעיד לדברי חכמים ופסול לדון להיותו ענין נעתק במהרה לפי שישיב השונא אוהב וישיב תיכף אל ענין אמצעית ואין בכמו אלה שיאמר ויש שהוא כשר להעיד ואינו כשר לדון וביאור הדברים דכשר להעיד ואין כשר לדון סובב על עצם האיש אבל כאן אף שבזמן הלז הוא שונא כל שראוי להיות אוהב זה האיש הוא כשר בעצם והמשנה אינה מגביל הזמן שכשר להעיד ואין כשר לדון רק על האיש אנו דנין וזה האיש יהיה יכול לדון כשיעבור שנאתו ואהבתו וזה פשוט וברור. והארכתי בזה לפי שראיתי לזקני החכם צבי ז"ל סי' קל"א שהקשה על הרמב"ם באוהב אף אם נימא דשושבין אינו פסול רק ביום א' של החופה עכ"פ א"א לו לשוב בכמו רגע אל הכשרות ולפי מ"ש אתי שפיר דאין אנו מגבילין הזמן רק האיש. ובזה מיושב מה שהקשה שם דנחשוב נטל שכר להעיד והחזיר דלעדות כשר ופסול לדון אותו הדין ובזה לא שייך תירוץ התוס' דמסתמא כל דיניו בטלים עיי"ש שהאריך ונסתפק החכם צבי אי שייך תירוצו של הרמב"ם בזה כיון דמחוסר מעשה וחסרון כיס עדיף מאוהב ושונא וכוונתו דבעדות כל שמחזיר כשר כיון שהראיה היה בכשרות והגדה ג"כ בכשרות לאחר שהחזיר אבל לדון יש לומר דנשתנה דעתו ופסול אף לאחר שהחזיר ולפי מ"ש אתי שפיר דגוף האיש ראוי לדון ואף מה שנטל שכר הוא ענין מבחוץ ולא נקרא מחוסר כלל כעין מ"ש הר"ן בפ"ב דגיטין לענין מחוסר הקנאה דלא מקרי מחוסר: ''' והנה''' יש לי מקום ספק בשונא דקרא דמי שראה את חבירו עובר עבירה דאמרינן דמצוה לשנאותו אם שייך בזה תירוצו של הרמב"ם דהא זה מחוסר מעשה גמור שביד חבירו תלוי אם ישוב או לא דכל זמן שלא שב אין בידו לאהבו ולכאורה רציתי לומר דגם לעדות פסול דעד כאן לא אמרו רבנן דלא נחשדו ישראל רק בשנאת רשות אבל בשנאת מצוה אפשר דנהפך לבו בקרבו ויעיד שקר ובזה רציתי ליישב דברי התוס' בסנהדרין דף ט' ע"ב ד"ה לרצונו שפירשו דנרבע יציל שהוא פסול מחמת שהוא שונא לרובע שרבעו והקשו המהרש"ל והמהרש"א דהא שונא כשר להעיד ועיין בשו"ת רש"ל סי' ל"ג ולפי מ"ש י"ל דשונא דעבירה חמור אבל אחר העיון זה אינו דכל הטעם דשונא כשר להעיד הוא משום דהמעשה לא ישתנה בשביל שנאה כמ"ש הסמ"ע ועיין בעקדה פרשת שופטים וא"כ כל שכן שלא יעיד שקר בשביל שנאת מצוה. אמנם לענין לדון ודאי אין בידו לחזור ולאהבו ובזה לא שייך תירוצו של רבינו. ''' איברא ''' דכיון דשונא פסול לדון קשה בהא דאמרו בראש השנה דף כ"ו בסנהדרין שראו באחד שהרג את הנפש לר' עקיבא כיון דחזיא דקטל נפשיא לא מצי חזי ליה זכותא ותיפו"ל דלא מצו דנין דשונא פסול לדון והרי הם ראו שעבר עבירה דקטל נפשא וגם למה דוקא בראו שהרג את הנפש פסולין הא גם אם ראו שחילל שבת וכדומה ג"כ יפסלו לדון דזה הוי שונא דקרא וצ"ל דשם מיירי שהרג בשוגג או שהם לא ידעו אם הרג בשוגג או במזיד ובזה לא שייך שונא דקרא ומ"ש כיון דחזו דקטל נפשא היינו שעכ"פ הנפש נרצח ויחם לבבם על הנפש שנרצח ולא מצו חזו ליה זכותא וכעין דאמרו במכות דף ט' מרשעים יצא רשע והא דאמרו במכות דף י"ב מנין לסנהדרין שראו באחד שהרג את הנפש שאין בי"ד ממיתין אותו צ"ל דמיירי שלא ידעו אי בשוגג הרג או במזיד ואח"כ כשנתברר שבמזיד הרגו אין ממיתין אותו עד שיעמוד בבי"ד אחר ובזה יש ליישב הקושיא דלמה לי תרי קראי על זה ולפי מ"ש אתי שפיר דצריך לענין שוגג ולענין ספק שוגג ומזיד: ''' והנה''' יש להסתפק בכל הני נוגעים דפסולים וכל הני דחשיב כאן דפסולין לדון אי שייך בזה נמצא אחד מהם קרוב או פסול לדיינים למאן דפוסל נמצא אחד מהם קא"פ בדיינים ולענין עדים לכו"ע והנה בנוגע כיון דהוא בגדר בעל דין ודאי דאינו בכלל נמצא אחד מהם קא"פ ותלוי במחלוקת העיר שושן והסמ"ע אי נוגע פסול מטעם קרוב ובמעיד לאחרים דחידש הקצות החושן דהוי רק כנוטל שכר להעיד בודאי לא נפסל כמ"ש הריטב"א בקידושין דף נ"ח ובזה נראה דגם באוהב ושונא כיון דאפשר שנתהפך מאוהב לאויב וכן להיפך שייך ג"כ סברת הריטב"א ובגר ומשוחרר לדון דפסול משום פסול הגוף הוי כמו נכרי ואשה דאינם בגדר דיינים דהרי פסולים אף בדיני ממונות אבל בזקן וסריס וסומא באחד מעיניו דרק בדיני נפשות פסול אפשר דשייך נמצא אחד מהם קא"פ מיהו י"ל כיון דלענין סנהדרין בעי שיהיו מנוקים מכל מום ומכל פסלות א"כ אף שישבו עם אותן הפסולים מ"מ אין עליהם תורת סנהדרין לא שייך נמצא אחד מהם קא"פ: {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף