גליוני הש"ס/שבת/כב/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

גליוני הש"ס שבת כב ב

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

גליוני הש"ס
אילת השחר
שיח השדה

ילקוט אוצר הספרים
חומר עזר
שינון הדף בר"ת


דף כ"ב ע"ב

מחוץ לפרוכת העדות כו' עדות היא לבאי עולם שהשכינה שורה בישראל. נ"ב כזה נקרא ג"כ הביהמ"ק משכן העדות והוא ע"ש עשרה נסים הקבועים שנעשו בו דהם ג"כ עדות על שריית שכינה בישראל וכן עבודת הביהמ"ק יש בה עניין עדות זה כי הנסים נעשו ע"י שריית שכינה ושריית שכינה היא בשביל העבודה שנעשית שם נמצא שיש גם בעבודה עניין עדות זה וזהו בסנהדרין ק"ג ב' אחז ביטל את העבודה וחתם את התורה שנא' צור תעודה חתום תורה בלימודי ולכאורה איך רמוזה עבודה כאן אך היא רמוזה בתיבת תעודה דהעבודה יש בה עדות כו' כנ"ל ונקראת תעודה משום זה כמו פרוכת העדות משכן העדות:

והא הכא כו'. נ"ב עיין שו"ת חתם סופר חלק אורח חיים סי' מ"ג ומש"ש דשלהבת של הקדש בהיותה מחוברת בגחלת ופתילה אסורה מה"ת יש עוד ראיה לזה ממשנה נדרים י' ב' כאישים ע"ש בר"ן דהכוונה לשלהבת אש המזבח ופשוט דכוונת המשנה לאיסור מה"ת וע"כ דשלהבת הקדש בהיותו מחובר לגחלת מיהת אסור מה"ת דאל"כ הך דכאישים היכא משכחת לה ואולם יל"ע בזה מגמ' יומא כ"ד ב' דפריך בהדליק זר את המנורה דליחייב משום זרות ומשני הדלקה לאו עבודה היא ובמאירי שם וז"ל שהדלקה אינה עבודה שאינו נותן דבר שיש בו ממש עכ"ל והא הא דשלהבת הקדש מותר מה"ת היינו משום דשלהבת אין בו ממש כמבואר בביצה ל"ט א' וא"כ אי נימא דשלהבת האחוזה בפתילה אסורה היינו ע"כ משום דאז חשיבא ממש וא"כ ראוי שתיחשב הדלקה עבודה כיון שמאחיז השלהבת בפתילה וה"ל ממש וצ"ל דכיון שאינו נותן דבר שיש בו ממש מתחלה רק עם הנתינה הוא דנעשה ממש לא חשיב עבודה ויל"ע בזה מהך דשבת צ"ט ב' עקירת חפץ ועשיית מחיצה בהדי הדדי כו' ועוד מכמה דוכתי וגם יש לדון מזה בעניין הספק המבואר בפוסקים במקדש בגזל אחר יאוש דאצלה הוא דנעשה שינוי רשות ונמצא שאינו נותן משלו דבר רק אצלה הוא דנעשה ממון שלה אי חשיב נתינת ממון או לא ואכ"מ להאריך:

דאיבעי' להו הדלקה עושה מצוה או הנחה כו'. נ"ב עיין רוקח ה' ברכות סי' שע"א דכ' וחנוכה שקבעו ההדלקה מפני פך שמן קבעו זמן לילה ראשונה דהדלקה עושה מצוה עכ"ל ע"ש ומשמע דלמ"ד הנחה עושה מצוה ישי לברך זמן בכל לילה ולילה וצ"ע איך תלוי זה בזה:

הרואה אומר לצרכו הוא דאדלקה. נ"ב בשו"ת הלכות קטנות [ח"א] סי' ב' כ' העוקר נר חנוכה ממקומה אפשר דלא יצא ידי חובתו דהרואה אומר לצרכו הוא דאדלקה מתחלה כו' ולפי"ז אם עבר ונשתמש לאורה תוך זמנה י"ל כן עכ"ל ועיין מהרי"ו דנ"ח ע"א דפוס קאפוסט כ' ג"כ דאין לטלטל נרות חנוכה ממקומם עד שדלקו חצי שעה וע"ע שו"ת הלכות קטנות [ח"א] סי' ר"פ וע"ע במהרי"ו סי' קצ"ג דכ' ג"כ דאין להדליק נר שבת שלא במקום סעודה משום דהרואה אומר לצרכו הוא דאדלקה כמו גבי נר חנוכה עכ"ל ויש לדון בזה דנ"ח המצוה משום פרסומי ניסא לכן הוא תלוי בהיכר הרואה ואם הרואה יאמר לצרכו כו' הרי אין בו פרסום הנס בפני הרואים ומשא"כ שבת לאו ברואים תליא מילתא ומה לנו בכך דהרואה יאמר כו' ואי משום חשד שהרואה יחשדנו שאין מקיים מצות נר שבת האי סברא דנפשי' הוא ואין לה ראי' מנר חנוכה:

רש"י ד"ה אי הדלקה עושה מצוה. כ' כדאשכחן במנורה. נ"ב עיין שו"ת שבות יעקב ח"ב סי' מ':

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף