עריכת הדף "
בני אהובה/אישות/כ
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ה == '''עישור ''' ''' זה וכו' ויש לה לגבות עישור זה משכירות קרקע.''' בטור סימן קי"ג כתב ומן הראוי עיי"ש וכתב הרא"ש הטעם הואיל ובע"ח דאחי הוה גובה מהראוי ויש כאן תימה בדברי הרא"ש דהא ס"ל לרא"ש דבע"ח אינו גובה מהראוי וא"כ אף דבע"ח דאחי הוה מ"מ כיון דראוי הוא לא לגבה ועוד קשה דבהשכירו האחים לאחר מיתת אביהן דהוי ראוי כתב הבית שמואל סימן קי"ג ס"ק ז' דהוא מחלוקת הנמוק"י והמרדכי והרא"ש דהנמוק"י כתב פרק המוכר דאינה גובה מהן דהוי ראוי ולהרא"ש גובה אף דהוי מן הראוי כיון דהוי בע"ח דאחי ומה בכך דהוה בע"ח דאחי אם השכירו האחים הבתים מה לה בזה הלא עישור נכסים שמינן בשעת מיתה ואם השביחו האחים הנכסים אח"כ אין לה לבת חלק בו דהא אומדין עישור נכסים הכל כשעת מיתה כמ"ש רמ"א שם בהגה סעיף ב' וא"כ מה ראוי שייך כאן בהשכירו אחים לאחר מיתה הלא בשעת מיתה אין זה נכנס בחשבון עישור נכסים ואם נאמר כיון דיש לה חלק עשירית בקרקע א"כ חלק עשירית משכירות ג"כ יש לה דקרקע שלה השביח מלבד דדין זה לא נראה דהא אף דשמין כשעת מיתה מ"מ אין זמן גבייה רק בשעת נשואין ואף דלו יהיה כן אין זה ענין לראוי שיהיה בו מחלוקת הנמוק"י והמרדכי והרא"ש. ''' ולכן''' נראה ברור בדברי הרא"ש ז"ל דודאי שכירות הבית מהאחין לא נכנס לחשבון הנכסים עד שיטלו הבנות הימנו עישור נכסים רק נוטלת עישור ממה שנמצא בשעת מיתה אמנם כיון דהעישור הזה אינו נגבה אלא מקרקע בזה קאמר הרא"ש דאם עישור שלהם מאה זוז והשכירו הבתים גובה מאותו השכירות המאה זוז דשכירות הוי כקרקע וכמו דגובה מהבתים עצמן ג"כ גובה מהשכירות ושלא תימא הא שכירות הוי ראוי ואין בע"ח גובה מהראוי לדעת הרא"ש כמו שהוכיח סוף פרק יש בכור במסכת בכורות ולזה קאמר דבע"ח דאחין הוא וא"כ בשעת גבייה חל שעבודה עליה ומה גם כיון דבע"ח דאחין הוא א"כ אותו שחייב שכר הבתים משועבד לבת מדרבי נתן כידוע גבי מלוה בבע"ח והיא היא וזה ברור לענ"ד בדעת הרא"ש. ''' איברא''' הטור כתב דגובה מהראוי כגון שמת אביה בחיי זקנה ולא הניח נכסים ואח"כ מת זקנה נוטלת מנכסיו עישור נכסים הרי דדעתו דאף הראוי נכנס לחשבון וגם ממנו גובה עישור ולא ידעתי למה כיון דבע"ח אינו גובה מהראוי א"כ מה בכך דבע"ח דאחין היא מ"מ בשעת מיתה אין כאן נכסים שיחול שעבוד הבת עליהם ואם נתרבו אח"כ מה לה בהן הלא בשעת חיוב לא חל שעבוד כלל על נכסים הראוים דאין ראוי משועבד ואם אח"כ יפלו נכסים איך תטול חלק בהן ונוטין הדברים כאלו דעת הטור חולק אדעת הרשב"א שהביא המ"מ בשמו דמשערין הכל לפי שעת מיתה אף דאין לה בהן עד שעת נשואין וס"ל דגם לענין אמוד וחשבון עישור נכסים אזלינן הכל בתר נשואין וא"כ אז כבר מת הזקן ולפי ענין נכסים תטול וזה דוחק כי מסתבר דברי רשב"א וגם רמ"א העתיקן בהגה סי' קי"ג סעיף ד' בלי חולק. ''' והנה''' הרב בעל משנה למלך תמה בלא"ה על הטור דאף דעישור נגבה מן הראוי מ"מ למה תטול עישור נכסים בנכסי זקנה הלא הבנים יטענו אנו במקום אבא דאבא קאתינא כדאמר במסכת בבא בתרא דף קנ"ט ע"ב אהא מתניתין נפל הבית עליו ועל אביו והיתה עליו כתובת אשה ובעל חוב וכו' וכן הרב בעל שבות יעקב תמה כן על הטור עיי"ש ובאמת כפי מש"כ הטור בחו"מ סי' ק"ד גבי נפל הבית עליו ועל אביו דאין בע"ח נוטל בראוי מבואר דהך דאמרינן על זה בגמרא דב"ב דף קנ"ט אנא במקום אבא דאבא קאתינא הוא רק לשון מושאל והכונה הוא דלא היה לאבינו זכייה בו דהיה גביה ראוי ולכן אנן יורשין לזקנינו משא"כ אלו היה בע"ח נוטל בראוי לא היה שייך לומר אנן במקום אבא דאבא קאתינן דהא הם באים מכח אביהם ואי משום דהיה לאביהם רק ראוי מה בכך אלו בע"ח נוטל בראוי וכן מבואר הדבר ברא"ש בבכורות סוף פרק יש בכור דהוכיח דאין בע"ח נוטל בראוי מהא דאמרינן אנן במקום אבוה דאבא קאתינן וכן הוא בבעל התרומות שער מ"ג עיי"ש ועיין בשו"ת רמ"א סימן ג' מבואר ג"כ דהך אנן במקום אבוה דאבא קאתינן הוא רק אי בע"ח אינו נוטל בראוי ומעתה לא קשה מידי על הטור דכיון דס"ל דעישור נכסים גובין מן הראוי לא שייך אנן במקום אבוה דאבא קאתינן. ''' ואפשר''' עוד לומר כיון דאמרינן על הבנים דיורשין זקנם דהוה כבניו ממש דכתיב תחת אבותיך יהיו בניך א"כ אף בת בנו הוה כבתו וכמו דיש תקנת פרנסה על האב כך יש תקנת פרנסה על הזקן אם הבני בנים יורשין אותו דעומדין במקום בנים א"כ אף בת הבן עומדת במקום בת לענין פרנסה והרי היא תקנת פרנסה דלקפוץ עליה גוברין במקומו דמאי שנא אביה ומאי שנא זקנה כיון דהבנים הן העומדין במקום אביהם והרי הן כבנים וא"כ חזר העישור למקומו ובזה מתורץ ג"כ מה שהקשיתי לעיל דהא אין משערין הנכסים רק כשעת מיתה של אב דיש לומר דלענין ירושת זקנם שאני דגם עליו מוטל פרנסת נכדו כמו ירושת נכדו הזכר ובני בנים הרי הן כבנים ממש לכל דבר והא דפריך בגמרא דכתובות דף ס"ח ע"ב אהא דאמרינן דפרנסה אינו כתנאי כתובה למאי ולא משני דפרנסה אינו כתנאי כתובה דגובה מנכסי זקן דודאי תנאי כתובה אינה נוטלת בנכסי זקן זה לא קשה כלל דהא בלאו הכי צריכין לתרץ למה לא משני לענין ראוי דכתובה ותנאים אינה נוטלת בראוי ואלו פרנסה נוטלת {{ממ|ואף דלדעת הרא"ש דס"ל דלכך נוטלת בראוי משום דבע"ח דאחי הוה וא"כ ליכא לשנויי הכי דא"כ למ"ד דבע"ח דאבוה הוה מה איכא למימר מ"מ לדעת המרדכי דס"ל דדוקא בכתובה ותנאי כתובה הוא דאיכא מקולי כתובה אינה נוטלת בראוי הא פרנסה נוטלת ולא תליא בזה אי בע"ח דאחי הוה או דאבוה תקשה דהוי ליה לשנויי הכי}} ועל כרחך צריך לומר דחדא מינייהו משני ואתי שפיר וצ"ע.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף