עריכת הדף "
אלשיך/שמות/כ
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ו == '''לא תשא את שם ה' וכו'. ''' הנה דבור זה לעומת מאמר ויאמר אלהים יהי רקיע וכו' כי הנה אמרו רז"ל (ב"ר פ' ד') כי מים עליונים תלויים במאמר. עוד אמרו ז"ל במדרש שאצבעו של הקב"ה מעמידן וכמאמר ר' מאיר למי שתמה על תליית המים א"ל אם יתן מים בכלי העשוי כמשפך והיו המים יוצאים מלמטה נתן אצבעו למטה ועיכב המים הנה שאין יוצאים א"ל אצבעך מעכב א"ל ומה אצבעו של ב"ו מעכב המים אצבעו של הקב"ה עאכ"ו. וידוע כי אצבעותיו ית' הם י' מדותיו והן י' שמותיו וידוע כי אלו לא הבדיל הוא ית' בין מים למים וסילק מים העליונים למעלה לא היתה מתראית היבשה. והיה נשאר העולם מים במים תהו ובהו ככתוב אצלנו למעלה מאיכות מים העליונים כי רוחניים היו והיו בלתי אפשר תראה היבשה עודם למטה. על כן בשמו ית' העמידן מעלה מעלה. והוא מז"ל (שם) מים עליונים תלוי' במאמר. שהוא בשם שבמאמר צווי עלייתם. לעומת זה אומר הוא יתב'. לא תשא את שם ה' אלהיך כו'. והוא בשום לב כי מהראוי יאמר לא תשבע אך כי כיוון ע"י שבועת שוא הוא מגביה ומסלק שמו יתברך מהיותו מעמיד העליונים התלוים בשמו ית'. שהוא המאמר כמדובר וחוזר העולם לתוהו ובוהו וזהו אומרם ז"ל (שבועות ד' ל"ט) כי כשהקב"ה אמר לא תשא נזדעזע העולם נוסף על זה רמז פן יאמר איש האם כל כך חמור עון זה שע"י מאמר פה. בהשבע לשוא. שבכל יתר עונות נאמר ונקה ובזה נאמר לא ינקה ע"כ נאמר לעומת יהי רקיע שעל ידי מאמר בלבד נתחזק הרקיע ונשארו עד עולם מים עליונים תלוים במאמר. באופן כי גדול הוא ענין מאמר זה ולא יפלא אם ע"י מאמר איש יסלק הוא מאמרו אם ישבע לשקר דלא עביד קב"ה ניסא לשקרי להעמיד במאמרו עולמו בשביל אשר במאמרו נושא את שמו יתברך לשוא. עוד יתכן בהתכת תיבות הכתוב וסמיכתו אל הקודם והוא שאו' הוא יתברך מה שאמרתי שמאריך אני על רבעים לשונאי הוא בעונות זולת זה אך לא תשא את שם כו' כי בזה לא ינקה ה' אשר ישא את שמו כלו' אותו בעצמו ולא יאריך עד דור בניו ובני בניו והנה לא יבצר מלהתחמץ לבב אנוש באו' האם יהיה זה חמור מע"ג כי בע"ג אמר פוקד כו' על שלשים ועל רבעים ובשבועה לא ינקה: '''ולבא ''' אל הענין. נשית לב אל אומרו לא תשא ולא אמר לא תשבע זולת מ"ש למעלה והוא כי הנה אין המזכיר שמו ית' כמזכיר שם מלך לא ירגיש המלך ההוא דבר כי אין לשמו שייכות עם איכותו ועצומו. אך הוא ית' הוא ושמו אחד ישתבח שמו לעד על דרך מאמרם ז"ל במדרש על פסוק ודגלו עלי אהבה מלך אם משים אדם אצבעו על פניו יהרגנו והקב"ה שם אדם אצבעו על האזכר' ואינו ניזוק ע"כ. והנה לפי הנרא' אין המשל דומה כי זה בפניו וזה באותיות שמו הכתובים בס'. אך אין ספק שלמדינו בזה כי אין שמו ית' כשם מלך כ"א שבמקום אשר בו שמו שם איכותו יתברך וכן בהזכר שמו שם הוא יתברך כד"א בכל המקום אשר אזכיר את שמי וכו'. נמצא כי בהזכיר איש שמו יתברך כאלו מעורר ומניע את קונו כביכו"ל וע"כ כאשר במלך אינו דומה העושה דבר רע שלא ברצונו למנוע את המלך עצמו לעשות באמצעותו דבר רע שאו' לא די שעברת רצוני אלא שהרגזתני לעלות אותי לעשותו על ידי כן בו ית' כשאדם מניחו והולך ועובד לשוא ושקר היא הע"ג. הוא דבר קל מן הנשבע בשמו שהזכירה שזוכרו על ידה נושא מניע אותו על שוא ושקר. לז"א לא תשא את שם כי האת מרבה א"ע ית' עם שמו כי בשבועה אתה נושא כביכול את אלהיך ומניעו לשוא חלילה וע"כ בע"ג פוקד עון לד' דורות ובשבועה לא ינקה מיד אלא שמה שגדול עונש עובד ע"ג מהשבועה שזה מיתה וזה לאו הוא כמשז"ל כי בעריות אם לא היה בו רק מלקות היה עובר ומקבלו משא"כ בשבועה שבלאו לבד יפרוש וזה יתכן כיון הכ' ג"כ. במה שחזר ואמר כי לא ינקה ה'. אחר אומר ולא תשא כו'. שמה שאינו או' רק לאו בעלמא. זהו בב"ד שלמטה אך לפני הקב"ה לא ינקה ה' את אשר ישא כו' כי חמור הוא מאד. עוד יתכן ויתיישב היטב מה שחזר ואמר את אשר ישא כו'. וגם אומרו חצי פסוק לנוכח וחציו שלא לנוכח וכן אומרו בראשונה אלהיך ולא בסוף וכן באו' ל' נשיאות ולא ל' שבועה והוא כי הנה כל איש ישראל שם ה' נקרא עליו כאו' לכל א' מהם אנכי ה' אלהיך. אמר הלא אמרתי לך אנכי ה' אלהיך כי שמתי שמי ואלהותי עליך לא תשא ותרים מעליך את ה' אלהיך ע"י שבועתך לשוא. כי אחר שנשבעת לא ינקה ה' את אשר ישא ולא אמר ל' לנוכח. כי סר מעליך ונעשית זר אליו וז"א את אשר ישא את שמו כו' כי נשאת את ה' מעליך ונתרחקת ממנו ושוב אינו נקרא אלהיך רק אשר ישא את שמו לשוא ולא את ה' אלקיך. עוד כיון באו' את לרבות זה פעמים באו' את שם ריבה כל שאר שמות זולת שם ה'. ובאומרו אשר ישא את שמו ריבה האת את המשביע גם הוא כי שבועת ה' תהי' בין שניהם ולזה חזר ואמר את אשר כו'. ובפרט ביודעו כי לשוא ישבע שכנגדו. ובכלל הדברים כיוון כי גם מדת הרחמים יתהפך לו לאויב גם כי ישבע בשם אחר משמותיו יתברך. וז"א את שמו שמרבה האת גם את שם הזולת שם בן ארבע. גם הוא לא ינקה. עם היות שם בן ארבע של רחמים מלפרוע פרעות וזהו כי לא ינקה ה' את כו':
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף