עריכת הדף "
בינה לעתים/יום טוב/ד
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ה == '''מותר לטלטל את הנר והוא דולק ואין גוזרין שמא יכבה, אסור להניח את הנר ע"ג דקל וכיוצא בו ביו"ט שמא יבוא להשתמש במחובר ביו"ט.''' ועיין ברש"י {{ממ|שבת דף מ"ה ע"א}} שכתב דלכך אסור להניח ע"ג דקל ביו"ט דקשקיל ומנח ומשתמש באילן עיי"ש ונראה דס"ל דוודאי הנטילה גרידא {{ממ|ע"ג}} [מע"ג] אילן אין כאן כלל ענין לתשמיש במחובר, רק דאנו חוששין דשקיל והדר מנח ליה וא"כ הנחה באילן הוא דהוה תשמיש, ואף דבש"ס דחגיגה {{ממ|דף ט"ז}} משמע דלא הוי משתמש בבעלי חיים רק כשהוא נשען עליו ודוחקו דאסרינן התם סמיכה ביו"ט משום דסמיכה בכל כחו בעינן וא"כ הוא נשען עליו, וה"ה למחובר, דבעלי חיים ומחובר חדא דינא אית להו כמבואר בש"ס דשבת {{ממ|דף קנ"ד וקנ"ה}} וכ"כ שם רש"י להדיא ד"ה מאי לאו בחיבור גוולקי דתשמיש בע"ח אסורים דנשען גופו עליו, וצ"ל כשמניח דבר עליו חיישינן דהוא נשען עליו, או דהנחה הוי תשמיש משא"כ התם בסמיכה ביו"ט, שאינו מניח עליה דבר כלל, וכן בהאי דבחיבור גוולקי דהוא מתיר השקין ומסלק את המשא מן הבהמה, הוא דבעינן דיהיה נשען עליו וכן משמע בתוס' דפסחים {{ממ|דף ס"ו ע"ב}} בהא דתוחב להסכין בצמרו של פסח והקשו התוס' ד"ה דהוי כלאחר יד, ה"ה דהוי מצי למיפרך הלא משתמש בבע"ח עיי"ש אף דאינו אלא הנחה בעלמא, אלא ודאי דהנחה גרידא ג"כ אסורה, משום דהוא משתמש בבע"ח, והא דהתירו להניח מרדעת על החמור שאינה קשורה, דזאת הוא דרך תשמישו של החמור, ואין כאן כלל משתמש בבע"ח, דזאת שייך להחמור, ולא אסרו להניח רק דבר שאינו שייך על החמור, והוא הניחו לתשמישו. ''' אמנם''' הרא"ש בפרק במה בהמה הוכיח מזאת, דאף להניח דבר מותר, אם אינו נשען על בעלי חיים ומחובר, ולכך מותר להשים מרדעת כשאינו קשורה כיון דאין צורך להתקרב לגבי בהמה וכן הא דאין תולין את הנר על גבי אילן הוא משום דשמא יעלה באילן ויתלוש והקשה המג"א {{ממ|בסימן תקי"ד ס"ק ט"ז}} דהא בעירובין דף ל"ג ובשבת דף קנ"ה מבואר דאם נתן לעירוב באילן למטה מי' אין עירובו עירוב דמשתמש באילן וקיימ"ל דצדדים אסורין ואין לומר דהתם ג"כ הטעם שמא יעלה באילן ויתלוש זה אינו דלמטה מי' ליכא למיחש, ועוד דהא לעלות באילן בעצמו אינו רק גזירה שמא יתלוש וא"כ הוי גזירה לגזירה וכו' עיי"ש ובאמת דקושיא שניה יש ליישב, והוא דהנה הב"י כתב בשם הכלבו דעליה באילן הוא וודאי תלישה דאי אפשר שלא יתלוש דהוי פסיק רישא עיי"ש וא"כ דמחשבינן ליה לפסיק רישא, לא מקרי כלל גזירה לגזירה כי חדא גזירה היא דשמא יעלה ויתלוש וכשעלה וודאי מחלל שבת ויו"ט הוא אך קושיא הראשונה קשה. ''' ונראה''' דס"ל להרא"ש דלהניח ע"ג אילן, אף דליכא למיחש לשמא יעלה, רק דאיכא חששא דיתלוש איזה עלה מן הצד, דמאי שנא הלוא האילן מלא עלין בצד כמו בראשו, והא דמפלגינן בין צדדים לצדי צדדים, היינו הכל אם העירוב מונח בכלכלה והכלכלה תלוי באילן, דבזאת לא שייך כלל תלישה, לכך היה בס"ד להתיר, ובמסקנא דקיימ"ל לאסור אותה והיינו כשהוא נשען עליו דומיא דבעלי חיים דאינו אסור ג"כ רק כשהוא נשען עליו, אבל באילן גרידא וודאי אסור דהוי תלישה בצד כמו בראשו, רק זהו להניחו אבל לסלקו מן האילן בזאת אין כאן כלל חששא דתלישה, ולכך בנר ע"ג האילן ס"ל להרא"ש דלא חיישינן, לשמא יקח ויחזור ויניחו דלמה יחזור ויניחו באילן וא"כ אין כאן רק נטילה ובנטילה גרידא בלי משען באילן אין כאן איסורא כלל, ולכך כתב הטעם דחוששים שמא יעלה כדי ליטול, משא"כ בעירוב דאיירי דאילן עומד ברשות הרבים והוא למטה מי' ולמטה מי' כרמלית הוי, וא"כ וודאי יחזור ויניחו דלהוציאו אי אפשר וכיון דיניחו, וודאי דחוששין לתלישה ודוחק וצ"ע. ''' ועוד''' י"ל לפי מ"ש הב"י בסי' הנ"ל בשם הכלבו, דעלייה באילן הוי פסיק רישא וצריך להבין דא"כ איך קחשיב המשנה {{ממ|ביצה ל"ו ע"ב}} עלייה באילן לשבות, דהא זאת הוא איסור תורה כיון דהוא וודאי תולש, ודוחק לומר דס"ל כשיטת הערוך דפסיק רישא דלא ניחא ליה מותר מן התורה ואינו אסור רק מדרבנן רק י"ל דהמשנה איירי ביו"ט ותלישה ביו"ט מותר לצורך מדין תורה וא"כ [מדין תורה] אמרינן ביה מתוך שהותרה לצורך הותרה נמי שלא לצורך וא"כ באיסורא דרבנן פסיק רישא דלא ניחא ליה וודאי דאינו רק שבות וא"כ בזאת שפיר יש לחלק בין בהמה לאילן, והוא דבבהמה אין לגזור כלל תשמישו אטו רכיבה, כיון דרכיבה גופא, אינו רק גזירה בעלמא שמא יחתוך זמורה, וא"כ הוי גזירה לגזירה, ועיין במ"ש המג"א {{ממ|בסי' ש"ה עיי"ש}} אבל באילן שפיר י"ל דגזרו תשמישו אטו עליה, ועליה אסורה לא מטעם גזירה כלל כיון דוודאי הוא תולש והוי פסיק רישא ואף דלא ניחא ליה מ"מ איסורא דרבנן וודאי איכא, ולמאן דפוסק דמלאכה שא"צ לגופה חייב עליה וכן פסק הרמב"ם ז"ל, הוי איסור תורה משא"כ בבהמה כנ"ל, וכן יש ג"כ חילוק בין שבת ליו"ט דביו"ט הוא וודאי רק שבות בעלמא דהא תלישה בעצמו אינו אלא גזירה כמ"ש רש"י פרק אין צדין, ובזאת נראה דאין לגזור כלל תשמישו אטו עליה דהוי גזירה לגזירה. ''' ומעתה''' דברי הירושלמי ודברי הש"ס דשבת דף קנ"ה דדימו צדדי בהמה לצדי אילן ניחא דהש"ס דימו דין בהמה לדין אילן דבזאת דין אחד להם, ואין לומר דבאילן חמורה, זה אינו דביו"ט דין אחד הוא עם בהמה, והש"ס דהקשה מהאי דנתן עירובו בכלכלה מכ"ש פריך דמה שבת דחמירא לא החמירו בצדי צדדין כמו בצדדין עצמם ולא אסרו באילן רק צדדין והתירו צדי צדדין, מכל שכן ביו"ט או בבהמה בשבת דיש להתיר צדי צדדין וקשה למ"ד דס"ל דאין לחלק בין צדדין לצדי צדדין ודו"ק היטב. ''' ובהכי''' ניחא נמי קושית התוס' בשבת דף קנ"ה דהקשו דרב אשי ס"ל הכא דצדדין אסורין ובחגיגה ס"ל צדדין מותרין עיי"ש די"ל דהתם בשבת דאיירי באילן וא"כ שפיר גזרו חכמים ואסרו צדדין