עריכת הדף "
בינה לעתים/יום טוב/ד
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יז == '''כלי שנטמא מערב יו"ט אין מטבילין אותו ביו"ט גזירה שמא ישהה אותו בטומאתו.''' ובהל' שבת פרק כ"ג כתב רבינו הטעם דנראה כמתקן דהוה רק טעמא דרבא ובכאן הוא תופס לעיקר הטעם משום שמא ישהה והוא טעם דרב ביבי וכו', וכבר התעורר בזאת המהרש"א ז"ל בשמעתא זאת וכתב דהיה קשה לרבינו ז"ל דא"כ דהטעם הוא שמא ישהה לחודא א"כ למה אמרינן שם בברייתא וכו' לחלק לרבי ולרבנן בין שבת ליו"ט אלא ודאי דאף רב ביבי נמי ס"ל הטעם משום תיקון כלי רק זאת שייך דוקא בשבת ולא ביו"ט, ולעומת זה דשמא ישהה אפשר לא שייך רק ביו"ט דהוא מזמן לזמן ולא בשבת דהוא שכיחא מזמן קצר, ולכך כתב בשבת משום דנראה מתקן, וביו"ט משום שמא ישהה ודבריו נכונים, ואין פקפוק כלל, ואפשר דס"ל דאף רבה דאמר הטעם משום שמא יעבירנו ד' אמות ברה"ר ס"ל ג"כ משום דנראה כמתקן דאל"כ מאי חילוק יש בין דלי לשאר דברים ובין אב הטומאה לולד הטומאה, רק דקשיא ליה קושית הש"ס אי הכי אדם נמי וכו', ותי' רבא לא ניחא ליה כלל לכך ס"ל משום דנראה כמתקן לחודא לא תקנו חז"ל כלל רק משום שמא יעבירנו ד' אמות ברה"ר, ומעתה באדם לא קשיא כלל ובזה מיושב דברי רש"י במ"ש בד"ה בדלי טמא גם בדברי רבה הטעם משום תיקון ועיין במהרש"א מ"ש על זה ולפי מש"כ אתי שפיר ולזאת כיוונו המ"מ וב"י בסימן שכ"ג דצדדו להקל בטבילת כלים חדשים ביו"ט דלא שייך בהו שמא ישהה, ומהרש"ל ביש"ש כתב עליהם דנעלמה מהם דברי הרמב"ם שפסק בהל' שבת דהטעם הוא משום תיקון, וחס לומר עליהם דהעלימו עין מזה, והמ"מ כתב בהלכות שבת ובהל' יו"ט נכתוב מזה, אמנם לפי מש"כ ניחא והיינו דביו"ט לא שייך כלל תיקון רק שמא ישהה והמ"מ נסתפק בכך אם יש להטבילם ביו"ט והוא פשוט. ''' והנה''' המג"א בסימן שכ"ג ס"ק י"ד כתב דאסור לבטל איסור בשבת או ביו"ט והוא מדברי תרומת הדשן וירושלמי וראיה שלהם הוא מהאי דריש פ' נוטל דאין מבטלין תרומה בק"א בשבת דהוי כמתקן, ואף כי ראייה שלהם יש לדחות דכיון דנפל תרומה לתוך חולין נדמעת החולין והוי כחוזרין לטבלן וא"כ בהגבהת התרומה משם הוי כמפריש תרומה בשבת דהוא בכלל תקנת חז"ל לאסור, מ"מ בטלה דעתי נגד האור זרוע שהביא התרומת הדשן משמו לאסור. ''' אך''' זהו דוחק לומר במ"ש דהא דרב מתנה דאמר מרבה עליהם עצים מוכנים ומבטלן יהיה הטעם משום דמקלי קלי איסורא ואף לולא דברי רב אשי יהיה צריך לטעמא דמקלי קלי לאיסורא הלוא הדבר הוא אשר במחלוקת שנוי בין הרשב"א והרא"ש, דהרא"ש ס"ל דהאי תירוצא דמקלי קלי לאיסורא הוא סובב והולך אכל מלתא דרב מתנה, דבכל איסורי דרבנן אף בלי דבר שיש לו מתירין אין מבטלין אלא היכא דמקלי קלי איסורא, אבל הרשב"א ס"ל דבמלתא דרבנן אף דלא מקלי קלי מותר לבטל, וכל ראייתו הוא מדמשני האי דמקלי קלי לאיסורא דוקא אהאי דרב אשי משמע דלולי כן א"צ שוב להאי דמקלי קלי ומזאת למד הרשב"א דבאיסורי דרבנן מבטלין עיין ביו"ד סי' צ"ט וא"כ מוכח דמבטלין איסור דרבנן ביו"ט, דאל"כ עדיין צריכין לומר בסלקא דעתין נמי האי דמקלי קלי אסורא, ועוד קשה במאי דכתב הרא"ש {{ממ|בפ' אלו עוברין}} דחלת חו"ל הטמאה מותר לאפות אותה ביו"ט הואיל ויוכל לבטלה ברוב ויוכל לאוכלו בימי טומאתו ועיי' בהרמב"ן במלחמותיו וא"כ על כרחך מותר לבטל ביו"ט, ודוחק לומר דהואיל אף בלא ביטול חזיא לכהן קטן לא מקרי מתקן, דא"כ אף בתרומה שנפלה לתוך חולין נמי נימא דאינו כמתקן כיון דחזיא עכ"פ לכהן, ויהיה א"כ מותר לזר לבטלן, וכן כלי שנטמא למה יהיה טבילתו ביו"ט כמתקן הלא יוכל לאכול שאר דברים טמאים או דברים בלתי מוכשרים. ''' לכן''' נראה דיש חילוק בין שבת ליו"ט, והוא דבשבת הוא דאסרינן משום דמחזי כמתקן משא"כ ביו"ט וכמ"ש לעיל בדעת רבינו ז"ל ובפרט באוכל נפש גופא, דאף דמתקן מאי בכך, דהא אפילו אם אפשר לעשות אותה מעיו"ט באוכל נפש גופא, מותר לעשותה ביו"ט ואם נפשך להחמיר, אפשר דאיירי באיסור שנפל מעיו"ט, אבל באיסור שנפל ביו"ט, לא יהיה אלא כלי גופיה שנטמא ביו"ט דמותר להטבילו ביו"ט ואין בו משום תיקון, מכ"ש באוכל נפש גופא, וא"כ לק"מ מהאי דעצים וחלה דשם איירי דנתערבו ביו"ט, ומצינו באוכל נפש דהחמירו ג"כ בדברים שאפשר לעשותן מעיו"ט כגון דכיית מלח ותבלין והוא פשוט. ''' אם''' מותר להטביל כלי בין השמשות, משמע מדברי רש"י ז"ל דף י"ט, מדפירש כיון דבעי הערב שמש לא חזיא כלל ומשמע הא משום גוף הטבילה ביו"ט אין לאסור כלל בין השמשות וא"כ בטבילת כלים שלנו דחזיא ביו"ט אין לאסור כלל בין השמשות, איברא י"ל דרש"י כתב זאת אליבא דרב ביבי דתניא כוותיה דאסור להטביל ביו"ט משום שמא ישהה אותה, וא"כ אם מאי דאסרו להטביל [ו]רק בין השמשות מותר, לא שייך כלל בזאת שמא ישהה דאיך ישהה ויסמוך ארגע אחת המשמש יומם ולילה, וחזינא דרהיט ואזיל לבל יפנה היום, וא"כ איך שייך דישהה אותה לבין השמשות, ולכך ס"ל לרש"י דבאמת משום שמא ישהה היה מותר להטביל בין השמשות רק דאסורה משום דלא חזיא ביו"ט. ''' ואפשר''' לומר דאף הרמב"ם דפי' בשבת טעם דאיסורא משום תיקון ולא פי' משום שמא ישהה י"ל דס"ל ג"כ דמשום שמא ישהה וודאי דמותר בין השמשות אף אי גוזרין על שבות בין השמשות, דמאי שיהה שייך הכא כנ"ל, ובאמת היא משנה שלימה דבשבת אין מטבילין כלים בין השמשות ועל כרחך מוכרח לומר משום תיקון כלי ובהאי ס"ל דגזרינן על שבות בין השמשות ודוק. ''' ועוד''' נראה, והוא דכבר התעורר המהרש"א בזה, והקשה דהא עכ"פ יוכל להשתמש בו חולין, ולא בעי כלל הערב שמש וכמ"ש רש"י גופיה בברייתא דנטמא באב הטומאה וכתב דבנטמא ביו"ט מטבילין משום דיוכל להשתמש בו חולין ולא בעי כלל הערב שמש, וצ"ל דס"ל לרש"י דבין השמשות מותר להטביל כלים דהא קיימ"ל כל דבר שהוא משום שבות לא גזרו כלל בין השמשות וכמ"ש מהרש"א, רק דס"ל כמ"ש כל הפוסקים דבעי דוקא צורך מצוה, וא"כ אלו היה הטבילה מועיל לכלי לאכול תרומה, היה שפיר צורך מצוה, דאכילת תרומה הוא מצוה כמו אכילת קדשים ובהעדר הכלי לשום לתוכה תרומה אי אפשר לאוכלו, וא"כ הוי הטבילה לצורך מצוה ולא היו גזרו חז"ל כלל בין השמשות, אמנם זהו לתרומה, משא"כ לחולין אין כאן צורך מצוה כלל וגזרו בין השמשות, ואסור להטביל מתורת שבות, ובהכי ניחא נמי הא דכתב רש"י בתחילה דלכך אין מטבילין בין השמשות הוא משום דאין מטבילין כלים ביו"ט ואחר כך כתב רש"י דהוי שלא לצורך ולפי מש"כ ניחא כל דברי רש"י ודו"ק. ומעתה בטבילת כלים אם אינו צורך גדול אסור להטבילם בין השמשות אם לא דנאמר הואיל ובלא"ה לפי מש"כ לעיל מותר להטביל כלים שלנו לכך דיו דנסמוך עליהם בין השמשות להקל ודו"ק. {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף