אמרי בינה (בן איש חי)/חקרי לב/יז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־11:37, 13 באוגוסט 2020 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

אמרי בינה (בן איש חי) TriangleArrow-Left.png חקרי לב TriangleArrow-Left.png יז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


שאלה. הלא נודע דחכמת שלמה הע"ה היתה גדולה וגבוהה על כל בעלי חכמות הנמצאים בעולם, דכתיב ביה ותרב חכמת שלמה מחכרת כל בני קדם ומכל חכמת מצרים, ויחכם מכל האדם וכו'. וכתיב ויתן אלהים חכמה לשלמה ותבונה הרבה מאד, ורוחב לב כחול אשר על שפת הים. על כן בודאי כל החכמות הנמצאים. עתה אשר השיגו אותם בני האדם במשך כמה שנים דור אחר דור, הנה הוא היה משיג אותם לעשותם ביתרון על הנמצא עתה, ועל כן לב כל אדם יפלא למה לא עשה אניית של אש ללכת בים הג' למרחקי' ובימיו לא היה אלא אניות ההולכים על כנפי רוח, והוא היה צריך לזה מאד דכתיב במלכים א' סי' יו"ד כי אני תרשיש למלך בים עם אני חירם אחת לשלש שנים תבא, ואם היה לו אניות של אש היו קלים כנשר במהלכם בים. ועוד יפלא לב האדם עליו למה לא עשה תילגראף שבו משתמש שמוש גדול הצריך לו מאד, כי בו היה נמצא ה"ן אומר וה"ן דברים בלי נשמע קולם, בכל הארץ יצא קום ובקצה תבל מליהם:

עוד לדעת מ"ש הכתוב במלכים א' סי' ה' ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם ומכל חכמת מצרים מהו ותרב אם הוא באיכות כל חכמה וחכמה דוקא, או אם ברבוי מיני החכמות, דרך מכל הם היו יודעים מאה מיני חכמות והוא היה יודע מאה מחמשים מיני הכמה, שיש לו יתרון עליהם ברבוי מיני החכמות. אבל באיכות כל חכמה וחכמה שהיו יודעים הם לא היה לו יתרון אלא הוא והם שוים בה, יורנו על כל הנזכר ושכמ"ה:

תשובה. נראה ודאי היה יכול שלמה הע"ה להשיג כל אלו החכמות של אניה של אש ושל תילגראף מרבוי החכמה אך לא רצה לעשותם ולהשתמש בהם כי הוא ידע ברוה"ק התלאות אשר ימצאון לישראל מן אוייביהם המלכים הצוררים אותם ותמיד באים עליהם מארץ מרחקים ללחום עמהם בחיל גדול בארצות החיים, אך מחמת הרחק מקום ירושלים מן מקומות ערי המלוכה של אויביהם נעשה לישראל ריוח והצלה במלחמה, ותמיד נמצא אצלם שארית הפליטה, אבל אם היו קלים רודפיהם כנשר לבא עליהם באניות של אש שבהם מתקרב הדרך, ואם יחסר הלוחם עמהם חיל או צידה או כלי זיין, אז תכף יביאום ממקום ממשלתם וילחמו בם, אז היה כליה לשונאי ישראל ואין להם תקומה במלחמה וכן נמי אם היו שרי החיל הנשלחים מן הקסרים נותנים ידיעה לקסרים על מחסורם, ועל מה שצריך להם לעזרתם היה בא להם עזר מן הקסרים הן ברבוי החיל הן ברבוי הצידה הן ברבוי כלי זיין, ועוד היו מתיעצים זע"ז בתילגראף והיו ממציאים הכנות לתגבורת שלהם ולהצלחתם והיו מאבדים ומכלים שונאי ישראל עד השמיד הכל, על כן הסתיר שלמה הע"ה חכמות אלו של אניות אש ושל תילגראף אע"פ ששלום היה בימיו הנה הוא חשב מחשבות בזה על העתיד להיות לישראל עם המלכים הצרים, אותם וכאשר היה ונעשה כן בכמה דורית, ועל ידי חסרון שני חכמות אלו שהם אניות האש ותילגראף בזה הצליחו ישראל והיתה להם הרווחה במלחמת המלכים שהיו נלחמים עמהם בכל דור ודור, וחסד גדול עשה השי"ת עם ישראל ועם שאר בני אדם שגם בדורות האחרונים לא נתן לב לחכמי הטבע להרגיש ולהתבונן בחכמות אלו אלא עד שנים האחרונות הקרובות לנו שאז כרתו המלכים ברית בתקנות שעשו בעבור תיקון העולם שקורין זה בשם תנצי' מאת דעי"כ יצא מן חכמות אלו של אניות אש ושל תילגראף טובה ותועלת בכמה דברים לאנשי העולם ובפרט לישראל החלושים אשר הם גרים גרורים בארצות מלכי האדמה יר"ה, ונמצא גילוי חכמות אלו בדורות האחרונים נעשה יפה לעולם והוא דבר בעתו מה טוב:

ואשר שאלת לדעת ביאור הכתיב ותרב חכמת שלמה וכו' אעתיק לך פה אשר כתבתי בסה"ק בן איש חי פרשת ואתחנן דף ס"ד ע"א ע"פ ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים וכו' וז"ל. ברם עדיין צ"ל למה תלה החכמה הזאת בשמירה ועשיה של התורה שהקדים לומר ושמרתם ועשיתם, ונ"ל בס"ד כי בשכל שבאדם יש חלק טוב וחלק רע, וזהו ענין יצה"ט ויצה"ר שיש באדם, והצדיק ע"י עשקו בתורה ומצות מגביר חלק הטוב שבשכלו על חלק הרע, ואז יהיה מכוין בשכלו ע"פ האמת והצדק כי חלק הרע שבשכל הוא מחשיך עיניו של אדם ומושך לבו להביט חוץ מן האמת, ולכן הבינוני הוא פעם כך ופעם כך, אבל הרשע גובר בו חלק הרע שבשכל ומטעהו ואינו יכול לראות דבר שלם כי אם דבר חסר:

ובזה מובן מאמר רז"ל בפסוק ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם ומכל חכמת מצרים, אתה מוצא כשבקש שלמה לבנות בהמ"ק שלח אצל פרעה ואמר לו שלח לי אומנין בשכרן שאני רוצה לבנות בהמ"ק, מה עשה כנס את כל האצטרולגין שלו וצפו בבני אדם שהם עתידין למות באותה שנה ושלחן, וכשבאו אצל שלמה הע"ה צפה ברוה"ק שהם מתים באותה שנה ונתן להם תכריכין ושלחן ושלח לו לא היה לך תכריכין לקבור את מתיך הרי לך הן ותכריכיהן ע"כ. והקשה הרב מהר"א קונקי ז"ל באם הילד חדא היכן מצינו בזה שגדלה חכמתו מחכמתם, והלא מן שטח הדברים מובן ששוים הם שהם צפו בכך והוא ג"כ צפה בכך, ועוד מה ראה לעשות להם תכריכין אם כדי שיודיעהו שהוא ידע דאלו ימותו באותה שנה, די לו לשלחן בדברים שבע"פ לאמר לו המבלי אין קברים במצרים שלחתם לקברם בירושלים הא לך בחזרה וקבור אותם בארצך. והרב האריך שם ונדחק ליישב הדברים ע"ש. והנה לפי האמור לעיל נראה ליישב שפיר המאמר הנז' והוא, כי חכמי מצרים שגובר בהם חלק הרע שבשכלם והם משתמשין בו אין יכולים לראות בשכלם ראיה שלימה והיו חסרים שתים באותה ראיה אשר צפו באותם בני אדם האומנין, הא' שלא נתברר אצלם שכולם ימותו מיתה שצריך לה קבורה, אלא אפשר שימצא בהם בני אדם שיהיה להם אותה שנה סמוי עינים או שיהיו מצורעין כי סומא חשוב כמת ומצורע ג"כ חשוב כמת, ולכן ראו בהם ענין מיתה, ובודאי כשהגידו לפרעה על ראייתם בחכמת האצטרולוגיא דאלו וימותו כולם באותה שנה אינו ברור אצלם שכולם ימותו מיתה ממש, אלא אפשר שיש בהם שיהיה להם סמות עינים ויש בהם שיש להם צרעת, דאלו ג"כ חשובין כמתים, יען כי הם ראו בכל אותם האנשים סימן של מיתה והגם דודאי רובם ימותו במיתה ממש אפשר שיהיה בהם אנשים שיהיו סומין או מצורעים דחשובין כמתים אבל לא ימותו ממש, כי זה הוא דבר ידוע שבחכמה זו של האצטרלוגין אין רואין דבר ברור אלא סימן לדבר והם יפרשו אותו מדעתם על פי רוב משמעות הנראה להם. [וכאשר מספרים במעשה שהיה להרמב"ם ז"ל שברח מן מלך מצרים ולא יצא מן העיר אלא נכנס בתוך בית אחד והביא כלי גדול של נחושת ומלא אותו מים והניח בתוך המים סלע אחת גדולה והוא עמד על הסלע, וידע כי המלך יש לו חכמים שיודעים בחכמת האצטרלוגיא ובודאי ישאל מהם עליו לראות היכן הוא ויגידו לו דבר שהם טועין בו כי חושבין ראייתם באופן הקרוב לשכל וכן היה שהמלך שאל מהם לראות היכן הוא הרמב"ם, וישיבו לו הרמב"ם עומד על הר אחד אשר נהר אחד מקיף אותו והנהר מוקף מחיצה אחת של נחשת, ויתפלא המלך ויאמר הר כזה אינו מצוי בישוב שאנחנו יודעים אותו ואם ימצא זה בסוף העולם מרחק שלש או ארבע חדשים איך יתכן במשך שתי שעות אלו משברח הגיע לשם, והבין שהרמב"ם עשה חכמה להטעותם, ולא ידע איך עשה, לכן הוכרח להכריז בעיר הבטחה בשם המלך שיבא הרמב"ם לפניו ולא יעשה עמו רעה, וכן אחר שיצא הכרוז בא הרמב"ם לפני המלך, אמר לו מה עשית להטעותם, א"ל כו"כ עשיחי והם חשבו סלע שאני עומד עליו הוא הר, והמים שבכלי אשר סביבות הסלע הוא נהר ודופני הכלי של נחשת המקיפים את המים הם חומה של נחשת ע"כ.] 2וכן הענין כאן הם ראו על אותם אנשים סימן של מיתה, אך אין יודעים שכולם ימותו מיתה ממש אלא אפשר שיהיה בהם סומין ומצורעים שיקרה להם כך באותה שנה, וזה הוא חסרון אחד שיש בצפייתם אשר צפו באותם האנשים האומנים, ועוד יש להם חסרון שני יותר קשה מזה דאי אפשר להם לדעת מתי ומותו באותה השנה אם בתחלתה או באמצעה או בסופה שדבר זה אי אפשר להכירו על ידי חכמה זו:

אמנם שלמה הע"ה הרואה בחלק הטוב שבשכלו אשר מצורף עמו רוה"ק, הנה הוא ראה בחכמה זו ראיה שלימה שידע דאותם האנשים האומנים ששלח לו כולם ימותו באותה שנה מיתה ממש שצריך להם קבורה, וידע ג"כ דאלו מיתתם קרובה בתוך אותו החדש שבאו אצלו והנה הם עומדין על פרק הנסיעה שצריך להכין להם תכריכין, ולכן לא הספיק לזה להודיעו בע"פ המבלי אין קברים במצרים שלחתם לקברם בירושלם, אע"פ שמדברים אלו נודע דכולם למיתה ממש שצריך להם קבורה הם עומדים, דעדיין לא ניכר בזה ידיעתו השנית אשר ידע שמיתתם קרובה, לכך להודיעו בזה עשה לכולם תכריכין להודיעו שמיתתם קרובה שהם עומדים על פרק הנסיעה שצריך להכין להם תכריכין מעתה, ולז"א ותרב חכמת שלמה מחכמת מצקים, אלו הם דברי שכתבתי בסה"ק בן איש חי פרשת ואתחנן על פסוק הנז':

ובזה תמצא תשובה לשאלה השנית אשר שאלת אם פסוק ותרב חכמת שלמה בא ללמד על רבוי האיכות של כל חכמה וחכמה שהיה לו בה יתרון על חכמי מצרים, או שדבר על ריבוי הכמות והמנין על החכמות שנמצא אצלו ריבוי מיני חכמות שלא נמצאו אצל זולתו. והנה באברים אלו שכתבתי תבין דעיקר הכתוב בא ללמד ביתרון שיש לשלמה הע"ה באיכות כל חכמה וחכמה אשר הוא היה יודע החכמה בשלימותה בלי מחסור, משא"כ חכמי מצרים ודומיהן א"א שיראו ראיה שלימה בחכמה וכמו ענין צפייתם וידיעתם בחכמת האצטרלוגין הנ"ל שהיו חסרים בראייתם שתי מחסורות, אבל שלמה הע"ה ראה ראיה שלימה וכמ"ש יראו את ה' קדושיו כי אין מחסור ליריאיו. ועל כן דקדק לומר ותרב חכמת שלמה ולא אמר וירבו חכמות שלמה כי לא בא הכתוב לשבחו בריבוי מיני החכמות אלא בא לשבחו בריבוי האיכות של כל חכמה וחכמה בפני עצמה. והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו אכי"ר:

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.