גזירה אטו עליית אילן דלא הוי גזירה לגזירה כנ"ל, משא"כ בש"ס דחגיגה דאיירי מן בהמה וביו"ט דהוי רק איסורא מחששא דרבנן, ולכך ס"ל דבהא לא גזרו כלל צדדין אטו רכיבת בהמה כנ"ל, ומעתה בעירובין דאיירי בשבת לכך מודה הרא"ש דתשמיש נטילה או הנחה אסורה כמ"ש רש"י ז"ל בנר דחוששין דלמא שקיל ומנח ליה וגזרינן אטו עלייתה ולא הוי כלל גזירה לגזירה כנ"ל, משא"כ בבהמה במרדעת דהתשמיש מבלי שיניח בגוף בהמה מותרת, דהוי גזירה לגזירה כנ"ל, וכן הנחה באילן ביו"ט מותר דהוי ג"כ גזירה לגזירה, ולכך הקשה הרא"ש לרב בנתינת הנר ע"ג אילן ביו"ט, ולזאת הוכרח הרא"ש ליישב דחיישינן שיעלה, משא"כ בשבת מודה הרא"ש באילן דתשמיש לחודא אסורה דלא הוי כלל גזירה לגזירה, והא דכתב הרא"ש בפ"ב דסוכה דאם סיכך בסוכה ונשען באילן דאסור לכנוס ביו"ט לתוכה, שמא יניח דבר על הסכך וישען באילן י"ל ג"כ דיהיה נשען באילן כי ישים דבר על הסכך, ואי דהוי משענה על דבר אחר מאי בכך דהא צדדין אסורין ודו"ק. ''' ועוד''' י"ל והוא דוודאי לדינא מודה הרא"ש דתשמיש לחודא ג"כ אסורה כמ"ש בש"ס דעירובין והא דמותר להניח למרדעת ע"ג החמור כשאינו קשור אף דהוי משתמש בבע"ח י"ל דבהא משתמש בגוף בהמה מותר דהא באמת בגוף האוכף אסרוהו חכמים ולא התירו רק במרדעת כיון דהוא צער לבהמה משום הצינה וכמבואר בב"י סי' שכ"ה באריכות עיי"ש, רק לרב דהתיר לתת טרסקל לפני בהמה אף דאינו אלא לתענוג בעלמא וכמ"ש רש"י ז"ל וצ"ל דס"ל דכל תשמישו של בהמה שאינו נשען עליו מותרין וא"כ קשיא ליה להרא"ש דרב אדרב מהאי דאוסר רב להניח נר ע"ג האילן, ומשני הרא"ש אליביה דרב הוא דיש לחוש דיעלה באילן משא"כ לדידן דלא קיימ"ל כרב בהאי דטרסקל וסליקא בתיובתא עיי"ש י"ל באמת מהאי טעמא אנן לא קיימ"ל כרב משום דתשמיש בע"ח אסורה כיון דאין בה צערא לבהמה ולכך בכל מקום התשמיש דבע"ח אסורה. ''' ובהכי''' ניחא נמי הא דלא הביא הטור דברי הרא"ש כלל לחלק בנתינת הנר ע"ג אילן היכא דליכא חששא דיעלה באילן כגון למטה מי' טפחים, דבזה ליכא חששא כלל לשמא יעלה ויתלוש, דלפי מש"כ אתי שפיר כיון דלא קאי במסקנא ולכך לא העתיק נמי דברי הרא"ש ברמזים, משום דבמסקנא לא קאי כלל האי הנ"ל, ולא תקשה לרב האי ברייתא דנתנוהו לעירוב בכלכלה ותלוהו באילן דאינו עירוב, אף דרב ס"ל דתשמיש באילן היכא דאינו עולה באילן מותר, י"ל דרב אוקמי ליה כאוקימתא דרב פפא דאיירי בכלכלה דחוקה וקמניד באילן ובזאת וודאי לכו"ע אסורה ודוק. ''' ובהכי''' ניחא נמי קושית התוס' שם דהקשו לאיזה צורך הוכרח רב פפא לאוקמי האי דאיירי בכלכלה דחוקה, דהא הוא ס"ל בש"ס דעירובין דצדדין אסורין עיי"ש, ולפי מש"כ אתי שפיר די"ל דר"פ הוכרח לאוקימתא שלו כדי שלא תקשה לרב מהאי ברייתא, דהא ס"ל לרב דתשמיש בעלמא מותר ואפשר דר"פ ס"ל בהאי הלכה כרב וצ"ע ודו"ק.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף