גור אריה הלוי/חושן משפט/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מקור דף זה בספר ישן בעל אותיות שבורות או מגבלה טכנית אחרת שהקשתה על פיענוחו, חלק מהקטעים שבספק מודגשים כך, אם אינכם בטוחים שכל הטקסט (כולל הפניות) מפוענח בצורה ראויה לדפוס, אל תסירו את התבנית. לאחר שכל המילים המסומנות פוענחו מול טקסט המקור - ניתן להסיר את התבנית מן הדף

סימן א
מינוי השופטים בארץ ובחוצה לארץ ובו ו' סעיפים:

א (א) בזמן הזה דנים הדיינים דיני הודאות (ב) והלוואות וכתובות אשה וירושות ומתנות ומזיק ממון חבירו שהם הדברים המצויים תמיד ויש בהם חסרון כיס אבל דברים שאינם מצויים אף על פי שיש בהם חסרון כיס כגון בהמה שחבלה בחבירתה או דברים שאין בהם חסרון כיס אף על פי שהם מצויים כגון תשלומי כפל וכן כל הקנסות (ג) שקנסו חכמים כתוקע לחבירו פי' שתוקע בקול באזנו ומבעיתו וכסוטר את חבירו פי' מכה ביד על הלחי וכן כל המשלם יותר ממה שהזיק או המשלם חצי נזק אין דנין (ד) אותו אלא מומחים הסמוכים בארץ ישראל חוץ מחצי נזק צרורות מפני שהוא ממון ואינו קנס:

ב אדם שחבל בחבירו אין מגבים דיינים שאינם סמוכים בארץ ישראל נזק צער ופגם ובשת וכופר אבל שבת ורפוי מגבים (ה): הגה ויש אומרים (ו) שאף ריפוי ושבת אין דנין (טור) ולא ראיתי נוהגין לדקדק בזה רק כופין החובל לפייס הנחבל ולקנסו כפי הנראה להם וכמו שיתבאר בסמוך:

ג בהמה שהזיקה את האדם אין גובין נזקו דיינים שאינם סמוכין בארץ ישראל מפני שהוא דבר שאינו מצוי אבל אדם שהזיק בהמת חבירו משלם נזק שלם בכל מקום וכן בהמה (ז) שהזיקה בשן ורגל הואיל והיא מועדת (להן) מתחלתה הרי זה דבר מצוי ומגבין אותו דיינים שאינן סמוכים בארץ ישראל וכן מי שגנב (ח) או גזל מגבין ממנו הקרן בלבד: הגה וי"א דוקא גזילות דשכיחי כגון כופר בפקדון וכדומה אבל גזילה ממש לא שכיחא ואין דנין אלא אם כן הגזילה קיימת מחייבין להחזירה (נימוקי יוסף ריש פרק החובל):

ד (ט) דינא דגרמי וכן דין המוסר דנין אותן הדיינים שאינם סמוכים בארץ ישראל: הגה עדים שהעידו עדות שקר והוזמו והוציאו ממון על פיהם ואי אפשר למיהדר דנין אותן ומחייבין אותן לשלם (מרדכי ריש פרק החובל) (י):

ה (יא) אף על פי שדיינים שאינם סמוכים בארץ ישראל אינן מגבין קנסות מנדין (יב) אותו עד שיפייס לבעל דינו וכיון שיתן לו שיעור הראוי לו מתירין לו (בין נתפייס בעל דינו בין לא נתפייס) וכן אם תפס (יג) הניזק שיעור מה שראוי לו ליטול אין מוציאין (יד) מידו: הגה ואם יאמר הניזק שומו לי נזקי (טו) שאדע עד כמה אתפוס אין שומעין לו אלא אם כבר תפס שמין לו ואומרים לו כך וכך תחזיק וכך וכך תחזיר (טור והרא"ש פ"ה וספ"ק דב"ק) וכל זה דווקא בקנסות הכתובים אבל קנסות שבאים חכמים לקנוס מעצמם על תקנתם גובין בכל מקום וכמו שיתבאר בסי' ב' (מרדכי ס"פ השולח):

ו המבייש בדברים מנדין אותו עד שיפייסנו כראוי לפי כבודו (טז): הגה ועיין לקמן סי' ת"כ סעיף ל"ח ועי' לקמן סימן ב' אם נתחייב לו מלקות אם יכול לפדות עצמו בממון (יז):


פירוש
גור אריה הלוי

(א) כתוב במשרים (נתיב א' ח"ד) מצוה מדרבנן למנות שופטים בכל עיר ועיר אף על גב דאין לנו סמיכה עתה.

היכא דצריך בית דין חשוב לא סגי ברב העיר בלחודיה בלתי שנים עמו (מהר"ם מינץ י"א).


(ב) איזהו יחיד מומחה ואי הודאה בפניו חשיבא הודאה עיין בני שמואל כאן וסי' ע"א פ"א, עיין בית חדש, ריב"ש רס"ח.


(ג) כל הקנסות הכתובות בתורה בין הקנסות שקנסו חכמים לדעת הרי"ף והרמב"ם והגאונים אין דנין אותם אבל לדעת הרא"ש והמרדכי כל הקנסות שקנסו חכמים גובין עכשו ובי"ד רס"ו ס"ך סתם כהרי"ף וסיעתו דסברי דלא מגבין (ועיין ב"ח כ"ש) אבל כ"ע מודו דמאן דלא ציית דינא קנסינן ליה (כנסת הגדולה) ואפי' ליתן קנס למלך (פסקים וכתבים ס"ד).


(ד) אע"ג שאין דנין אותו יש לדונם על פי ז' טובי העיר (מרדכי פרק השולח בשם ר"י).


(ה) וכ"כ ים של שלמה (פרק הכונס סי' ד').


(ו) תוס' בפ' החובל בסוף גזילות וחבלות ועיין בב"י הארוך תחלת סימן ד' ושם הביא פי' תוספות כל גזלות דאתו מחמת חבלות ועיין פסקים וכתבים ר"ח.


(ז) שהזיקה בהמה דבר מצוי הוא ודנין בד"א שהזיק' וכולי (בני שמואל) כן צריך להגיה כתבו הגהות אשרי דהרי"ח מספקא ליה באש ובור ועיין רש"ל פרק הכונס סימן ה' בהמה שהזיקה בקרן ותולדותיו אין דנין אותו בין תם בין מועד (בני שמואל).


(ח) בד"א שגזל חבירו אבל גזל ע"י הכאה שהכה לנגזל אין דנים שדבר זה אינו מצוי (בני שמואל) לר"ת אם גזל קרקע ואכל פירות אין דנין ולהרא"ה כל גזל מפורש' אין דנין ולדעת התוס' כל הגזילות אין דנין (בני שמואל).

בב"ח כתב ששכ' גזילה אין דנין וחלק עליו ש"ש.

י"א שדיני מסו' אין דנין (בני שמואל).


(ט) פי' הר"ן בפרק הגוזל עצים דדינא דגרמי הוא דבר שהזיקו ניכר אלא שלא עשה בו מעשה כמי שמניח מחיצת הכרם פרוצה עם שאומרים לו גדור דברי הזיקו וע"ל שפ"ו.


(י) ים של שלמה סימן ה'.


(יא) ריב"ש שמ"ד. פסקי ריקנאטי מש"נ מס"ג מהרי"ל כמ' שלטי הגבורים ריש סנהדרין ולקמן תש' רשד"ם אבן העזר ק?"ב ים של שלמה בבא קמא פ"ח סימן ה' ו' הרבה חילוקי דינים.


(יב) דוקא על ? וכדומה אבל על תשלומי ד' וה' לא מנדי.


(יג) תפיסה שעשה בכל ספיקא דתלמוד מפקינן מיניה דהוי שתפסו כהן כתבו הרמ"ה והר"ן ספ"ק דב"ק דדוקא הקרן אבל תשלומי כפל ותשלומי ד' וה' מפקי' אבל הרא"ש כתב שם ומגבין לו הכל ולכן יוכל התופס לומר קים לי. ים של שלמה ב"ק סימן מ"ג ותשובת גאלנטי ק"ח וכן הטוען טענת גנב בפקדון ונשבע והוא גנבו אין גובין ממנו אלא הקרן ואפי' תפס הכפל מפקינן מיניה רשב"ן פ' הגוזל עצים בס' מלחמות בה'.


(יד) והוא שתפס שלא ע"י עכו"ם, ים של שלמה בבא קמא סי' מ"ג ואם תפס יותר מוציאין מידו אים אין לו מגו סמ"ע וב"ח. מודה בקנס ואח"כ באו עדים ותפס משלו עיין ב"י וים שלמה בב"ק סי' מ"ד.


(טו) (כצ"ל או קבלו עדות שאדע וכו') עיין ים של שלמה סי' ב' בשם הרי"ף שכתב ששומעין לו.


(טז) אם יש עדים רשד"ם י"ד רי"ב ועי' כנסת הגדולה ואם מסרו למלכות עיין תמים דעים ר"ג.


(יז) עיין כנסת הגדולה.