עריכת הדף "
באר יצחק/אבן העזר/י
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==ח== {{מרכז|'''ענף ח'''}} '''{{עוגן1|וגם}}''' לשיטת הרא"ש אין להחמיר בנ"ד, משום די"ל דוקא היכא שהעכו"ם כפוהו לגרש ולא בא אח"ז לב"ד אז אמרינן כיון דליכא בזה מצוה לשמוע דברי חכמים ע"כ פסול, משא"כ היכא דבא אחר הכפיי' לב"ד ישראל, אז שפיר י"ל אנן סהדי דנתרצה משום מצוה לשמוע ד"ח, וכמו בכל גט מעושה בב"ד ישראל דאף דמתחלה לא נתרצה, עכ"ז לא אמרו בזה כל העושה ע"ד ראשונה עושה, רק אמרינן מחמת אומדנא דודאי נתרצה בזה אף דאינו מקיים ציווי שלהם רק ע"י הכאות, וה"ה בנ"ד דאף דמתחלה כפוהו א"י ובא לב"ד מחמת הכאותיהם ג"כ שייך לומר בזה מצוה לשמוע ד"ח, דאנן סהדי דודאי נתרצה אחר ששמע מב"ד שמחוייב לגרשה, ומה פשעה היא בזה שאין מניחין אותו מהממשלה לדור ביחד, וגם כש"כ בנ"ד די"ל דבהא דמתחלה לא רצה לגרשה לא איתרע חזקתו כלל רק הי' סובר דלמא יניחו אותו לדור עמה וגזירה עבידא דבטלה, ולסוף דראה דאין לו שום טצדקי נתרצה בזה מחמת מצוה לשמוע ד"ח וכש"כ בנ"ד דהאונס אינו בא מחמתה, וי"ל דזה לא הוי רק כמו אונס דאתא מנפשי', דהא לא הלכה כלל לפניהם רק מזלו גרם ודומה קצת להם דח"מ {{ממ|סי' ר"ה בסופו}} דאם הגזלן אנסו למכור שדהו לאחר כדי שיתן לו המעות דמקחו קיים, דהא האונס בא מחמת הקונה, וה"ה בנ"ד], ועכ"פ בנ"ד דבא אח"כ לב"ד דשייך בזה מצוה לשמוע ד"ח אין להחמיר. '''{{עוגן1|וכן}}''' מורה לשון הרמב"ם {{ממ|ב[[רמב"ם/גירושין/ב#כ|פ"ב מה' גירושין ה"כ]]}} שכתב ואם העכו"ם אנסוהו שיגרש שלא כדין אינו גט אע"פ שאמר בעכו"ם רוצה אני כו', משמע דוקא לפי שאמר רוצה אני בעכו"ם, אבל אם אמר רוצה אני בב"ד של ישראל כשר הגט מה"ת, ואף דהרמב"ם מיירי באנסוהו שלא כדין מ"מ הא שיטתו דאף באנסוהו ב"ד של ישראל שלא כדין כשר הגט מה"ת, לפי דשייך גם בזה מצוה לשמוע ד"ח, וכמש"כ הלח"מ שם, א"כ מוכח מהרמב"ם דכש"כ באנסוהו כדין ובא אח"כ לב"ד של ישראל ואמר רוצה אני דכשר הגט, ובזה לא מצינו שום חולק על הרמב"ם, וב"ה שמצאתי בתשובת ר' בצלאל אשכנזי {{ממ|סי' ט"ז}} בד"ה ומ"מ למדנו מתשובה זו כו' גט מעושה בעכו"ם כו' שכתב דאם לא היו המסיתין ישראל ושוב בפני ב"ד של ישראל נתרצה לגרש ואמר רוצה אני דכיון דהם לא אנסוהו ובפניהם אמר רוצה אני לא מיבטל גיטא ומיהו אי אינהו שדו בי' גודא רבא לפניהם כלפני עכו"ם דמי עכ"ל, א"כ בנ"ד דלא הלכה לבקש מהם שיכופו לגרשה והב"ד עשו כד"ת דודאי שייך בזה מצוה לשמוע ד"ח כשר הגט לכל השיטות. '''{{עוגן1|ובפרט}}''' בנ"ד דנתנה לו מעות כדי שיגרשנה מרצונו הטוב דהא להרבה פוסקים ס"ל דגם בגט מהני' נתינת מעות לומר דהוי כמו תליוהו וזבין, ודס"ל דנתינת מעות לא מהני' בגט משום דאשה לאו לזבינא קאי הוא השלטי גבורים {{ממ|ס"פ המגרש}} והובא ברמ"א {{ממ|סי' קל"ד}} עכ"ז הא לדידי' יש היתר אחר בנ"ד, דהא מהש"ג {{ממ|פ' מי שמת}} משמע דפסק כהרא"ש בשכ"מ שהקדיש נכסיו דספק אומדנא מקרי דברים שבלב כנ"ל בארוכה, א"כ ה"ה בנ"ד דהוי ספק אומדנא, ולהרמב"ם שפסק בהא דהקדיש נכסיו דאין מוציאין מספק, עכ"ז הא נתבאר לשיטתו היתר בנ"ד, משום דהא ס"ל דגט מעושה בא"י אינו פסול אלא מדרבנן כנ"ל בארוכה, ולהרא"ש והטור דס"ל דגט מעושה בטל מה"ת, עכ"ז הא שיטתם גבי שכ"מ שהקדיש נכסיו דמספק אומדנא אין מבטלין למה שאמר בפיו, ולהרמב"ן שכתב בחידושיו לב"ב {{ממ|פ' חזקת הבתים}} דגט מעושה בטל מה"ת כסוגיא דהמגרש, עכ"ז הא מבואר בש"ך ח"מ {{ממ|סי' רנ"ה ס"ק ח'}} שכתב בשם הרמב"ן במלחמות {{ממ|סוף ב"ב}}] שדעתו כשיטת הרב ר' יוסף הלוי דס"ל בהאיבעיא דשכ"מ שהקדיש נכסיו דלא מצי למיהדר בי' וי"ל דזהו מטעם של הרא"ש הנ"ל, ולשיטת הרשב"א בתשובה {{ממ|סי' תקע"ג}} שכתב דגט מעושה כדין בעכו"ם בטל ע"ש, וגם הא משיטת הרשב"א שהובאה בש"ך {{ממ|יו"ד סי' רנ"ט ס"ק י"ד}}] משמע דס"ל גבי האיבעי' דהקדיש נכסיו דחוזר מספק ולא כשיטת הרא"ש הנ"ל, וגם הא נתבאר לעיל דשיטת הרשב"א דאף ספק אומדנא שאינו ספק בדין ג"כ מבטל מעשה וכמש"כ לעיל בשמו גבי הא דחיישינן שמא נשארו לו נכסים במדה"י דכתב המל"מ {{ממ|פ"ח מה' זכיי'}} בשמו דלכן חיישינן שמא כו' משום שקנו מידו הרי לא נהג במתנתו כדין מתנת שכ"מ עכ"ל, משמע דלולא זאת לא היינו מוציאין מיד המוחזק וגם ספק אומדנא מבטל מה שאמר בפיו, עכ"ז הא שיטת הרשב"א [הובא' בב"י {{ממ|אה"ע סי' קל"ד}}] דנתינת מעות מהני' אף בגט דיהא כמו תליוהו וזבין, ואף קצת מעות מהני לשיטתו [הובאה במהרי"ק ססי' קפ"ה ע"ש], ע"כ לכל השיטות יש להכשיר בנ"ד לכ"א מטעם אחר, ואף דאינן מסכימין מטעם א', עכ"ז הא שיטת הרמ"א בח"מ {{ממ|סי' כ"ה}} ומהרי"ק בתשובה והמהרי"ט {{ממ|ח"ב סי' ט'}} דכתבו דמהני רוב אף שאינן מסכימין מטעם א', ואף דשיטת הש"ך שם להחמיר, עכ"ז הא כבר כתבתי דהיכא דלכל השיטות יש למצוא איזה קולא אף מטעם אחר לכאו"א דאז לכ"ע כשר וסמכינן ע"ז להקל, וע' ביו"ד בש"ך {{ממ|ססי' רמ"ב}} בסוף או"ה שמרומז בדבריו החילוק הנ"ל [וע' בג"פ {{ממ|סי' קכ"ב ס"ק ח'}} ובנו"ב {{ממ|מה"ת ח' ח"מ סי' ג'}} מזה, ובש"ך {{ממ|יו"ד סי' נ"ד ס"ק ט'}}], ובפרט למה שיבואר {{ממ|בסי' שאח"ז}} בעז"ה דלכ"ע ספק אומדנא במציאות מקרי דברים שבלב ודאי דיש להקל לכ"ע מטעם א' בנ"ד. '''{{עוגן1|לכן}}''' בנ"ד דהוי' ג"כ נתינת מעות וגם נתן ת"כ שמגרשה מרצונו הטוב יש להקל לכל השיטות, ואף אם היו הגירושין על נייר שלה, די"ל דזה הוי כמו אנסוהו לקנות כנ"ל, עכ"ז הא כבר נתבאר דהיכא דשייך מצוה לשמוע ד"ח אז גם באנסוהו לקנות קני, ובנ"ד הא יש כאן מצוה לשמוע ד"ח, ע"כ אין כאן פקפוק כלל וכשר בנ"ד לכ"ע. '''{{עוגן1|ומצאתי}}''' בספר שיבת ציון {{ממ|[[שיבת ציון/צו|סי' צ"ו]]}} שכתב נידון חליצה שכפהו המושל לחלוץ, והעלה דאף דאמר עתה שרוצה לחלוץ מרצונו הטוב מ"מ אינו מועיל דהא לא תש כח האנס ע"ש, אך ז"א בנ"ד, דשא"ה דע"פ דין אינו מחוייב לחלוץ כמש"כ הש"צ {{ממ|שם}} ולכן אינו שייך התם מצוה לשמוע ד"ח, ועוד דהא הלכה לפני המושל כמבואר שם, ושוב אין ב"ד נזקקין לה כמבואר בח"מ {{ממ|סי' כ"ו}} כנ"ל בארוכה, אבל בנ"ד שלא הלכה לפני המושל לבקש ע"ז, ודאי שייך לומר מצוה לשמוע ד"ח כיון דע"פ דין מחויב לגרשה בנ"ד, והוא מן הכופין להוציא כמש"כ התוס' בכתובות {{ממ|דף ע'}} וכנ"ל בארוכה, לכן דעתי מסכמת להקל, וכמש"כ כת"ה בפלפולו הנעים להתירה מכבלי העיגון, ומחמת טרדתי לא הי' לי פנאי לעיין בדברי האחרונים בזה, והנלע"ד כתבתי. א"ד ידידו הדוש"ת '''יצחק אלחנן''' בהרב מוה' ישראל איסר זצ"ל חופ"ק '''ניעשוויעז'''. <noinclude>{{דיקטה}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף